שיטת אלכסנדר לילדים ולנוער

ההתחלה: חופש וחיוניות

תינוקות מחזיקים את הראש ביציבות, בחופשיות ובשיווי משקל בלי מתח שרירים, פעוטות עומדים עמידה זקופה בקלות ונעים בצורה חופשית וחיננית – הם מתכופפים, יושבים בכריעה, מושיטים ידיים ומתיישבים ללא כל מאמץ. ישיבתם על הארץ זקופה ותנועתם חופשית וחסרת לאות ומתבצעת בכוח הסקרנות לגלות את העולם.

"מגפת" הישיבה

אם בשנות ילדותי היינו מבלים ברחוב – משחקים קלאס, מחבואים, כדורסל, כדורגל וכדומה – רצים ומשתוללים, הרי שהיום הילדים נמצאים הרבה יותר בבית – מול המחשב ומשחקי המחשב למיניהם שממש מרתקים אותם, מול הטלוויזיה ובטלפון הנייד כשרוב היום הם בתנוחות סטטיות ובעיקר בישיבה כי כיום כל הפעילויות הפיזיות מערבות בתוכן ישיבה. אף אחד לא לימד אותם איך לשבת והם "נמרחים" על הכיסא או על הספה בתנוחות להן הם מתרגלים ולא יכולים אחרת. התוצאה שנראית היא גב כפוף, רופס…

"שב זקוף!" "עמוד זקוף!"

לא פעם פונים אליי הורים בטלפון ושוטחים בפניי את הטענה שילדם כפוף והם לא יודעים מה לעשות. כשהם אומרים לי "אל תדאגי אני אומרת לו 'לשבת זקוף' או 'לעמוד זקוף'" – אז, אני מתחילה לדאוג.

למה? כי מהוראה זאת של ההורה נפגע הילד הן פיזית והן נפשית.

התקשרה אליי גם אם שסיפרה לי שהיא עשתה הסכם עם בתה שכשהיא מביטה במבט מסוים בעיניה, תבין הילדה שעליה להזדקף.

אני שואלת את ההורה: "מה אתה מצפה מהילד שהוא יעשה כדי להיות זקוף?", ההורה לא יודע לענות על שאלה זאת, הוא רק רוצה לראות לפניו גב ישר. ההורה לא יודע להסביר לילד מה הוא מבקש ממנו לעשות כדי להיות זקוף והילד נאלץ לאלתר ומנסה בכל כוחו לגרום לגב שלו להתיישר – ברוב המקרים הוא מושך את הכתפיים לאחור, מבליט את בית החזה ויוצר קשת עמוקה מאוד בגב התחתון במאמץ שרירים אדיר. "הזדקפות" מאזור הגב התחתון ויצירת קשת גורמת ללחץ על החוליות התחתונות של עמוד השדרה שתומכות בכל משקל הגב ולעומס רב עליהן. הילד מצליח להישאר בתנוחה הזאת רק כמה שניות.

למה לא מצליח הילד לשבת "זקוף"?

• כי הוא התרגל לשבת או לעמוד כשהוא כפוף והוא לא יכול אחרת – את הרגליו הטובים שהיו לו בילדותו המוקדמת הוא שכח בניסיונותיו להתאים את עצמו לכיסא ולגובה השולחן, ואז הוא "נפרד" מהתנועה הטבעית שלו ומסגל לעצמו תנועה חדשה שתתאים לריהוט שאיתו עליו להתמודד, זאת נוסף ללחצים הסביבתיים והחברתיים כמו תחרות והישגיות.
• כי הוא אימץ לעצמו הרגלים חדשים שתפסו את מקומם של ההרגלים האינסטינקטיביים-מולדים וכוחו של ההרגל הוא עצום – זהו העיקרון הראשון בשיטת אלכסנדר: הכרה בכוחו של ההרגל.

הילד לא עושה זאת בכוונה!

חשוב לחזור ולהדגיש שהילד לא יושב או עומד כפוף בכוונה – הוא לא עושה "דווקא", הוא פשוט התרגל לשבת כך, לכן חשוב מאד לא לחזור ולדרוש ממנו לשבת או לעמוד זקוף כי הוא יכול "להזדקף" רק לכמה שניות באותו רגע שמעירים לו כי ההרגל שלו הוא חזק ממנו, הוא שולט בו ומושך אותו חזרה לכפיפות אליה הוא רגיל – זהו המקום המוכר והבטוח שלו, ולא משנה כמה הוא רוצה להשביע את רצונכם הוא לא יכול לעשות זאת לאורך זמן. מה גם שהוא לא בדיוק יודע איך עליו "להזדקף" והתוצאה עלולה להיות ניסיונות ליישר את הגב במאמץ שרירים גדול מדי שעלול לגרום לו גם נזק פיזי, נוסף לתסכול ולפחד שבגלל שהוא לא מצליח למלא את בקשתכם לא תאהבו אותו.
גם בעמידה מחקה הילד את הוריו, את חבריו ואת הסביבה ואף אחד לא יודע לומר לו מהי עמידה ראויה מלבד הפקודה שניתנת לו מידי פעם: "הזדקף!" ואז הוא עושה את מרב המאמצים למלא את הדרישה ושוב על חשבון הגב התחתון. כך לאורך השנים "מתקלקל" מה שנתן הטבע ובמקום ההרגלים הטבעיים- האינסטינקטיביים-הראשוניים רובנו רוכשים שלא במודע הרגלים שגויים שברבות הימים הופכים להיות הם ההרגלים האינסטינקטיביים כביכול שלנו, וזה מה שמרגיש לנו נכון ונוח כי אליהם אנחנו רגילים.

