שיטת אלכסנדר – כוחו של מגע הידיים

 

 
מגע מהו?

מגע הוא צורך ראשוני-בסיסי של כל אדם ושל כל בעל חיים, זהו סוג של התקשרות ראשונית בין בני אדם ועם בעלי חיים. בבני האדם הוא נוגע בקוגניציה, ברגשות ובמערכת העצבים שעוברת מתחת לעור. כשמישהו נוגע בנו קודם כול הוא נותן לנו תחושה של קיום – של גבולות.

המגע הוא אחד הצרכים החיוניים ביותר להתפתחות פיזית, רגשית וקוגניטיבית. הוא מעין אינטליגנציה חשובה מאוד להתפתחות האדם כמו אוויר לנשימה.

מגע הוא אחת הדרכים לרפא טראומה – הוא מחזיר לנו זיכרון של פעם, תחושה ש"מטפלים בנו" כמו שכשהיינו קטנים, כשהחזיקו אותנו, כשהאכילו אותנו, הוא מעביר אינפורמציה של אהבה ודאגה, ולראיה רבים הם המורים לאלכסנדר שעובדים עם מפוני הדרום בימים טרופים אלה בהם כל אזרחי המדינה בטראומה.

המגע בשיטת אלכסנדר הוא מגע אחר – מגע ייחודי

בשיטת אלכסנדר המגע הוא באמצעות כפות הידיים ששייכות למערכת חוש המישוש שהוא אחד מחמשת החושים במערכת הסומטוסנסורית-תחושות הגוף, שכולל את מכלול התחושות שנוצרות כתוצאה ממגע עם קולטני החישה במעטפת החיצונית של הגוף.

המורה חש את התלמיד באמצעות ידיו-חוש המגע, ומקבל דרכן מידע על מצב גופו של התלמיד. מגע כפות ידיו של המורה הוא מגע מדויק מאוד – נגיעה רכה שלא חודרת, המגע הוא מגע קל, מגע שקט, אבל נוכח מאוד שמרגיע את הגוף ואת הנפש, מגע רך ועדין שמזמין את האדם להניח לתגובות השרירים המכווצות המורגלות ולאפשר לרפלקסים הטבעיים הבריאים לתפוס את מקומן, להתארך ולהתרחב – מגע שמספק תחושה של שחרור פיזי ורגשי, מגע שקורא לאיזון מתח השרירים בגוף, מגע שמאפשר התפתחות בחופש בסיסי, מדריך ומעורר כיוון – מעביר לתלמיד את הכיוון הנכון לגופו שבעקבותיו תחושה של חופש וקלילות שבאים עם הנחיית הכיוונים, מגע מקשיב וקשוב, מכיל ומקבל – נותן תחושה של דאגה ומשרה ביטחון, מגע שמעורר את הערנות של האדם לגופו, מגע אינטליגנטי שנוגע בכל גופו של התלמיד – במוחו, במערכת העצבים שלו, בכאבים ובהנאות ומעורר את הגוף להפעלת המחשבה בעת השימוש בו.

המגע הייחודי הזה באמצעות ידי המורה הוא ערוץ תקשורת דו-סטרי בין המורה לתלמיד בו מתקיימת העברת אנרגיה ביניהם – המורה חש את הזרימה בגוף התלמיד-זרימת האנרגיה או במילים אחרות את ה"חיים בגוף".

המגע נובע מהמקום השקט, החופשי והרגוע בו נמצא המורה לאחר שהוא עצמו עבר לאורך שלושת שנות ההכשרה תהליך של התעוררות המודעות לאופן השימוש שלו בגופו, שינוי הרגלים ושינוי התנאים בהם הוא פועל (על אודות התנאים בהם אנו פועלים במאמר שיטת אלכסנדר – כושר גופני מסוג אחר). במסלול הכשרה ארוך זה קונה המורה את הזכות לעבוד עם אנשים.

התגלית השביעית של אלכסנדר במחקרו ארוך השנים על עצמו הייתה:
"כוחו של מגע הידיים" – מגע שמתווך בין המוח וההוראות החדשות שרוצה המורה להעביר לתלמיד באמצעות ידיו.

