ריפוי עצמי בתנועה

ריפוי עצמי בתנועה הינה שיטת ריפוי עצמי שפיתח ד"ר מאיר שניידר במחצית השניה של המאה ה – 20. השיטה מאפשרת להרחיב את יכולת הגוף להשיג בריאות ואריכות ימים, על ידי תיקון השימוש הלא נכון בו. מדובר בעיקר בעבודה עצמית של תרגילי התנועה התרפויטיים. במקור השיטה התפתחה כטיפול עצמי לצורך שיפור הראייה ובריאות העיניים בדרך טבעית, כלומר, ריפוי ושיפור העיניים בעזרת טכניקה מיוחדת הכוללת שינוי הרגלים, תרגילי עיניים ועבודת גוף לחיזוק איברי הראייה והזנתם ביותר חמצן.

הבסיס לתירגול הוא ההנחה כי הראייה הינה תהליך נפשי, ולא פיזי בלבד, ושהאופן אשר בו אנו מפעילים את העיניים הוא זה שקובע ולא מבנה העין. ד"ר שניידר, שבצעירותו תירגל בדבקות ובהתלהבות, הגיע לתוצאות מפתיעות. עם הזמן הוא הבין שהעקרונות אשר הנחו אותו בעבודתו על העיניים מתאימים ותקפים ליישום בעבודה על הגוף. ולכן, חשוב להבין, כי השיטה מאפשרת לאדם לטפל באופן עצמי גם בשאר איברי הגוף ולא רק בעיניים.

השיטה כוללת מגע, תנועה ודימיון מודרך.