מכאן שהנזק בהוראה של ההורה "להזדקף" הוא לא רק פיזי, אלא גם נפשי כי כשההורה מצווה עליו לשבת או לעמוד זקוף רוצה הילד מאוד לרצות את ההורה כדי שיאהב אותו ויאמר שהוא ילד טוב, אבל הוא מצליח רק לכמה שניות.

בראייתה של שיטת אלכסנדר יציבה לקויה היא תוצאה של התערבות הרגלים בסדר התנועה

בעיות יציבה ומתח שרירים הם כמעט תמיד תוצאה של התערבות הרגלים בסדר התנועה. התערבות כזאת בתנועה אינה נעשית בכוונה, אלא בלי משים ותוצאתה היא אבדן הקלות והספונטניות. נוסף לכך במידה שכן שמים לב ליציבה הלקויה ומנסים לשפר אותה, יש חשש שבניסיונותינו נחמיר את המצב כי בניסיון לתקן רובנו משתמשים באותם הרגלים שקלקלו את היציבה מלכתחילה.

למה נכשלים ניסיונותינו?

אלכסנדר גילה במחקרו על עצמו כי התחושה שהייתה מורת הדרך היחידה שלו בהנחיית כיוון השימוש לא הייתה אמינה, וכי הוא השתמש בגופו לא כפי שהוא חשב שהוא עושה זאת. הוא הבין שחוש התנועה של האדם שמוכר כהערכת התחושה הוא לא תמיד אמין, וכתוצאה מכך מה שהוא עושה הוא לא תמיד מה שהוא מתכוון לעשות. לא עולה בדעתו של האדם לא לסמוך על התחושה שלו, וזאת הסיבה לכך שכל כך קשה לו להבין למה התנועות הישנות-המורגלות-הקבועות לא פועלות כפי שמצפים מהן. היות שהשימוש הקשור בכיוון האינסטינקטיבי השגוי הפך להיות חלק ממנו ואותו הוא מכיר הוא חוזר אליו שוב ושוב ומוצא את עצמו חוזר על אותן שגיאות רק בצורה יותר חמורה ויציבתו נעשית יותר נוקשה ויותר מכווצת.

למה שינה הילד את הרגליו הטובים ורכש לעצמו הרגלים מזיקים?

"אתגרים" בבית הספר

כשנכנסים הילדים לבית הספר החל מכיתה א' עליהם להתמודד עם סביבתם המשתנה ומוצבים בפניהם "אתגרים פיזיים" רבים שאינם כלולים בתכנית הלימודים: נשיאת ילקוט כבד משקל ביחס למידתם הפיזית, ישיבה ארוכת שעות בכיתה על כיסא מול שולחן שלא תמיד מתאים להם בגובה, בשקט ובמשמעת וכתיבה. נוסף לקשיים פיזיים אלה על הילד להתמודד גם עם מטלות לוחצות שמכתיבה תכנית הלימודים: עמידה בזמנים, הישגיות בלימודים ותחרות שגורמים למתחים נפשיים גדולים אצלו. מאז מתחיל הילד באופן לא מודע לרכוש הרגלי יציבה לא טבעיים לגופו – והרי אף אחד לא לימד אותו איך עליו להתמודד!

איך הוא מתמודד? כדי לשאת את הילקוט הכבד יוצר הילד מחוסר בררה ושלא במודע מתח רב בגב, בצוואר ובכתפיים שלאורך זמן עלול לפגוע בעמוד השדרה שלו. הישיבה בכיתה שעות ארוכות בשקט ובמשמעת קשה לילד, הכיסאות והשולחנות מידתם אחידה ואינם מותאמים לגודלם של הילדים שמשתמשים בהם, דבר שמקשה עליהם לשמור על יציבתם הטבעית ועל החופש ממתח שרירים מיותר וכדי לכתוב על הילד לרכון על גבי השולחן כשהראש מושך כלפי מטה ועמוד השדרה מתעגל לצורת האות האנגלית C כדי להגיע ממצב ישיבה זקופה למצב כתיבה. תנוחת הכתיבה מתאפיינת בדרך כלל ברכינה מעל המחברת, בנטיית הראש הצידה, באחיזה חזקה בעיפרון/בעט וביצירת מתח בפרק כף היד, בזרוע ובכתף (על אודות הישיבה ארוכת השעות ונזקיה במאמר ישיבה ארוכת שעות מול מחשב על פי עקרונות שיטת אלכסנדר). לעיתים נשענים הילדים על המרפק כשכפות רגליהם מלופפות סביב רגלי הכיסא.