אסקור תחילה את כל תגליותיו של אלכסנדר שהן הבסיס לפיתוח השיטה.
התגליות הן:
הפיקוד הראשוני (The Primary Control)
קשר הדוק בין שימוש לתפקוד (Use Affects Function)
הגוף פועל באחדות פסיכו-פיזית (Unity of the Self)
הערכת תחושה לקויה (Faulty Sensory Awareness)
קשר בין הגירוי (Stimulus) לתגובה (Response)
כוחו של הרגל (The Force of Habit)
כוחו של מגע הידיים (The Force of the Hand Touch)

 

• הפיקוד הראשוני (The Primary Control)

אלכסנדר גילה את ה"קוד האנושי" של האדם – קיומה של מערכת פיקוד מרכזי-בקרה ששולטת על פעולת כל מערכות הגוף הפיזי והנפשי וקובעת את איכות השימוש והתפקוד של האדם.
זהו "מסטר רפלקס" ששולט בתיאום של כל האורגניזם הפסיכו-פיזי. השליטה העדינה הזאת מתאפשרת רק כשאנו לא מתערבים על ידי כיווץ שרירי הצוואר, אלא מאפשרים לראש להיות בשיווי משקל באופן חופשי במפרק האטלנטו-אוקסיפיטלי – מפרק בין חוליית האטלס לבין עצם העורף – המפרק שמפריד בין קצה עמוד השדרה ובין הגולגולת, בקצהו העליון של עמוד השדרה.
מכאן ש:
הפיקוד הראשוני הוא האופן הראשוני של השימוש בגוף שמַתְנֶה את ההתנהלות הראויה או את צורת השיבוש בחלקי הגוף השונים, אין זאת תנוחה.

הפיקוד הראשוני הוא:

• מנגנון מולד וטבעי/רפלקס-על שקיים בכל אדם (וגם בכל חיה).
• מערך גופני מרכזי שהוא האיכות הראשונית והאותנטית שטבועה בנו מלידתנו והוא המנגנון העיקרי שאחראי על איכות השימוש שלנו בעצמנו.
• הצופן האנושי-התנהגותי שמרכיביו הם מרכיבי טבעו של האדם: תנועה, שקט, חופש, פתיחות, התארכות, התרחבות, איזון, זרימה, נשימה ויצירה.
• קשור לתודעה.

תפקידיו:

• לציין את יחסי הגומלין הדינאמיים בין הצוואר לראש ובין הראש לגו ולכפות הרגליים.
• לפעול כרפלקס מנחה לשאר מערכות היחסים בין האיברים השונים בגוף.
• אחראי על הפעילות הנכונה של השרירים, העצבים, שיווי המשקל והקואורדינציה – התיאום הכולל בפעילות המערכת הפסיכו-פיזית (נפש-גוף) בשלמותה.
• לקבוע את איכות השימוש והתפקוד שלנו הפיזית והנפשית-פסיכולוגית – את מתח השרירים שמופעל בכל פעולה, שקובע גם את ההתנהלות הנפשית.

היות שזוהי מערכת היחסים הראשונית שלנו, בקרב ילדים פועל הפיקוד הראשוני באופן אינסטינקטיבי וראוי, אך אנו המבוגרים – בהתמודדות שלנו עם השינויים המהירים של החיים ובהתנהלות שלנו בהנחיה של התת-מודע, "מקלקלים" את הפיקוד הראשוני שלא במודע. אנו סיגלנו לעצמנו הרגלים שאינם מתאימים לפעילות גופנו, ושתפסו את מקומם של ההרגלים האינסטינקטיביים עמם נולדנו. הרגלים אלה הפכו להיות אוטומטיים, לא מודעים ועמם אנו פועלים.

תגליתו של אלכסנדר: הראש נועד להיות בשיווי משקל ולנוע בחופשיות בקצהו העליון של עמוד השדרה. מנגנון פעולה זה של שיווי המשקל של הראש על גבי עמוד השדרה אחראי על מערכת השרירים והשלד ועל תפקודן היעיל של שאר מערכות הגוף.

 

• קשר הדוק בין שימוש לתפקוד (Use Affects Function)

אלכסנדר נוכח בקשר ההדוק בין השימוש – אופן הפעלת הגוף בכללותו, לבין התפקוד – תוצאת השימוש, שמציין את סוג הפעילות שאנו עושים.

הקשר הוא בין "איך" עושים את "מה" שעושים שמשפיע על כל הפעילויות שלנו.

