ריקוד טיפולי – תנועה

טיפול בתנועה (או "תרפיה בתנועה") או טיפול במחול הינו שיטת טיפול רגשי המשלבת טכניקות תנועה שונות. טיפול בתנועה זו דרך של הגוף לשלב שני דברים: תנועה ונפש, שילוב העוזר למטופל להתחבר לנפש על ידי התנועה. זהו תהליך המקדם אינטגרציה רגשית, גופנית, חברתית וקוגניטיבית של המטופל ועוסק בצמיחה אישית דרך יחסי גומלין בין גוף לנפש. הטיפול מושתת על התפיסה שהגוף, היציבה והביטוי התנועתי של אדם משקפים בו זמנית רגשות ודפוסים פנים נפשיים יחד עם דפוסים בינאישיים ותרבותיים. שימוש בחוויה תנועתית מאפשר להביע רגשות שקשה לתת להם ביטוי מילולי.

השימוש במחול החל כפולחן לצורכי ריפוי ולביטוי רגשות עוד בעת העתיקה והתקופה הפרה-הסטורית שבה בתרבויות פרימיטיביות רבות הריקוד סיפק משמעות לאדם ואיפשר לו להביע את עצמו, לתקשר את רגשותיו לאחרים, ואף להתחבר לטבע. הריקוד מהווה אלמנט בולט בריקודי מרפאים ושמאנים בתרבויות אלה וגם תפס מקום מרכזי בתפילות ובטקסים של דתות שונות. שורשי הטיפול המודרני בתנועה ומחול כתחום ממוסד צמחו במקביל להופעת המחול המודרני בתחילת המאה העשרים. מרבית חלוצי הטיפול בתנועה ובמחול החלו את כרקדנים במחול מודרני שהוביל אותם להבנת היתרונות החבויים בשימוש בריקוד ותנועה כסוג של פסיכותרפיה.

מטרות הטיפול בתנועה הינם: לפתח דפוסי התמודדות, לשנות הרגלים וקבעונות, לאתר קונפליקטים רגשיים הכלואים בגוף, לפתח אינטגרציה גופנית-נפשית, יכולת ויסות של הבעת רגשות, מיומנויות תקשורתיות וחברתיות, להעלות זכרונות מודחקים, לפתח יכולת דיבור מול קהל, תחושת כוח ושייכות, ולמצוא כלים העשויים להפגיש את המטופל עם עצמו מעבר לדפוסים או לבעיות היומיום.