גינון טיפולי

גינון טיפולי הינו כלי טיפולי אשר עושה שימוש בצמחים ובפעילויות הקשורות לגינון על מנת לשפר את רווחתו הפיזית והנפשית של המטופל. מתאים במיוחד לקשת רחבה של אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים. הגנן הטיפולי איננו מטפל, אך הוא יהיה חלק מצוות מקצועי הכולל מטפלים. גינון טיפולי יכול להיות מיושם במגוון רחב של שיטות טיפול, החל מטיפול דינאמי (המשתמש בגינה ככלי השלכתי להעלאת תכנים לא מודעים), דרך טיפול שיקומי – תפקודי (למשל, בעבודה עם בעלי מוגבלויות) ועד לשיקום תעסוקתי לאוכלוסיות רווחה.

העדות הראשונה לשיטה, כלומר, לגינון בקונטקסט טיפולי הינה מימי מצרים העתיקה: בכתבי מצרים העתיקים נמצאו המלצות מטעם רופאי החצר של פרעה לקיים טיולים בגני הארמון כדי לשפר את המצב הרגשי. עדויות נוספות לשימוש בעבודת גינון כחלק מתוכנית טיפול קיימות כבר החל מסוף המאה ה – 18: באנגליה בנג'מין ראש אשר שעבד במוסד פסיכיאטרי נתן מקום משמעותי לעבודת גינון כחלק מחיי היומיום של מטופליו. ובשנת 1806 החלו גם בספרד להדגיש את השימוש בחקלאות ובגננות בתוכניות הטיפול של צוותי טיפול בבתי חולים פסיכיאטריים.

כיום קיימים בארץ מספר מסלולי הכשרה מקצועית בשיטה, בהיקפים ודגשים שונים. תוכניות של גינון טיפולי בדגש על חינוך, שיקום וטיפול ניתנות במגוון רב של מוסדות של אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים, כדוגמת: גנים ובתי ספר לחינוך מיוחד, לקויות למידה והפרעות ריכוז וקשב, בתי חולים שיקומיים, מוסדות וארגונים לאנשים בעלי פיגור שכלי, אוטיזם, פגועי נפש והלומי קרב, נכים, בתי אבות, מועדונים לגיל השלישי ועוד.

הטיפול ניתן ליישום כמעט בכל מקום שבו מתקיימים תנאים בסיסיים הולמים להתפתחות צמחיה. למשל, גינה קטנה, פארק עירוני, חממה או אפילו עציצים במרפסת. במהלך הטיפול נעשה שימוש בצמחים ובפעילויות הקשורות בגינון, כדי לקדם תהליכים מיטיבים עם המטופל מבחינה נפשית, התנהגותית, חברתית, גופנית וקוגניטיבית. התהליך הטיפולי שואב את כוחותיו מן הקירבה והאהבה לטבע כדי לסייע בהחלמה רגשית ובשיקום. התהליך הטיפולי נעשה באמצעות מטפל בגינון אשר הוכשר בהתאם ושיש בידיו את הכלים להעריך את צרכיו של המטופל על מנת להביא לשיפור באיכות חייו הפיזית והנפשית.