רכיבה טיפולית

רכיבה טיפולית הינה שיטת טיפול על ידי בעלי חיים (בעיקר סוסים) הנהוגה ברחבי העולם, אשר משלבת מרכיבים חינוכיים, פסיכולוגיים ושיקומיים באמצעות סוסים וחמורים. קהל היעד של הרכיבה הטיפולית הינו ילדים, מתבגרים או מבוגרים בעלי לקויות או הפרעות רגשיות. ליחס אשר נרקם בין המטופל ובין בעל החיים ישנו תפקיד תמיכתי, מפני שחוויות הרכיבה הטיפולית מתורגמות לעולמות התוכן השונים בחייו של המטופל.

הערך הטיפולי של הרכיבה, מעבר לכלי תחבורה, תועד כבר בשנת 600 לפנה"ס על ידי אורבסיס מלידיה. המחקר הראשון על ערך רכיבה טיפולית דווח בשנת 1875 על ידי רופא צרפתי בשם קאסיין, מסקנתו היתה שהטיפול תרם לריפוי במצבים מסוימים של הפרעות עצביות, באמצעות שיפור היציבה, איזון התנועתיות של הפרקים, ואף שיפור המצב הפסיכולוגי של המטופל. לקראת סוף המאה ה – 19, אנגליה הכירה ברכיבה לנכים כדרך טיפולית ובשנת 1946 הונהג לראשונה טיפול ברכיבה בסקנדינביה כטיפול בגין שתי התפרצויות של מגפת הפוליו (שיתוק ילדים) ומשם הטיפול זלג גם לאנגליה.

מטרת הטיפול הינה השגת התפתחות במישור האישי והחברתי, כאשר הטמעת התכנים הטיפוליים מושגת דרך מגע ישיר עם בעל החיים, טיפול בסוס, הדרכתו בביצוע תרגילים כאלו ואחרים ועבודה באורווה. בעת הרכיבה נוצר קשר בלתי אמצעי בין הסוס, המטופל וגם המטפל, קשר המאפשר למטופל לחוות חוויות רגשיות, מוטוריות וחושיות. בעצם, המטופל עשוי לחוות הצלחות, כישלונות ופחדים, ולעבד אותם במטרה חיובית בסביבה תומכת, ותוך כדי כך, לפתח מודעות עצמית ואף לקדם את צמיחתו האישית. פרט לכך, השהייה בטבע ובסביבה פתוחה גם היא תורמת ליצירת מרחב מתאים לחוויות שכאלו. בעיות שניתן לטפל בהן באמצעות השיטה הן: שיפור נכויות ומוגבלויות פיזיות, בטחון עצמי, בעיות קשב וריכוז, שיפור מוטוריקה עדינה/גסה, שיפור יכולת התמודדות, שיפור יכולת וכושר גופני, התמצאות במרחב, וכמובן טיפול בבעיות רגשיות.

רכיבה טיפולית נעשית בליווי מדריך רכיבה. המטופל מבצע תרגילים לפי הוראות. כגון: הפעלת שרירים, חציית קו אמצע, שיווי משקל, קליעה למטרה וכדומה, זאת כאשר הסוס עומד או נע לו לאיטו. התרגילים מתקדמים ברמת הקושי על מנת להגביר כוח, גמישות מפרקים ושיווי משקל.