תרפיית צחוק

תרפיה רגשית, עמוקה ומשמעותית – ולמרות שהצחוק נוכח בתהליך הקליני, מדובר בעניין רציני מאד. ההבדל המהותי בין תרפיית צחוק לבין תרפיות אחרות טמון בכך שכאשר המטפל מזהה שהמטופל מתחיל לצחוק (בדרך כלל, במקום בו נגמרות לו המילים), אז המטפל מפסיק את הדיאלוג בין שניהם ומפנה מרחב לפורקן הרגשי. המטפל מצטרף אל צחוקו של המטופל וכך מעודד את המטופל שלו להמשיך ולהשתמש במנגנון הצחוק עד שיסיים לפרוק את המטען הרגשי שטמון שם. בשונה מבכי, בו ניתן לדבר ולבכות בו זמנית, כשמדובר בצחוק, מילים מפסיקות את המנגנון של הצחוק. לכן, יש חשיבות להפסיק את הפעולה ה"מנטלית" והמילולית ולאפשר לתהליך הרגשי שמתרחש דרך הגוף לעשת את עבודת הפרוק והשחרור שלא דרך דיבור. התהליך הפיזיולוגי הטבעי של הצחוק נועד לשחרר ולפרוק רגשות כואבים כמו כעס, פחד ושעמום ועודפי מתח סביב כאב פיזי או רגשי, דרך מקום הופעתם בגוף.