פילאטיס

שיטה לאימון גופני שנועדה לשפר את היציבה ואת התפקוד היומיומי של הגוף על ידי שינוי דפוסים והרגלים גופניים. השיטה קרויה על שם ממציאה, ג'וזף פילאטיס, שפיתח אותה בתחילת המאה ה – 20. מטרת השיטה היא אימון הגוף כך שיוכל לבצע את המטלות היומיומיות במינימום מאמץ, ללא שחיקה מיותרת, וללא פגיעות גופניות. פילאטיס מנסה להשיג את המטרה הזו על ידי סדרה של תרגילים המפעילים את שרירי היציבה ואת שרירי הליבה (וביניהם גם רצפת האגן) ומתרגלים את הגוף לגייס את השרירים הנכונים לכל תנועה. פילאטיס מנסה לאפשר טווחי תנועה גדולים יותר במפרקים ולאורך כל עמוד השדרה, ובכך למנוע לחץ שנוצר על חוליות ומפרקים מתנועה בלתי יעילה. השיטה אמנם מתייחסת לכלל השרירים בגוף, אך במיוחד לשרירי ריצפת האגן, הבטן והגב. כמו כן, במסגרת פילאטיס יש מקום למודעות אישית, נשימה נכונה וארגון הגוף מחדש.

אימון פילאטיס קלאסי (עם השנים התפתחו תתי שיטות של פילאטיס) כולל שילוב של קרוב לחמישים תרגילים חוזרים אשר מאמצים שרירים. כל תרגיל מבוסס על חמשת היסודות שהם: נשימה, ישור הצוואר, יצוב הצלעות, יצוב של השכמות ותנועתיות של האגן והשרירים הרוחביים אשר בבטן. כל תרגיל יתחיל ביצוב שרירי הליבה, ואחריו תבוצע תנועה מסויימת בטווח מבוקר, שלוש עד חמש חזרות.

כיום שימוש במכשירים יצר טרנד של ענף בשם "פילאטיס מכשירים" (בעוד פילאטיס במקור מבוצע על מזרון), שהולך וצובר תאוצה.