השימוש בשכל רב מהשימוש בגוף

אורח החיים המערבי המודרני מתאפיין בקצב שינויים מהיר, בהישגיות ובתחרותיות. הסביבה בה רובנו חיים היא רועשת ודינמית, בעלת מטלות תובעניות, לוחות זמנים צפופים והתפוצצות מידע שתוצאתם – מתחים רבים. הודות לטכנולוגיה המתקדמת הפכו החיים להיות יותר נייחים והשימוש בשכל רב מהשימוש בגוף, דבר שמעמיק את הנתק בין הגוף לנפש (על תהליך ההידרדרות מאז ימי קדם במאמר: שיטת אלכסנדר – כושר גופני מסוג אחר). כדי להתמודד עם אורח חיים זה רובנו מפתחים באופן לא מודע הרגלי תנועה שגויים שהופכים לאינסטינקטיביים וטבעיים, והיות שברוב המקרים אנו מסתמכים על תחושותינו בלבד איננו מרגישים כלל שאנו שוגים בדרך התנהלותנו, דבר שגורם להגבלת מימוש הפוטנציאל שלנו ולעיתים מתבטא בפגיעה בבריאותנו. אורח חיים זה משפיע גם על ילדינו עוד בהיותם צעירים מאד.

חיקוי

הגיעה אליי תלמידה שגבה היה כפוף וכאב מאוד, היא הביאה איתה גם את בנה בן העשרה ואת בתה בת ה-9 ללמוד את שיטת אלכסנדר כי גם הגב שלהם היה כפוף, אך עדיין לא כאב.
בתוך כדי עבודה על השולחן אם הייתי עוצמת את העיניים לא הייתי יודעת מי מהם שוכב על השולחן – הצוואר אצל שלושתם היה נוקשה באותו מקום, הגב היה חלש באותם מקומות – הכול היה אותו הדבר!
התקשרתי למורי מתקופת ההכשרה, סיפרתי לו על המקרה וציינתי: "תראה מה עושה הגנטיקה!", אז הוא ענה לי: "לא אתי, זאת לא גנטיקה – זה חיקוי", הילדים מחקים את היציבה של האם והוסיף ואמר שבדרך כלל הם מחקים את ההורה הדומיננטי, ואכן אביהם היה זקוף קומה.

על כך סיפרו על אלכסנדר שכשהגיע אליו תלמיד ששאל: "מה אני יכול לעשות כדי שהילדים שלי לא יקלקלו את הרגליהם הטובים?" תשובתו של אלכסנדר הייתה: "תשנה את עצמך" כדי שלא יחקו את הרגליו השגויים.
מכאן שעל ההורים להסתכל על היציבה ועל אופן ההתנהלות שלהם לפני שהם מבקרים את ילדיהם וללמוד את שיטת אלכסנדר כדי לתקן את הרגליהם כדי שלילד יהיה מודל ראוי לחיקוי.

להקדים תרופה למכה

טענתו של אלכסנדר הייתה כי יש ללמד ילדים קטנים את הטכניקה כדי "להקדים תרופה למכה". יש לחנך את הילדים לשימוש נכון בעצמם כדי לשמור על הרגלי התנועה המקוריים ועל החיוניות הטבעית, האינסטינקטיבית והספונטנית שלהם.

לאלכסנדר היה עניין מיוחד בהכשרת ילדים לפי עקרונות הטכניקה. הוא הקים בית ספר לו קרא: "בית הספר הקטן" בו למדו הילדים ליישם את הטכניקה של כיוון השימוש המשופר בכל מעשיהם: בעמידה, בישיבה, בקריאה, בכתיבה וכדומה.

בתפיסתו תהליך של חינוך הילדים בצעירותם לשימוש נכון בעצמם הוא בעל תועלת יותר גדולה מאשר שינוי הרגלים שגויים שמושרשים בהם היטב – בבגרותם.

כי כפי שכתב אלכסנדר בספרו "השימוש בעצמי": "אם יתאפשר לתנאי שימוש לקויים אצל ילד להתפתח "הם עלולים להוביל עם הזמן לירידת רמת התפקוד של הילד ורמת התנגודת שלו למחלות" (עמ' 91).

חגורת כתפיים חלשה ויציבה לקויה אצל ילדים

בשנת 2005 נתקלתי בכתבה בעיתון על אודות ילדים בעלי חגורת כתפיים חלשה ורפויה – תסמונת שמאפיינת את דור המחשב, המשחקים האלקטרוניים והטלפון הסלולרי, ואכן בתחילת החופש הגדול רבים ההורים שפונים אליי בטלפון ומספרים לי שלילד שלהם יש חגורת כתפיים חלשה ושואלים אותי במה אוכל לעזור להם.

הסימפטומים של התופעה

במאמר פורטו התסמינים של התופעה: קושי בכתיבה – הם נמנעים מכתיבה וכשהם כבר כותבים הם מרבים לשמוט את העיפרון, משתרעים בעייפות על השולחן, לא מצליחים להעתיק מהלוח, מסתובבים בלי הפסקה ונעים בחוסר חשק בכיסא. מורים מעידים כי לפעמים כמעט 50 אחוז מהתלמידים מתקשים לשמור על יציבה – רבים מהם תזזיתיים, צורת העמידה שלהם רפויה וגבם כפוף, דבר שמוביל לעיתים גם לפגיעה בדימוי העצמי, לחוסר ריכוז, לחוסר ביטחון ולעצבנות – לפגיעה נפשית לא רק פיזית.

תגובת הסביבה לדרך התנהלות הילדים

ההורים חושבים שהילדים מתעצלים, המורים חושדים שהם סובלים מבעיות קשב וריכוז, מפרשים את התזזיתיות של הילדים האלה כבעיית חוסר שקט או חוסר ריכוז וממליצים לקחת את הילד לאבחון. מומחים ואנשי חינוך מדווחים על עלייה מבהילה של 25 אחוז במספר התלמידים שסובלים מהתופעה. האשמה מוטלת על הרביצה הממושכת מול המחשב והטלוויזיה.

