שיטת אלכסנדר לאוֹמְנֵי הַבָּמָה

שיטת אלכסנדר היא סוג של אלף-בית של התנועה והתפקוד. לימוד ההיגיון שבפעולת הגוף מספק נקודת מבט חדשה להסתכלות ולהבנה איך יכול הגוף לעבוד בצורה הטובה ביותר במגוון מצבים של חיי היום יום וגם בחזרות או על הבמה.

הגוף הוא כלי העבודה שלנו – כלי הנגינה האמיתי שלנו אותו עלינו להכין הרבה לפני שפורטים על מיתר, שמנגנים תו, ששרים צליל או שמשחקים על הבמה. עלינו לדאוג לשיווי המשקל המתאים, לקואורדינציה הראויה ולזרימה הטובה בכל הגוף – בתנועה ובאנרגיה הפנימית שעשויה למנוע פציעה ושבזכותה השירה, המשחק והנגינה יהיו ברמה יותר גבוהה.

כל אומני הבמה מתמודדים עם לחצים של כישלון או הצלחה שהם חלק בלתי נפרד מחייו של האומן. שיטת אלכסנדר היא דרך שמלמדת להשתחרר מאותם לחצים ולהחזיר את האיזון ואת היציבות כדי לשמור על הגוף חופשי ונינוח לשם הנאה מהשירה, מהמשחק ומהנגינה.

הדרך להשגת המטרות היא תהליך. תהליך הלימוד כולל שלוש מיומנויות שקשורות ביניהן: ערנות לגוף, היכולת להפחית מתח מיותר והשימוש במחשבה לשם כך.

שיטת אלכסנדר לזמרים

 
סיפורו האישי של אלכסנדר ותובנותיו
אלכסנדר אהב מאוד שירה משחר נעוריו. אחד התענוגות הגדולים ביותר שלו היה לימוד מחזותיו של שייקספיר שעורר את התעניינותו בהגייה ובאוֹמנוּת הדקלום עד כדי כך שהוא החליט להפוך את הדקלום למקצוע. הוא עסק בדקלום כמה שנים, אך אז התעוררה בעיה בגרונו ובמיתרי הקול שלו – הוא הצטרד עד כדי אובדן הקול רק כשדקלם ולא בחיי היום יום. אזלת ידם של הרופאים הניעה את אלכסנדר לחקור את מקור הבעיה בהנחה שהוא בוודאי עושה משהו עם עצמו בעת הדקלום שגורם לצרידות ולאובדן הקול להופיע.

הוא החל לחקור את מה שהוא עשה כשהוא היה על הבמה. בניסיונותיו גילה שכל ניסיון לשמור על התארכות הגו בזמן הדקלום חִייב גם את שיתוף כל חלקי האורגניזם שנדרשים לפעולות שנלוות לדקלום כמו עמידה, הליכה, מחוות בזרועות ובידיים ואחרות. כשהתבונן במראה גילה שכשהוא עומד ומדקלם הוא משתמש באיברים אלה באותה דרך שגויה בה השתמש בראש ובצוואר, בקנה, במיתרי הקול ובאיברי הנשימה. שימוש זה כרוך היה במצב של מתח שריר מוגזם בכל האורגניזם – מתח שהשפיע במיוחד על השימוש ברגליים, בכפות הרגליים ובבהונות שהיו מכווצות וכפופות למטה עד כדי יצירת קשת מוגזמת בכפות הרגליים, ואז משקל הגוף נטה יותר מדי לחלק החיצוני של כפות הרגליים ופגע ביציבה בכללותה.

הוא הגיע למסקנה ששימוש במערכת הקול מערב את השימוש במספר מערכות שרירים: השרירים המעורבים בנשימה, שרירי הגו, ההיגוי, השפתיים, הלשון, החך, הלוע, השרירים לאורך עמוד השדרה ושרירי הצוואר.

שיטת אלכסנדר התחילה כשיטה לאימון קול

בשנת 1890 פיתח אלכסנדר את הטכניקה כשיטה לאימון קול לזמרים ולשחקנים. בניסיונותיו הרבים גילה אלכסנדר שהנשימה היא הבסיס ליציבה ולתנועה ובכלל שהנשימה היא חשובה מאוד לזמרים במיוחד נשימת הבטן-הסרעפת שאחראית לשלושת רבעי מפעילות שרירי הנשימה. אצל רוב האנשים הסרעפת מצומצמת בין הצלעות, אין לה מקום לפעול והיא לא פועלת – הם נושמים נשימה מצומצמת של אף, קנה וריאות. שינוי ביציבה של הגב התחתון ושל הצלעות מאפשר התרחבות של הסרעפת ושל השרירים שאחראים לשאיפה ולנשיפה.