מסקנתו הייתה שאופן השימוש של האדם בעצמו הוא הבסיס לתפקוד, והוא קובע את איכותו.

 

• הגוף פועל באחדות פסיכו-פיזית – שלמות של נפש-גוף (Unity of the Self)

האדם הוא ישות מורכבת שכוללת את הגוף – החלק הפיזי הנראה והמוחש שהוא חד פעמי, אחד ומיוחד – "מכונה" מופלאה מאין כמוה ואת מרכיבי הרוח (שכוללת את השכל), הנפש והנשמה ששוכנים בגוף הפיזי ומבטאים את עצמם באמצעותו. מרכיבים אלה הם המייצגים האמיתיים של האדם ולא רק הגוף הפיזי. יש שטוענים שישות הרוח והנפש מרגישה, חושבת ורוצה, והגוף הפיזי משרת אותה על פי דרכו.

מתגלית זאת הבין אלכסנדר שהדרך הרגילה של הרפואה לתיקון פגמים באמצעות טיפול באיבר הספציפי שכואב היא חסרת תועלת כי היא עלולה להוביל להתפתחות נוספת של סימפטומים לא רצויים אחרים כתוצאה מהפרת האיזון הדינאמי של השימוש בכל חלקי האורגניזם.

השימוש בחלק הספציפי בכל פעילות משפיע על השימוש בחלקים אחרים ולהיפך. בשימוש אינסטינקטיבי הופך האיזון הדינאמי למורגל ויוצר תחושה שהוא "נכון". ניסיון לתקן פגם על ידי שינוי השימוש בחלק ספציפי בלי לשנות גם את השימוש בחלקים האחרים של הגוף עלול לגרום להפרת האיזון הדינאמי המורגל בשימוש הכללי, ואז עלולות הבעיות להתגבר ולדרוש עוד ועוד "מרפא".

אלכסנדר דייק מאוד במילותיו בביטויים בהם השתמש לתיאור תגליותיו. הוא השתמש בביטוי "להשתמש בעצמו" במקום "להשתמש בגופו", כשהוא מתכוון לשימוש בגוף ובנפש. הוא הבין שהגוף פועל כשלם והטיפול בכל אחד מאיבריו עליו להיעשות דרך כל הגוף – דרך השלם.
מכאן ש:

 

• הערכת תחושה לקויה (Faulty Sensory Awareness)

כשהבין אלכסנדר שהוא לא מצליח לעשות את מה שהתכוון לעשות הוא גילה ששורש ההפרעות של פעילות החושים מקורו בערעור הקשר שלנו עם עולמנו הפנימי ובעיקר עם החוש הקינטי שלנו – החוש הכי פנימי שלנו שמספק לנו מידע על משקלנו, מתח השרירים בגופנו, האנרגיה הדרושה לביצוע כל פעולה ותנועותינו – שהוא גורם מכריע בהבנתנו את אופן ה"שימוש" בעצמנו.

שימוש מוטעה בגופו של אלכסנדר ביום-יום השפיע באופן חמור מאוד על אמינות החוש הקינטי שלו – במודעות לעצמו – בהערכת התחושה במילותיו. החוש שלו בדבר "נכונות הפעולה" לא היה מהימן עוד והוא לא היה בטוח שהוא עושה את מה שחשב שהוא עושה.

בהמשך הוא הבחין בכך שגם אנשים אחרים באותה צרה – הם לא מצליחים לעשות את מה שהתכוונו לעשות.

הוא גילה שמה שמונע מאיתנו לעשות מה שהתכוונו לעשות, היא הערכת התחושה שלנו שאינה אמינה.

הערכת התחושה היא מערכת משוב חושית שמורה לנו היכן אנו נמצאים ביחס לכדור הארץ וביחס בין חלק אחד של גופנו לחלק אחר והיא קובעת את אופן ראייתנו את עצמנו ואת המציאות שלנו בכל התחומים כשהיא מקיפה את כל חוויות התחושה שלנו.

 

• הקשר בין הגירוי והתגובה (The connection – Stimulus-Response)

זהו הבסיס להבנת שיטת אלכסנדר לדעתי כי הפעילות האנושית היא תהליך מתמשך של תגובות בלתי פוסקות לגירויים פנימיים – מתוך עצמנו: רעב, עייפות, רעיונות וכדומה או חיצוניים – שאנו מקבלים באמצעות מנגנוני התחושה – חמשת החושים שלנו: שמיעה, ראייה, ריח, טעם ומישוש, והחיים הם משחק גומלין בלתי פוסק בין גירוי ותגובה.