הצעדים שננקטים בממסד החינוכי לפתרון הבעיה

הפתרון בממסד החינוכי הוא לתת לאותם תלמידים שסובלים מהבעיה תרגילים לחיזוק חגורת הכתפיים, הוראה מתקנת וריפוי בעיסוק.
מומחים מעידים כי כל הילדים שסובלים מבעיות קשב וריכוז הם גם בעלי חגורת כתפיים חלשה ולהפך.

איך מזהים ילד שסובל מחגורת כתפיים חלשה?

לדעתם של המומחים השונים, הסימנים החיצוניים הבולטים ביותר אצל ילדים אלה הם הליכה בגב כפוף, ישיבה רפויה והתמרחות על השולחן – בכיתה ובבית. ההסבר הוא שחוסר היכולת למצוא תנוחה נוחה מוציא את התלמיד מריכוז וגורם לו להתעייף במהירות.
ילדים להם מתח נמוך בחגורת הכתפיים מתאפיינים בחוסר יציבות ובחוסר שקט שמתבטא בתנועה מתמדת כי חגורת הכתפיים לא מייצבת אותם. לילדים אלה קשה לשבת שעות ארוכות וקשה להם לשמור על ראש מורם ועל גב זקוף. אחת הבעיות הבולטות ביותר בקרב ילדים בעלי חגורת כתפיים חלשה היא פגיעה במיומנויות הכתיבה והציור, הם משקיעים מאמץ רב כדי לייצב את הידיים, דבר שגורם להתעייפות מהירה וקושי להתמיד במשימה.

הגורמים לבעיה

כותב הכתבה מוצא את הגורמים לבעיה באורח החיים הפסיבי של הילדים – קשה לשכנע אותם לעסוק בפעילות ספורטיבית, הם רובצים כל היום מול הטלוויזיה, יושבים מול המחשב או מדברים כל הזמן בטלפון. כל הקשרים החברתיים שלהם מתבצעים דרך הטלפון והמחשב.

מנקודת מבטה של שיטת אלכסנדר

ילדינו נולדו עם כל התנאים להשתמש נכון בגופם, ולראייה ילדים קטנים קומתם זקופה ותנועתם היא קלה וחופשית, אבל עם חלוף השנים מתקלקלים התנאים האופטימליים האלה כשהילדים מתאימים את עצמם לתנאי הסביבה שמקיפה אותם – ישיבה ארוכת שעות מול המחשב, מול הטלוויזיה ובכיתה על כיסאות מול שולחנות שלא תמיד מתאימים להם פיזית, הם סוחבים על גבם ילקוטים כבדים ביחס למשקלם אשר גורמים לגבם להתכופף ולחגורת הכתפיים להיחלש.

חגורת כתפיים חלשה ויציבה לקויה אצל ילדים הם תוצאה של הרגלים שהם סיגלו לעצמם, הרגלים של שימוש יתר בכוח השרירים ובמאמץ.

תרגילים לחיזוק חגורת הכתפיים בראייתה של טכניקת אלכסנדר עלולים להרע את המצב כי כתפיים רפויות ושמוטות הן כתפיים חלשות – כתפיים עייפות שהתעייפו ואין להן כוח. תרגילי ספורט וחיזוק שרירים מוסיפים מתח לאותם שרירים שבלאו הכי עובדים כבר יותר מדי והתעייפו, ולכן הם שמוטים, והתוצאה עלולה להיות הפוכה מזאת שציפינו לה.

לימוד שיטת אלכסנדר יכול לעזור

בשיעור של שיטת אלכסנדר ילמד הילד לחזור להרגליו הטבעיים-אינסטינקטיביים, הוא ילמד לזהות את ההרגלים השגויים שלו ולתקנם וכך ישפר את יציבתו. לימוד הטכניקה מתקיים על התנועות הבסיסיות השגרתיות של חיי היומיום: ישיבה וקימה מכיסא, עמידה, הליכה, התכופפות ושכיבה. בתרגול מתמיד יחזרו הילדים לתנועתם הראשונית, קומתם תזדקף והיציבה שלהם תשתפר. לימוד הטכניקה בהתמדה מעורר את האינסטינקטים המולדים הטבעיים שלנו שקיימים בתוכנו, ואנו לומדים לחזור אליהם, ואז גם כשישב הילד ישיבה ארוכת שעות מול המחשב הוא יישב בתנוחה נכונה לטבעו ולגופו ולא יזיק לחגורת הכתפיים שלו.

גוף-נפש חד הם

היות שהגוף והנפש חד הם הערך המוסף לילד של לימוד שיטת אלכסנדר יהיה: הערנות שלו תגדל, הקשב והריכוז שלו ישתפרו כי יהיה לו יותר קל, הוא יתעייף פחות, הכתיבה תהיה יותר קלה והוא יוכל להשקיע בלימודים בנינוחות ובשמחה כי גם להערכת המומחים בעיות אלה מקורן ביציבה לקויה של הילדים.