במוקד השיטה עמדה החזרה לנשימה הטבעית, דבר ששיפר את בריאות דרכי הנשימה אצל תלמידיו. תלמידיו לפיתוח קול דיווחו שהשיפור בדרכי הנשימה עזר להם גם להתגבר על קשיים גופניים אחרים, ובעקבות עדותם פיתח אלכסנדר את הטכניקה לשיטה כוללנית להכרה בהרגלים נרכשים שגויים ולכיוון מחודש של הגוף על ידי נשימה, תנועה, יציבה, שיווי משקל וקואורדינציה יותר מתאימים.

יתרונות לימוד שיטת אלכסנדר לזמרים ולמשתמשים בקול

• מאפשר לזמר שליטה זורמת וחיה באמצעות שיפור קלות וחופש התנועה, שיווי המשקל, הגמישות, הקואורדינציה והנשימה.
• מאפשר פיתוח משמעת שרירים שדרושה לביצוע האוֹמנוּת שלהם – הגדלת קלות התנועה והשליטה המודעת לגמישות ולהפחתת מתחים פיזיים מיותרים.
• מסייע להרגעה ולהפגת הלחצים הנפשיים שמא לא יצלח קולו בהופעה, פחד קהל, חשש מביקורת, ממבחן במה וכדומה – גורמים נפשיים שעלולים להשפיע על מתח השרירים הפיזי בכל הגוף.
• לשחרור מתח השרירים העודף ובמקביל לשחרור הנפש – גוף-נפש חד הם להפגת חששותיו ולשיפור הביטחון העצמי שלו כשהוא עולה על הבמה ולשקט הפנימי בעת ההופעה.
• לשיפור הזרימה בשירה "כך מעצמה" כשילמד להניח לחששותיו.
• לשיפור שפת הגוף והיציבה שמכתיבים לעיתים את הדימוי העצמי של הזמר ואת טון הקול כשההופעה הפיזית החיובית או השלילית היא שמתורגמת לקול ואותה רואה הקהל ושומע.
  מכאן שהגוף – יציבה טובה מכתיבים את העושר ואת איכות צליל הקול.

לימוד שיטת אלכסנדר עשוי לסייע גם למשתמשים אחרים בקול – שחקנים, קרייני רדיו, שדרני טלוויזיה, דוברים בציבור, נואמים, מורים, מרצים, פרסומאים ואחרים.

לימוד הטכניקה משתלב במערכת הלימודים של בתי הספר השונים לשירה בעולם ומתקיימים בהם קורסים לפיתוח קול ולאימון בדיבור שמתבססים על עקרונותיה – פיתוח ערנות ומודעות לקשר בין הקול, היציבה ושפת הגוף – עבודה בערנות לאופן הנשימה מסייעת לשחרור מיתרי הקול ומאפשרת קלות בהפעלתם.

לימוד שיטת אלכסנדר לרקדנים ולשחקנים – דרמה

תרומת לימוד שיטת אלכסנדר לעוסקים במקצועות דינמיים

לימוד השיטה יכול לסייע גם לעוסקים במקצועות דינמיים לשיפור תפקודם: לנשימה יותר רגועה, לחופש ולקלות התנועה, לשיווי משקל, להתמודדות עם לחץ, עם כאבים או עם פגיעות.

• שימוש נכון וטבעי בגוף – הימנעות מבזבוז אנרגיה על ידי הפחתת מתח שרירים מיותר ומאמץ שמושקעים בכל תנועה.
• שיפור ערנות התחושה – הבטחה שאכן נעשה מה שאנו חושבים שאנו עושים.
• הגברת הערנות לאופן ביצוע תנועה.
• שיפור היציבה – שיטת אלכסנדר עניינה בפעולת הרפלקסים של היציבה שהם המכניזם שמאפשר לנו לשאת ולאזן את הגוף כנגד כוח המשיכה של כדור הארץ בפעילות היום יום שלנו.
• עזר בהתמודדות עם האתגרים שמעורבים בלימוד מיומנות חדשה ועם לחצים של תחרות או של הופעה נאותה על הבמה.
• לימוד השליטה במכניזם של שיווי המשקל והקואורדינציה.
• חזרה להפעלת המנגנון הטבעי-הראשוני=האינסטינקטיבי שמצוי בנו.

