הקהיה ועיבוד מחדש באמצעות תנועות עיניים היא שיטת פסיכותרפיה שפותחה בסוף שנות השמונים של המאה העשרים על ידי ד"ר פרנסין שפירו, כדי לטפל בסימפטומים וסבל הנובעים מחשיפה לאירועי חיים שליליים, או גורמי מצוקה, הן מהמידרג הגבוה יותר, כגון אונס והלם קרב, והן מהמידרג הגבוה פחות, כגון חרם, השפלה וכישלון. כיום לא משתמשים בהכרח בתנועות עיניים, אלא בגירויים דו-צדדיים נוספים כאוזניות המשמיעות קול לסירוגין, או רטטים שהמטופל מחזיק בידו ורוטטים לסירוגין. השיטה מאתרת ומעבדת זיכרונות מקודדים (encoded memories) של חוויות חיים מאתגרות וקשות. חוויות אלו נותרו לא מעובדות, ועל כן מציפות את מערכת העצבים. לעתים הן "ננעלות" במוח, יחד עם תמונות, קולות, מחשבות, תחושות ורגשות שהתרחשו בזמן האירוע.
לפעמים נדמה שהעבר מסרב להישאר בעבר. רבים מאיתנו סוחבים חוויות קשות, זיכרונות מכאיבים או תחושות מועקה שמכבידות עלינו ביומיום. זה נורמלי לחלוטין להרגיש הצפה או