שיטת אלכסנדר לבני הנוער המתבגרים

פרופסור ג'ון דיואי, תלמידו של אלכסנדר ודמות מוכרת ובעלת השפעה בתחום החינוך בארה"ב באותם ימים טוען בהקדמה לספרו של אלכסנדר Control of the Individual Constructive Conscious (שליטה עצמית מודעת ובונה) כי "טכניקת אלכסנדר היא שיטה של 'חינוך בונה', ולכן ראוי ליישמה במיוחד בקרב בני הנוער – הדור הצעיר כדי שיוכלו לרכוש מוקדם ככל האפשר בחייהם סטנדרט נכון של הערכת התחושה ושל שיפוט עצמי. בבוא היום כשרבים מבני הדור החדש יהיו בעלי קואורדינציה תקינה, נהיה סמוכים ובטוחים לראשונה שגברים ונשים שמצוידים באיזון פסיכו-פיזי נאות יעמדו איתן על רגליהם ויצליחו להתמודד בנכונות, בביטחון ובשמחה, ללא פחד, בלבול וייאוש עם פגעי הגורל ועם חוסר הוודאות שסובב אותם" (עמ' 33 בהקדמה).

הזדמנות לפיתוח אישי

לימוד שיטת אלכסנדר עשוי להיות הזדמנות לבני נוער ליצירת פנאי איכותי ולפיתוח אישי. הלימוד עשוי לסייע לשיפור היציבה שבעקבותיה ערנות וחיוניות יותר גדולה, לשיפור הפרעות הקשב והריכוז כדי לשפר את מיומנויות הלמידה בכללותה, לשיפור מיומנויות המוזיקה והספורט ולמנוע סכנות של פציעה.

שיטת אלכסנדר – עזר להפרעות קשב וריכוז

אלכסנדר חקר את ההרגלים הנפשיים-התנהגותיים שגורמים לנוקשות בגוף הפיזי ולכאב. אחד ההרגלים שמצא היה הרגל פיזור הדעת – פיזור נפש – הפרעות קשב וריכוז בשפה של היום. זהו מצב של חוסר קשב, מוסחות, שכחנות ובלבול שעלול להתבטא בתחושה פנימית או בהתנהגות חיצונית. חוסר היכולת "לתת את הדעת" או "להתרכז" – לתת תשומת לב ייחודית – להתמקד במשימה שאנו שוקדים עליה זהו הרגל לקוי שמפריע לנו בקריאה, בלמידה או בביצוע כל משימה.

בראייה של שיטת אלכסנדר הרגל זה נובע מכך שהקואורדינציה שלנו לקויה, ההנחיה והבקרה שלנו אינן טובות ובעקבותיהן התגובה לגירוי (על אודות הכלים שמספקת שיטת אלכסנדר לשינוי התגובה לגירוי במאמר שימוש בטלפון הנייד על פי עקרונות שיטת אלכסנדר) שקשור לרצון או לצורך ללמוד ולעשות תהיה לא טובה באותה מידה ולא נצליח להגשים את המטרה.

יישוב הדעת הוא ההפך מפיזור הדעת.

לימוד שיטת אלכסנדר עשוי להקנות לילד, למתבגר ולכל אדם יציבה ראויה בשיווי משקל ובקואורדינציה, ערנות מתפתחת, חידוד והתבהרות המחשבה, חיזוק הזיכרון שכתוצאה מהם הגברת הקשב והריכוז.

מורים לשיטת אלכסנדר מעידים כי ילדים שהגיעו אליהם עם אבחנה של הפרעות קשב וריכוז ושנטלו את תרופת הריטלין, כשלמדו את הטכניקה, עם הזמן כשהם נרגעו וחזרו ליציבה הטבעית, לשיווי המשקל הפיזי והנפשי המקורי ולקואורדינציה הראשונית לא הזדקקו עוד לתרופה והמשיכו בחיים רגילים ככל הילדים.

שיטת אלכסנדר לעקמת בעמוד השדרה

רבים הם מקרי העקמת כיום

גיל ההתבגרות זהו הגיל בו מתפתחת היציבה. אחוז גדול מבני הנוער כיום סובלים מעקמת ומספר הלוקים בה עולה מיום ליום.
נשאלת השאלה למה? מהם הגורמים לריבוי מקרי העקמת דווקא היום? נשיאת תיק כבד על כתף אחת באופן קבוע, ישיבה בכיתה ורכינה לצד אחד או שעות ארוכות ליד המחשב, התכופפות לשם כתיבה ועוד ועוד…

מה גורם לדבר לקרות, למה אנחנו לא מרגישים בהתעקמות עמוד השדרה?

לימוד שיטת אלכסנדר יכול לענות על שאלות אלה – לימוד השיטה יכול לעזור למנוע את ההפרה באיזון של עמוד השדרה ולטפל בעקמת אם כבר נוצרה.

עקמת מהי?

עקמת היא ליקוי ביציבה שמתבטא בחוסר איזון בעמוד השדרה, בסטייה מקו האמצע של החוליות ימינה או שמאלה ובפיתול וסיבוב החוליות שגורם להבלטה של קשת הצלעות בצד אחד ולאי שוויון בגובה הכתפיים או המותניים. הסטייה עלולה לגרום ללחץ על הלב, על הריאות, על מערכת העיכול ולהפרעה לתפקודם התקין, וכן לגרום לתפקוד לקוי של המפרקים בין החוליות, ללחץ ולהליך ניוון שגורם לכאבי גב חזקים בגיל מבוגר. נוסף לכך החוליות בעמוד השדרה מסתובבות וגורמות ללחץ על הצלעות שבעקבותיו בולטות הצלעות מהגב.