בתוך כדי לימוד הטכניקה מגלים הרקדנים והשחקנים שעוסקים בה שאפשר להצליח בכל פעילות יותר טוב בלי להפעיל מתח שרירים ומאמץ כה גדולים.

לימוד שיטת אלכסנדר מקנה כמה עקרונות ונותן בידינו כלים באמצעותם נלמד להתבונן בעצמנו כדי להשיג שיפור הדרגתי ביציבה ובקואורדינציה. במקביל נספק לעצמנו תנאים שמובילים לפיתוח ולשכלול מיומנויות ולהפחתת סכנת הפציעה. במקרה שבכל זאת נפצענו היא עוזרת לנו להחלים.

שיטת אלכסנדר בבתי ספר לדרמה בעולם

שיטת אלכסנדר משתלבת במערכת הלימודים של בתי ספר לשירה ולדרמה בלונדון וברחבי העולם – דרמה משלבת בתוכה ריקוד, תנועה ושירה. בשיעורי הריקוד והתנועה לימוד השיטה מסייע לשחרור מתח שרירים מיותר, לשחרור הנשימה, להשגת הגמישות, שיווי המשקל, הזרימה והריכוז, לשיפור ההופעה, הטכניקה, והבריאות הפסיכו-פיזית.

שחרור ושיפור הנשימה מסייעים לשחקן גם לשלוט ב"פחד הקהל" ולהופיע בנינוחות כשהוא מפיק את המיטב מכישרון המשחק שלו.

את שיטת אלכסנדר מלמדים בעולם ב:

• The Royal Academy of Dramatic Art in London
• The American Dance Festival
• The Stratford Shakespearean Festival
• בקולג'ים ואוניברסיטאות רבות ברחבי העולם

שחקנים וזמרים בעולם מעידים

שיטת אלכסנדר יכולה לעזור לכולנו לכוון את עצמנו בדיוק כמו שמוזיקאי מכוון את כלי הנגינה שלו כדי שיהיה מוכן לביצועי שיא.
רבים מהידוענים לומדים את שיטת אלכסנדר ומשתמשים בכלים הפשוטים, אך היעילים ביותר שלה כדי לייעל את הבריאות ואת הביצועים שלהם – לנוע בקלות, לקבל ביטחון בגוף, לשפר את האיזון ולנהל את פחד הבמה שלהם.

להלן מקצת מהידוענים זמרים, נגנים ושחקני קולנוע מוכרים שלמדו את שיטת אלכסנדר ונתרמו ממנה:

זמרים ונגנים: מדונה – זמרת-יוצרת, מפיקת מוזיקה, רקדנית ואשת עסקים אמריקנית, סר פול מקרטני – זמר לשעבר בלהקת החיפושיות, סטינג – זמר רוק, נגן גיטרה בס, מלחין, מעבד מוזיקלי ושחקן בריטי, ג'ולי אנדריוז – שחקנית, זמרת, רקדנית וסופרת בריטית, ויקטוריה בקהאם – זמרת ומעצבת אופנה בריטית, ג'יימס גאלווי – חלילן אירי ואחרים…

שחקני קולנוע מוכרים: מרילין מונרו – שחקנית, דוגמנית וזמרת אמריקנית, יו ג'קמן – שחקן, זמר, רקדן ומפיק קולנוע, תיאטרון וטלוויזיה אוסטרלי, ריצ'רד גיר – שחקן קולנוע אמריקני, וויליאם הארט – שחקן קולנוע אמריקני, זוכה פרק אוסקר, פירס ברוסנן – שחקן, מפיק קולנוע ופעיל חברתי אירי-אמריקני, פול ניומן – שחקן קולנוע, במאי ונהג מרוצים אמריקני, רובין וויליאמס – שחקן קולנוע וטלוויזיה, קומיקאי ומדבב אמריקני, קיאנו ריבס – שחקן קולנוע, במאי, מפיק ומוזיקאי קנדי-אמריקני, קווין קליין – שחקן קולנוע ותיאטרון אמריקני, הילרי סוונק – שחקנית ומפיקת קולנוע אמריקנית, ג'יימי לי קרטיס – שחקנית וסופרת אמריקנית, ג'ואן וודוורד – שחקנית קולנוע אמריקנית, רובי ווקס – קומיקאית אמריקנית ועוד רבים אחרים…

להלן עדויות של כמה מהם:

וויליאם הארט (William Hurt) – שחקן אמריקני: "טכניקת אלכסנדר עזרה לי לפתוח פלונטרים ומחסומי אנרגיה ולהתמודד עם פחד הבמה הכמעט משתק".