אלכסנדר גילה כי כל הפעולות שאנו עושים הן פעולות של קליטת גירויים פנימיים או חיצוניים, פירושם ותגובה להם וכי כל פעולה היא תגובה לגירוי שנקלט דרך מנגנוני התחושה שנובע ממודעות לצורך פנימי או חיצוני.

הבעיה מתעוררת כשהתגובה לגירוי אינה מתאימה לצרכים של המצב – כשפועלים מכוחו של ההרגל האוטומטי בחוסר מודעות לתגובות הרגילות.

בראייתו של אלכסנדר האדם שנמצא בשיעור/התלמיד לא מגיע כדי לבצע תרגילים או ללמוד לעשות משהו נכון, אלא כדי להיות מסוגל לפגוש את הגירוי שתמיד גורם לו לטעות וללמוד איך להתמודד איתו, ובמילותיו:

כדי

על אודות שיטת אלכסנדר שנכנסת בין הגירוי והתגובה במאמר על דיבור בנייד לפי עקרונות שיטת אלכסנדר.

 

• כוחו של הרגל – אנו פועלים בהרגלים ששולטים בנו (The Force of Habit)

אנו פועלים בהרגלים (Habits) – בראייתו של אלכסנדר הרגלים הם האינסטינקטים שירש האדם או רכש ופיתח לאורך השנים בכל תחומי החיים – הפיזיים, המנטליים והרגשיים. הרגלים אלה הם שקובעים את איכות חיינו ואת עתידנו, כפי שטען אלכסנדר:

"אנשים לא קובעים את העתיד שלהם, הם קובעים את ההרגלים שלהם וההרגלים האלה קובעים את העתיד שלהם".

אלכסנדר הרחיב את רעיון הרפלקס המותנה שהנחיל פבלוב לעולם, לפיו אנו מסגלים לעצמנו הרגלים בעקבות גירויים חיצוניים חוזרים ונשנים.
הוא הוכיח במחקרו שיש הרגלים אורגניים וגישות בסיסיות ומרכזיות שמתנים כל פעולה שאנו מבצעים, כל שימוש שאנו עושים בעצמנו.
מכאן ש:

תגלית זאת של אלכסנדר מתקנת את התפיסה הרגילה של הרפלקס המותנה, לפיה הופך האדם לבובה פסיבית – כלי משחק למניפולציות חיצוניות. גילוי קיומו של פיקוד מרכזי באדם שמכוון את כל התגובות האחרות, מאפשר לו לכוון את גורם ההתניה באופן מודע ומאפשר לו בעזרת הפעולות המתואמות שלו עצמו, להגשים את יכולותיו.

 

• כוחו של מגע הידיים (The force of the Hand Touch)

לאחר שיישם אלכסנדר את גילוייו על עצמו, כשהחל לעבוד עם אנשים גילה שבאמצעות מגע ידיו-חוש המישוש הוא יכול לקבל מידע מגוף התלמיד ולהעביר לו ידע חווייתי, אינפורמציה, מסרים וכיוונים לפעולה כשבכוונים הכוונה לזרמי דחפים של אנרגיה שזורמת בגופנו שמכוונים את ההתנהלות שלנו, לקבל ממנו משוב ולהנחותו בדרך חדשה כדי לעזור לו להקל את הכאב.

במילים אחרות: "הוא החל להכיר בכך שבאמצעות מגע כפות ידיו, יש ביכולתו לרפא תחלואים שונים ומגוונים של אנשים רבים" כפי שטען:

"שימוש בידיים של מישהו כדי להעביר מידע קינסטטי היא דרך אחת להתגבר על מכשול".

אלכסנדר נהג לומר: "When I work my brain is in my hands" – "כשאני עובד מוחי בידיי".
מכאן שהידיים לא עושות את עבודתן מעצמן – הן לא יודעות ולא חושבות הן פשוט מתווכות בין המוח וההוראות החדשות שהמורה רוצה להעביר לתלמיד.

