מנדלה

מנדלה (ברבים: מנדלות) זהו אמצעי התערבות טיפולי וכלי אבחוני בתחום הטיפול באמנות. מקורה הוא בתחומי האמנות הפלסטית, הארכיטקטורה והצילום. משמעות המילה מנדלה הוא: מעגל או מרכז (בסנסקריט). את השימוש הראשוני במנדלה ככלי טיפולי מייחסים לקרל יונג (אבי הפסיכולוגיה האנליטית), שהתנסה ביצירתה בעצמו כחלק מתהליך טיפול עצמי, מתוך תפיסה שהמנדלה היא חלק מקבוצת סמלים וארכיטיפים מהם ניזון הלא מודע האישי והקולקטיבי שנמצאים בבסיס הקיום הנפשי האנושי. לתהליך יצירת המנדלה יש כללים, ויחד עם זאת, הוא תהליך לגמרי חופשי. המנדלה היא בעצם סמל גיאומטרי, שבדרך כלל סימטרי ומורכב מסמלים רבים בתוכו.

כיום למנדלות יש משמעות אומנותית, וזהו אמצעי לביטוי, ליצירתיות ולחקירה עצמית. אבל מעבר לביטוי ולאמנות, תהליך ציור המנדלה כשלעצמו הוא עדיין תהליך הכולל ריפוי, דרך החוויה המדיטטיבית של יצירת המנדלה. במספר דתות אשר במזרח אסיה מנדלות משמשות לשימושים מדיטטיביים וגם מיסטיים. בתכנון מקדשים של דת ההינדו בהודו מקובל לבנות אותם במתכונת של מנדלה, אשר באופן סימבולי מייצגת את היקום ברמות שונות.