סימנים שמעידים על עקמת – חוסר איזון בגוף כולו – הראש לא מאוזן בקצהו העליון של עמוד השדרה, נטייה של הצוואר לצד אחד, הכתפיים לא באותו גובה, עצם שכמה אחת בולטת יותר מהשנייה, עמוד השדרה מפותל ומעוקל, פערים לא שווים בין הזרועות והגב כשירך אחת יותר בולטת מהשנייה וכתוצאה מכך יש לחץ יותר גדול על עמוד השדרה ועל הדריכה על הרגל שמנוגדת לירך הבולטת ועצמות האגן או המותן לא שוות בגובהן.

הסיבות להיווצרותה

הסיבות שעלולות לגרום לעקמת ולהיווצרות קשת בעמוד השדרה לצד אחד יכולות להיות: שרירים חלשים שלא מצליחים לייצב את עמוד השדרה בעת צמיחתו המהירה בגיל ההתבגרות, ישיבה ארוכת שעות מול המחשב או הטלוויזיה, נשיאת משא כבד על צד אחד – ילקוט או תיק או פעילות שמפעילה צד אחד של הגוף בלבד כמו משחק טניס.

מבנה עמוד השדרה

בעמוד השדרה יש קשתות שמאפשרות לאזן את הראש בקצהו העליון של עמוד השדרה ועוזרות לספוג יותר טוב את עומס משקל הראש והגוף על עמוד השדרה. קשתות אלה מאפשרות את התנועתיות של עמוד השדרה ואת הגמישות שלו.
.
כשאני כותבת עקמת על סוגיה השונים אני מתכוונת למצב קיצוני/חריג של העקמומיות של הקשתות בעמוד השדרה.

סוגי העקמת בהגדרת הרפואה

עקמת – סקוליוזיס

העקמת מתבטאת בעיקול עמוד השדרה לצד אחד – עקמומיות לא תקינה לרוחב של עמוד השדרה בעיקר באזור החזה והגב התחתון שעלולה להתפתח בגיל ההתבגרות מיציבה אסימטרית במיוחד כשיושבים על כיסא ליד שולחן בית הספר.
בעקמת עמוד השדרה הוא בצורת "C" לימין או לשמאל או "S". הטבע נוטה ליצור עקומה מפצה מעל או מתחת לפגם המקורי כך שעמוד השדרה בסופו של דבר נראה כמו "S" כשמסתכלים עליו מאחור, במקום להתארך באיזון מהראש ל"זנב".

אבחון – את העקמת מהסוג הזה אפשר לאבחן ב"מבחן הכיפוף קדימה של אדם" בה רוכן האדם קדימה כשרגליו צמודות ומנסה להתכופף לפחות 90 מעלות באזור המותניים, דבר שמאפשר זיהוי כל עקמומיות חריגה בעמוד השדרה או כל אסימטריה של הגוף.

עקשת – קיפוזיס, גבנון, חטוטרת – "כתפיים עגולות"

עיקול קדמי חריג ומוגזם של החוליות העליונות של הגב כשהראש נישא קדימה מדי ביחס לכתפיים. ככל שהמצב מחמיר משקל הראש עצמו גורם לעיקול להיות יותר בולט ועלולים להתפתח כאבים בגב העליון. הרפואה מגדירה כמה סוגים של עקשת שזה לא המקום להזכירם.

לורדוזיס

קמירות יתר, עקמומיות כלפי פנים עמוד השדרה באזור הצוואר או הגב התחתון או שניהם. במצב זה מודגש העיקול התחתון של הגב, הישבן בולט, האגן מוטה בזווית לא טבעית ובמקרים מסוימים נמשכות הכתפיים יותר מדי אחורה. התוצאה עלולה להיות כאבים במותניים ובצוואר.

לסיכום ולהמחשה

פתרונות נפוצים שמוצעים לסובלים מעקמת

פתרונות רבים מוצעים לסובלים מעקמת בהתאם למעלות הסטייה בעמוד השדרה כמו: תרגילי מתיחה לצד המקוצר והזזת המפרקים, חיזוק שרירי הגב התחתון והעליון באופן סימטרי וחיזוק הצד החלש, חגורה תומכת גב שלובשים לאורך 23 שעות ביממה ובמקרים קיצוניים אפילו ניתוח.

עקמת מנקודת מבטה של שיטת אלכסנדר

עמוד השדרה הוא מי שהננו. הגב מבטא כוח-עוצמה "יש לו גב" – אפשר לסמוך עליו, "גב כלכלי", "גב חברתי"… ומנגד אדם ש"אין לו עמוד שדרה" או שהוא "חסר חוליות" הוא אדם חסר ביטחון עצמי.

כשאנו כפופים אנו משדרים החוצה חוסר ביטחון עצמי, מבוכה, ביישנות ואילו כשגבנו מתארך – כשאנו זקופים, אנו משדרים ביטחון וחיוניות.

"להחזיר לעמוד השדרה את תפארתו"

הייתה לי תלמידה בת 15 שגבה היה כפוף מאוד וכשנגעתי בה לא הרגשתי חוליות – הגב היה חלש מאוד ורופס ונראה היה כאילו עוד רגע היא נופלת. כשהתחזק הגב כשנגעתי בגבה הרגשתי כאילו "צמחו" לה חוליות, והיא קיבלה אומץ להתקומם נגד חברתה הטובה ולהפסיק לרצותה – המשמעות היא שגדל הביטחון העצמי שלה.

