אוריתמיה

אוריתמיה הינה תנועה אמנותית מראשית המאה העשרים, אשר כיום משמשת כתרפיה לריפוי כחלק מגישת הרפואה של האנתרופוסופיה וכוללת, בין היתר, ריקוד, מחול ותנועה. זו לא רק אמנות במה, אלא ממש אמצעי ריפוי וטיפול. התנועה / גישה / שיטה מבוססת על תפיסת העולם והאדם בהתאם למדע הרוח האנתרופוסופי, המבוסס על גישתו, רעיונותיו ומחקריו של הפילוסוף האוסטרי רודולף שטיינר (1861 – 1925). לפיכך, זוהי אמנות שהינה בו-זמנית עתיקה וצעירה והמאפשרת לאדם לצעוד לעבר שלב חדש בהתפתחות הרוחנית.

האוריתמיה מביאה לידי ביטוי בתנועה את כל מרכיביה של השפה המדוברת. כלומר, תנועות, עיצורים, ריתמיקה, חריזה, ובנוסף את מרכיביו של העולם המוזיקלי, כלומר, צלילים, מרווחים, מקצבים, הרמוניות ומלודיות. בעבר הרחוק לבני האדם היה ידוע הקשר בין צלילי הדיבור לתהליכי ריפוי, וכמו כן, היתה ידועה השפעת צלילים אלו על בריאות האדם. האוריתמיה הטיפולית עושה שימוש בתנועות ובעיצורים על מנת להשפיע על האדם, לחזק תפקודים אשר נחלשו, לווסת ולאזן תהליכים נפשיים ופיזיולוגיים. כיצד? בהתבוננות באופן בו נע האדם, יכול המטפל לזהות ולאבחן הפרעות וליקויים בתפקוד התקין של הגוף וגם בהפרת האיזון במישור הנפשי והגופני. כשמדובר בילדים, אזי התבוננות על תנועתם תהיה בעת הליכה, דילוג, קפיצה, טיפוס, משחק כלשהו, וכך ניתן לזהות קשיים התפתחותיים, כאלו אשר באים לידי ביטוי בבעיות של אי שקט, קשב וריכוז, התמצאות במרחב וקואורדינציה. תרגילי האוריתמיה המרפאת באים לטפל בליקויים והפרעות אלו, אך גם במחלות כרוניות ומחלות פסיכוסומטיות.