בעזרת הכיוונים שמנחה המורה מילולית ובמגע ידיו הוא יכול לעזור לתלמיד לשנות את הרגליו ולחזור לפעילות האינסטינקטיבית שהייתה לו בילדות.
מכאן ש:

 

מחקר מדעי: חקר התהליכים הפסיכולוגיים שבבסיס המגע בטכניקת אלכסנדר

התגלית השביעית של אלכסנדר הייתה כוחו של מגע הידיים שהוא הבסיס ההכרחי ללימוד שיטת אלכסנדר. מחקר זה מציג את מהותו של המגע המיוחד הזה מחוויות של תלמידים שלמדו את שיטת אלכסנדר ושאני מזדהה מאוד עם החוויה שלהם מניסיוני האישי לאחר כ-20 שנה של לימוד והוראת השיטה.
מחקר זה אני מציגה להלן בפרוטרוט בשל חשיבותו הרבה להבנת אופן הלימוד של שיטת אלכסנדר.

המחקר התפרסם בשנת 2014 בכתב העת Clinical Psychology Psychotherapy.

רקע: חווית המגע היא משמעותית הן בהשלכותיה החיוביות והן באופן בו מעורר נושא המגע זהירות ומחלוקת. בהתאם לכך הוכח כי מגע פיזי במסגרת הטיפול הפסיכולוגי משפר את הרווחה ואת הקשר בטיפול, אולם רוב המטפלים כמעט לא משתמשים במגע.

השערת המחקר: הסיבות התיאורטיות שמטפלים-פסיכולוגים לא משתמשים במגע עשויות להיות: חשש שהמגע מתערב במרחב של המטופל, הוא עלול לשבור את גבולות הטיפול המקצועיים או לגרום לטראומה למי שיש לו היסטוריה של הטרדות. יש חשש שהמגע לא יובן כראוי ועלול להתפרש כמיני, דבר שעלול לגרום להסחת דעת של המטופל והוא יהפוך להיות תלוי במטפל, וכן המגע עלול לגרום לפערי עוצמה בין המטפל והמטופל.

מטרת המחקר: לחקור תהליכים פסיכולוגיים שעומדים בבסיס המגע בטכניקת אלכסנדר, לבחון את השערות המחקר ולענות על שאלות המחקר כדי להוכיח את חשיבות המגע בטיפול באופן כללי ואת השפעתו.

שאלות המחקר:
1. איך חווים התלמידים את המגע בשיטת אלכסנדר?
   א. איך תורם המגע לכל שינוי פסיכולוגי או איך הוא פוגם בו?
   ב. מהי השפעת המגע ביחסי תלמיד-מורה?
2. איך יכול המחקר להרחיב את ההבנה שלנו לגבי השלכות המגע בטיפול פסיכולוגי?

משתתפים: תלמידים או תלמידים לשעבר של שיטת אלכסנדר שהם מעל גיל 16, דוברי אנגלית.

המחקר התחלק לשני חלקים:

החלק הראשון

משתתפים: 6 משתתפים – 5 נשים וגבר אחד, גיל ממוצע 57, שלמדו את שיטת אלכסנדר בממוצע 4 שנים ו-4 חודשים. 4 מהמשתתפים למדו אצל מורה אחד בלבד, 1 למד אצל 2 מורים ו-1 למד אצל 4 מורים. מוצאם לבן-בריטי.

כלי המחקר: ריאיון חצי-מובנה – Interpretative Phenomenological Analysis IPA לאיסוף נתונים איכותניים שמבוססים על חוויה אישית.

אופן המחקר: הראיונות חשפו את החוויות האישיות של המשתתפים במגע בשיעורי שיטת אלכסנדר.
באישור המשתתפים הקליטו את הראיונות שארכו בין 50 דקות לשעתיים.

ממצאים: אציג את ממצאי הראיונות בהתאם לנושאיהם:

חוסר התאמה בין המגע והמילה המדוברת – נתוני הראיונות הציגו חוסר התאמה בין המגע למילה המדוברת – אי אפשר לתאר את חווית המגע במילים, מכאן שהמגע הוא חסר שיח מילולי בחברה שלנו. ההבנה המילולית הפשוטה והדיכוטומית שיש לנו, שהיא רק חיובית מאוד או שלילית מאוד, יכולה לעזור בהבנת חלק מרמת הזהירות החברתית סביב נושא המגע. המגע הוא חופשי משיפוטיות בעוד שמילים עלולות להיות שיפוטיות, מילים הן תחליף נחות למגע, המגע עוזר לתלמיד לקשר את החשיבה בשיטת אלכסנדר למצב שבלי המגע עלול להיות מתסכל מאוד.

