טיפול דינאמי

טיפול דינמי (קרוי גם "טיפול פסיכודינמי" או "פסיכותרפיה דינמית") מתייחס למספר זרמים תיאורטיים וטיפוליים שהתפתחו מתוך הפסיכואנליזה, אותה פיתח פרופ' זיגמונד פרויד במחצית הראשונה של המאה העשרים.

על פי רוב, כשמדברים על פגישות עם פסיכולוג הכוונה היא לטיפול דינמי. הטיפול אכן מבוסס על גישתו של פרויד, מי שנחשב כאבי תורת הפסיכואנליזה, למייסד הטיפול הפסיכולוגי. שם השיטה "טיפול דינמי" נובע מהעובדה שהטיפול עוסק בדינמיקה של אותם כוחות הפועלים באישיותו של המטופל. התיאוריה של פרויד גורסת כי בנפש האדם קיימים רבדים עמוקים, ביניהם רגשות, מחשבות, מאוויים, דחפים, רצונות וצרכים, אשר אינם נמצאים בחלק המודע של האדם, אך בכל זאת, משפיעים על התנהגותו ועל תחושותיו בחיי היומיום. המדובר בספקטרום של גישות טיפול, מגוון של שיטות פסיכותרפיה שכוללת חקר היבטים של העצמי שאינם לגמרי מודעים, בעיקר באופן בו הם עולים ביחסים בין המטופל למטפל, בחלימה, באסוציאציות, זכרונות ילדות ועוד.

במהלך המפגשים של הטיפול הדינאמי, המטופל לומד להבין מדוע הוא מרגיש את מה שהוא מרגיש, מדוע מחשבות מסויימות התעוררו בו. המטופל לומד להתמודד עם דפוסים שגויים של התנהגויות אשר פוגעים בתפקוד היומי שלו ובמצב הרוח שלו ומעכבים אותו מהתקדמות בחייו. כמו כן, המטופל לומד להתחבר לעצמו בפן הרגשי, לקבל ולהשלים עם עצמו. מה שעוד ייחודי לטיפול הדינמי הוא השילוב בין החיבור למציאות, אל הפרקטיקה של חיי היום-יום (אשר עימם צריך המטופל להתמודד), לבין הבנה רגשית ברובד עמוק יותר של נפשו וסיפור חייו.