"יציבה טובה" – היא כיוון ראוי כשעמוד השדרה מתארך ובעל תנועה חופשית שמעידה על איזון, שיווי משקל פיזי ונפשי שבעקבותיו ביטחון עצמי.

נערכו מחקרים מדעיים שבדקו את שיפור היציבה בקרב משתתפים שקיבלו שיעורים של שיטת אלכסנדר, וכן מחקרים שלא בדקו ישירות את השפעת שיטת אלכסנדר, אלא בדקו את הקשר בין יציבה למרכיבי התנהגות של האדם – השפעת תנוחת הגוף על הערכה עצמית וביטחון עצמי, השפעת תנוחת הגוף – שמוטה או זקופה על אחזור זיכרונות חיוביים או שליליים ועל שינוי מצב הרוח משלילי לחיובי והאם אכן אנשים זקופים מצליחים יותר. למרות שחלק ממחקרים אלה לא בדקו ישירות את שיטת אלכסנדר, הם בהחלט מצביעים על חשיבותה של התערבות בעזרת שיעורי שיטת אלכסנדר לשינוי היציבה, בין היתר, שבעקבותיה יחול גם שינוי בהערכה העצמית, בביטחון העצמי, באחזור זיכרונות יותר חיוביים ופחות שליליים ובמצב הרוח בעיקר במקרים של טיפול בדיכאון.

הגורם לעקמת בתפיסתה של שיטת אלכסנדר – הערכת תחושה לא אמינה ולעיתים לקויה

בתי הבכורה סובלת מעקמת מגיל העשרה. כשהיא מגיעה אליי לשיעור ואני מבקשת ממנה לשכב על השולחן (בשיטת אלכסנדר עובדים בשכיבה על שולחן לא על מיטת טיפולים) היא נשכבת עקום. כשאני מיישרת אותה היא אומרת לי: "אימא, עכשיו אני עקומה". ה"נכון" שלה אליו היא רגילה הוא העקום, כשאני מיישרת אותה זוהי תנוחה לה היא לא רגילה, ואז היא מרגישה שהיא עקומה. התחושה שלה שהעקום הוא ה"נכון" זוהי הערכת התחושה הלא אמינה אותה גילה אלכסנדר במחקרו רב השנים על עצמו (על אודות תגליותיו של אלכסנדר במאמר שיטת אלכסנדר – כוחו של מגע הידיים).

עלינו להכיר בעובדה שבפעילויותינו השונות אנחנו מסתמכים על התחושות שלנו לגבי מה "נכון" ומה "לא נכון" וכי הערכת התחושה שלנו היא לעיתים לא אמינה ואפילו לקויה. ההרגל השגוי שעם השנים נעשה קבוע ואינסטינקטיבי כביכול, הוא זה שמוביל את התנועה והוא זה שגורם לחוסר האיזון בין שני הצדדים של עמוד השדרה לכיוון אליו מושכים השרירים יותר חזק למטה. הרגל שגוי מתחבר עם הערכת התחושה הלקויה, וההרגשה היא שהתנועה נכונה. כך מגיעים שלא במודע למצב של התעקמות עמוד השדרה תחת מאמץ השרירים.

הצעות הרפואה לפתרון בראיית שיטת אלכסנדר

מנקודת מבטה של שיטת אלכסנדר היות שהסיבה העיקרית לעקמת בעמוד השדרה היא בדרך כלל הערכת תחושה לקויה שנוצרת כתוצאה מפעילות בהרגלים שהם שגויים לנו, בפתרונות המוצעים על ידי הרפואה עלול להיווצר מתח שרירים נוסף כתוצאה מהמשך השימוש בהרגל השגוי שממשיך להרוס את הצלעות, את הנשימה, ואת השימוש בזרועות וברגליים.

מכאן שבניית השרירים שהתרופפו אינה הפתרון היעיל, כי גם כשעמוד השדרה "מתחזק" קצת, ההרגל השגוי של משיכת השרירים למטה עדיין קיים ואנו מפעילים מתח ומאמץ שרירים נוסף על השרירים שעבדו גם כך יותר מדי והתעייפו. שרירים עייפים צריך לתת להם לנוח ולא להפעיל אותם עוד יותר, וכן אם קודם רק צד אחד של השרירים בגב משך למטה הרי שעתה לאחר שעבדנו על חיזוק באופן סימטרי של השרירים – שני הצדדים מושכים למטה בצורה חזקה ושווה, דבר שמגביר את הנזק ועלול לגרום לכאבים והרי לפי עקרונות שיטת אלכסנדר כדי לפעול באופן ראוי עם הגוף עלינו לשאוף להיות למעלה!

בעקמת של 50-20 מעלות מציעה הרפואה להשתמש בחגורה מיוחדת שמקבעת את עמוד השדרה למשך 23 שעות ביממה בכל תקופת הגדילה.

לפני כמה שנים התקשרה אליי אישה מאילת כשהיא בוכה וסיפרה לי שבתה הוכנסה לחגורה כזאת מגיל 15 ועכשיו בגיל 18 מורידים לה אותה והיא לא יכולה להחזיק את עצמה ויש לה כאבי גב עזים. היא שאלה אותי מה לעשות כי ממליצים לה גם את בתה השנייה להכניס לחגורה כזאת.