מגע כתהליך טיפוח – בשיטת אלכסנדר בניגוד לשיטות אחרות כאוסטאופתיה ומסאג' שנחוו לעיתים כאלימות, המגע הוא עדין, מרפא – למורה ידיים מרפאות, הוא נותן תחושה של שחרור פיזי ורגשי, תחושה של דאגה "דואגים לי" וביטחון, כוח שנותן לתלמיד הרגשה של ביטחון שהוא מסוגל לחקור ולהתרחב באופן עצמאי, נותן הרגשה טובה שמישהו נותן לגוף את האפשרות להניח, להתארך ולהתרחב, זהו תהליך שלא מטפח תלות.
המגע הדואג והמטפח הזה מקשר את התלמיד לחוויית המגע בילדות, זהו מגע שהוא כמעט אימהי, שהוא הדרך שילדים לומדים פיזית באמצעות הסביבה. אחת המשתתפות ציינה שחשוב לה שבשיעורי שיטת אלכסנדר נשארים לבושים ושזה לא מכאיב. מכאן שהמגע נתפס על ידי המרואיינים כחוויה מטפחת שמשפיעה על תהליכי יחסים בין-אישיים ותוך אישיים.

ביחסי מורה-תלמיד המגע מאפשר משוב דו-כיווני ותהליך תקשורת עם המורה. באמצעות המגע מטביע המורה את ה"עצמי" שלו לתוך ה"עצמי" של התלמיד, עוזר לחוות לעומק ונשאר עם התלמיד כשותף בנטל. המורה נותן במגע חלק ממנו, דבר שבעקבותיו כבוד והודיה למורה. המגע פועל הודות לאינטימיות שתחומה בגבולות של יחסי המורה והתלמיד. מגע הוא חלק מהיחסים המקצועיים שלא כביחסים אישיים – אלה יחסים שונים. איכות המגע תוארה כמחזק ראוי בדרך לא אישית.

ביחסים עם העצמי – המגע משנה את היחסים עם העצמי. הוא עוזר לתלמיד ללמוד על עצמו, משפר את הערנות לעצמו ואת התקשורת עם עצמו. הוא משפר את הדימוי העצמי שכתוצאה ממנו לומד התלמיד לכבד יותר את גופו, אותו ראה כאובייקט גורם בעיות שגורר אותו לאחור. המגע מלמד את התלמיד למצוא מרחב לעצמו בלי להרגיש אנוכי.

הסתייגויות מגדריות – אחד המרואיינים אמר שנוח לו עם המגע, אבל אולי לאחרים לא נוח איתו. לגבי מגדר המורה היו שטענו שלא היו רוצים מורה שהוא ממגדר שונה משל המורה שלהם. הגברים טענו שלא היו רוצים מורה גבר ומרואיינת אחת טענה שבעלה היה מעדיף מורה זכר. לתלמידים שקיבלו שיעורים מכמה מורים לא היו העדפות מגדר. התלמידים חשו שלימוד רק אצל מורה אחד עלול לגרום לתקיעות.

לסיכום החלק הראשון: במחקר נעשה שימוש במודלים של התפתחות כדי למסגר את האופן בו חיזק המגע את יחסי התלמיד-מורה ואת האופן ששינויים פסיכולוגיים תוך-אישיים אצל התלמיד נראו קשורים להתנסות היחסים הזאת בה היה מגע.

החלק השני של המחקר – סקר לקבלת נתונים כמותיים

משתתפים: 111 תלמידים ענו לסקר מהם 26 גברים, 79 נשים ו-6 תלמידים שמגדרם לא ידוע. ממוצע גיל המשיבים 65-56 שלמדו את שיטת אלכסנדר לאורך 3-1 שנים, רובם ציינו שהם בריטים.
תלמיד אחד דיווח שלמד אצל מורה גבר. 101 תלמידים דיווחו שלמדו אצל מורות ואחרים לא ציינו את מגדר המורה.

כלי המחקר: סקר שאלונים תומך באמצעות עיצוב מחקר תיאורי A Supportive Questionnaire Survey Using a Descriptive Design לאיסוף נתונים.

