שיטת גרינברג

שיטת גרינברג היא שיטת רפואה אלטרנטיבית הגורסת כי אנשים יכולים לשפר את איכות חייהם, באמצעות גופם. השיטה פותחה בתחילת שנות השמונים על ידי אבי גרינברג. מדובר בדיסציפלינה של תשומת לב, אשר מתאפיינת במתן דגש על תשומת הלב של הגוף, על תפיסה ועל החוויה האישית של האדם: מחשבותיהם של אנשים, פעולותיהם, רגשותיהם ותחושותיהם, כולם באים לידי ביטוי בגוף.

השיטה מלמדת אנשים דרך הגוף להיות קשובים לעצמם ולסביבתם ולעצור הרגלים אוטומטיים המגבילים אותם, במטרה להעצים את יכולתם להחלים, להשיג מטרות אישיות ולהיות במיטבם. בתהליך בוחנים את ההרגלים הישנים של המטופל לאור מטרותיו בהווה. המטופל לומד לזהות את ההרגלים שמפריעים לו להגיע למטרותיו, ולומד כיצד להפסיק לנהוג בצורה אוטומטית לפי ההרגלים הישנים.

הפעילות בשיטה נחלקת לשני תחומים עיקריים שהם תהליכי החלמה ותהליכי למידה. בתהליכי החלמה המטופל מתמודד עם פגיעות, עם פציעות, ועם החלמה מניתוחים ומפרוצדורות רפואיות אחרות. בתהליכי למידה המטופל עוסק במימוש מטרות רחבות יותר בחייו, כגון, חברויות, זוגיות, עבודה שתואמת את יכולותיו, יכולת להביע את עצמו בסביבתם של אחרים, וכדומה. גם בהיבט זה מזהים את ההרגלים והדפוסים (שהינם היבטים רגשיים ונפשיים) אשר מקשים על מימוש המטרה. ואז המטופל לומד – בשיטות של תנועה, מגע, תשומת לב ושיחה – לזהות את הדפוס המתאים, לראות כיצד הוא מגביל אותו מלהשיג את מטרתו – וללמוד כיצד להפסיק לפעול לפי דפוס זה באופן אוטומטי.