מה בעצם סיפרה לי האישה? היא סיפרה לי ששריריה של בתה חלשים מאוד ומה הפלא – החגורה החזיקה אותה כל השנים והיא לא הפעילה את השרירים. כשהורידו לה את החגורה השרירים לא ידעו איך לפעול, הם היו מנוונים וכל מאמץ קטן גרם לה לכאבים.

חגורה כזאת עלולה לגרום גם לבעיות פסיכולוגיות אצל הצעירים האלה כי בגלל החגורה הם לא יכולים להתלבש כמו חבריהם, לא יכולים להשתתף ברוב הפעילויות הגופניות, הם מתביישים בגופם ונמנעים מהליכה לים או לבריכה ומפעילויות חברתיות, דבר שעלול לפגוע בביטחון העצמי ובדימוי העצמי שלהם.

במקרים של עקמת של יותר מ-50 מעלות ברוב המקרים ממליצה הרפואה על ניתוח כירורגי ליישור הגב ולקיבוע של כמה חוליות אחת לשנייה באמצעות מוט מיוחד כך שהגב לא יוכל להתכופף מחשש להפרעה לתפקוד הלב והריאות. הבעיה שעלולה להתעורר לאחר ניתוח כזה היא שכאשר הבעיה הפיזית היא של שרירים, נוצר לחץ עודף על המפרקים מעל ומתחת לאזור הקיבוע, דבר שמגדיל את הסיכון לבעיות נוספות בעתיד כמו פריצת דיסק למשל.

גם כשיש סיבה ראשונית להתהוות העקמת

מקרה נוסף של עקמת יכול להיווצר כאשר אורך רגליים לא שווה – חוסר שוויון באורך הרגליים דורש יצירת הגבהה של הרגל הקצרה יותר עם אמצעים מתאימים כמו נעל מוגבהת. שיפוע האגן שמתחיל מבעיית אורך הרגליים לא נעלם כאשר בעיית אורך הרגל תוקנה כי הערכת התחושה הלקויה תמשיך לגרום למשיכה למטה שמקורה בהרגל השגוי שלא נעלם עקב ההגבהה. מכאן שגם כאשר ישנה סיבה ראשונית אחרת להתהוות העקמת והיא נפתרת, הבעיה של פעילות בהרגלים שגויים שנטמעו והערכת התחושה הלקויה עדיין קיימת.

מה עושים?

לימוד שיטת אלכסנדר עשוי להיות התשובה כדי לחזור להערכת תחושה אמינה, להרגלים הראשוניים-אינסטינקטיביים-טבעיים ולשיווי משקל בין הצד השמאלי והצד הימני בשחרור ובמאמץ השרירים שדרוש לכל פעולה – לא יותר מדי ולא פחות מדי.

בלימוד השיטה נזהה את המשיכה למטה ונלמד לעצור אותה – נזהה את ההרגל השגוי שגורם לנו לעשות זאת ונשנה אותו בעזרת התעוררות הערנות והמודעות למה שאנו עושים עם גופנו ושיפור הערכת התחושה.

ילדים ומתבגרים שילמדו את שיטת אלכסנדר ויישמו את שלמדו בחיי היום יום ייתכן שימנעו את היווצרות העקמת ואם כבר נוצרה לימוד השיטה ישפר את המצב.

כי בלימוד שיטת אלכסנדר כשלומדים להפעיל את המחשבה במקום את ההרגלים האוטומטיים חוזר המוח להיות במגע עם הגוף ונותן תחושה מתגמלת של שילוב מחדש של חזרה לקשר עם עצמך.

מחקר

בשנת 1980 ערכה דבורה קפלן, מורה מוסמכת לשיטת אלכסנדר שהוסמכה בשנת 1953 על ידי אלכסנדר עצמו, מחקר שכותרתו" ניהול יציבה של עקמת אצל מתבגרים ומבוגרים בהתבסס על טכניקת אלכסנדר".

משתתפים: 7 מתבגרים בעלי עקמת.

ממצאים: דווח על השפעות חיוביות – המחקר הוכיח שמתבגרים שלוקים בעקמת שלמדו את שיטת אלכסנדר יכולים להפסיק את ההרגל של הנוקשות כדי לייצב את עצמם ולחזור להשתמש בכוח שרירי הליבה כדי לייצב את עצמם בתוך כדי פיתוח הערנות העצמית למה שהם עושים עם עצמם ולתיקון הראוי תיקון. הם למדו לחזור להרגלי היציבה הראשוניים שלהם שנטמעו בעמוד השדרה כדפוס יותר יעיל וכך לחזק אותו ולשפר משמעותית את המראה שלהם – ההופעה החיצונית ואת הדימוי העצמי הפנימי שלהם .

מסקנה: שיטת אלכסנדר מועילה לשיפור העקמת ולחיזוק עמוד השדרה.

מחברת המאמר

אתי סהר מורה מוסמכת לשיטת אלכסנדר, מלמדת זה 18 שנה.
מידע מפורט על אודות שיטת אלכסנדר ואפשרויותיה לסייע לאדם במצבי חיים שונים אפשר למצוא:
באתר האינטרנט www.hgilad.co.il
מידע יותר מפורט על אודות שיטת אלכסנדר אפשר למצוא בספר "האור בקצה המנהרה: שיטת אלכסנדר הלכה למעשה" אותו אפשר לרכוש אצל המחברת אתי סהר בטל: 054-6305672