אופן המחקר: 126 סקרים הועברו בדואר אלקטרוני לתלמידים של שיטת אלכסנדר באמצעות 6 מורים לאלכסנדר – לא ידוע כמה תלמידים קיבלו את הסקר.

ממצאים: בניתוח הסטטיסטי של נתוני הסקר נמצאו מדדים גבוהים בנושאים: נוחות במגע, מגע כעזר לתלמיד בהבנת הטכניקה, המגע כמועיל לתלמיד ולא למורה, המגע כעזר לתלמיד להירגע, מגע מגביר תחושות של קשר עם הגוף וערנות עצמית, מגע כעזר לתלמידים לסמוך על המורה, עזר לתקשר עם המורה, נותן הרגשה שדואגים לו.
לא נמצאו זמנים בהם לדעת המשתתפים אין להשתמש במגע, ולא בשל המגע רצו התלמידים להכיר יותר את המורה.
המשתתפים שענו לסקר לא הסכימו עם כך שמגע גורם להם להרגיש פגיעים, שהוא פותח רגשות שליליים או רגשות שאי אפשר להתמודד איתם.
מעטים הסכימו עם כך שמגע גורם לתלמיד להיות בעמדה נחותה משל המורה.
הרוב לא הסכימו לכך שמגע לעיתים שובר גבולות.

סיכום החלק השני של המחקר: הסקרים במחקר השני תמכו במידה רבה בממצאים של המחקר הראשון.

מסקנות:

• מגע הוא חוויה בעלת עוצמה. מגע גופני במסגרת טיפול פסיכולוגי הוכח כמשפר את הרווחה ואת הקשר הטיפולי, אולם רוב המטפלים אינם משתמשים במגע.
• שיטת אלכסנדר היא גישת טיפול אלטרנטיבית לרווחה פסיכו-פיזית שמציעה מודל מעניין לחקר השפעת המגע.
• הממצאים בעקבות דיווחי המשתתפים שקיבלו שיעורים של שיטת אלכסנדר חזרו ואישרו כי מגע יכול לשפר את הרווחה ויכול להיות כוח חזק ביחסי הטיפול.
• דיווחי המשתתפים בסקרים הוכיחו הקבלה חזקה לחוויות התפתחות שעשויות לעניין במיוחד את העוסקים בשיטות פסיכו-דינאמיות.
• הממצאים הדגישו גם את היעדר השיח בנושא המגע בתרבות שלנו וכיצד אפשר להוסיף חוויות לקיום של אלה שאנו חולקים איתם. יש לזכור זאת כשדנים בכל סוגי המגע הפיזי עם לקוחות.
• אי אפשר להשליך מתוצאות דיווחי תלמיד של שיטת אלכסנדר על אנשים שמחפשים תמיכה פסיכולוגית בטיפולים של פסיכולוג למשל.
• הממצאים מדגישים את כוחה של העבודה ההוליסטית, דבר שהוא חשוב היות שמתחילים להבין יותר איך מוחזקים הרגשות בתוך הגוף.
• נידונות ההשלכות של שימוש במגע בטיפולים פסיכולוגיים, וכן מגבלות ורעיונות למחקר בעתיד .

סיכום: המחקר האיר כמה מהתהליכים הפסיכולוגיים המעניינים והמסובכים שמאפיינים את המגע כולל איך אנו מתקשרים בהקשר אליו, תפקידו בשינוי הפרט וההשפעה העצומה שלו על יחסים.
התועלת הפסיכולוגית מהמגע הועברה באמצעות יחסי אחד על אחד מקצועיים בעלי גבולות שתמכו ברלוונטיות של המגע בטיפולים פסיכולוגיים ולמרות שלא יכול היה להוכיח יישומים קליניים הוארה חשיבות העבודה ההוליסטית.

מחברת המאמר

אתי סהר מורה מוסמכת לשיטת אלכסנדר, מלמדת זה 18 שנה.
מידע מפורט על אודות שיטת אלכסנדר ואפשרויותיה לסייע לאדם במצבי חיים שונים אפשר למצוא:
באתר האינטרנט www.hgilad.co.il
מידע יותר מפורט על אודות שיטת אלכסנדר אפשר למצוא בספר "האור בקצה המנהרה: שיטת אלכסנדר הלכה למעשה" אותו אפשר לרכוש אצל המחברת אתי סהר בטל: 054-6305672