פול ניומן (Paul Newman) – שחקן אמריקני – "שיטת אלכסנדר עזרה בטווח הארוך לבעיית הגב ולהשיג שנת לילה טובה אחרי הרבה שנים של התהפכויות" (במיטה).

יו מייקל ג'קמן (Hugh Jackman) – שחקן זמר, רקדן, מפיק קולנוע, תיאטרון וטלוויזיה אוסטרלי, זוכה פרס גלובוס הזהב: "יציבה טובה באופן לא ייאמן, עם הרפיה שלא תאומן".

ג'ון קליז (John Cleese) – שחקן וקומיקאי בריטי: "מר אלכסנדר עשה שירות לנושא של לימודי הרפלקס והתנועה הרצונית על ידי טיפול בנחישות בכל פעולה כמערבת את הפרט המאוחד, כל האדם הפסיכו-פיזי. לקחת צעד הוא מצב פעולה ולא עסק של איבר יחיד זה או אחר, אלא של כל הפעילות הניורו-פיזית של הרגע, לא רק של הראש והצוואר".
"אני מוצא ששיטת אלכסנדר עוזרת לי מאוד בעבודתי. דברים קורים בלי שתנסה. הם גורמים לך להיות קליל ורגוע. עליך להשיג מורה לאלכסנדר שיראה לך זאת".

ג'ואן וודוורד (Joanne Woodward) – שחקנית אמריקנית: "פקפקתי בתרומת טכניקת אלכסנדר כשהלכתי להתנסות בה בפעם הראשונה, אבל גיליתי כמעט מייד שהתועלת הייתה טוטאלית – גם פיזית וגם מנטלית – ולשמחתי הן היו גם לטווח הארוך" .

ג'ואן בקוול (Joan Bakewell) – מגישת טלוויזיה ועיתונאית בריטית: "טכניקת אלכסנדר עשתה שינוי אמיתי במתח התכוף של חיי הטרודים. גישת המחשבה שלה הרגיעה אותי, שיפרה את הריכוז שלי ונתנה לי מובן בהיר יותר לגבי איכות החיים שלי. אני אסירת תודה על כך".

(עדויות נוספות של מגוון העוסקים באומנויות אפשר למצוא בספר "האור בקצה המנהרה: שיטת אלכסנדר הלכה למעשה).

לימוד שיטת אלכסנדר למוזיקאים, למורים למוזיקה ולנגנים

לשיטת אלכסנדר יש היסטוריה ארוכה של סיוע למוזיקאים ולנגנים בהופעותיהם על הבמה. לימוד שיטת אלכסנדר מתקיים עם הנגנים על התנועות השגרתיות שלהם בעת הנגינה, הנגנים לומדים איך לאחוז את כלי הנגינה בקלות, לנגן בעדינות ובדיוק במינימום מאמץ ואז גם הנגינה משתפרת וזורמת מהם אל הקהל.
בעיות שלד, פציעות מאמץ חוזר ונשנה (Repetitive Strain Injury RSI), מתח, חרדת ביצוע ופחד במה שכיחים אצל נגנים על כלי הנגינה השונים. דווחו בעיקר בעיות שקשורות לשלד כמו כאבי גב וצוואר, דלקות בשכבה של השריר הסונוביאלי סביב הגיד שמאפשר לגיד להימתח, סינדרום שימוש היתר בשרירים ונוירופטיה בגפיים העליונות – תלוי על איזה כלי נגינה מנגנים. מחקרים מצאו אחוז גבוה מאוד של פציעות שקשורות לשלד ולשרירים אצל נגני תזמורת ופסנתרנים מבוגרים, מכאן שהפרעות שקשורות לשלד מייצגות את הבעיה העיקרית של נגנים על כלי נגינה. הפרעות נוספות ידועות כוללות חרדת ביצוע, הפרעת מתח שרירים מוקדית (Focal Dystonia), טנטון, בעיות בשפתיים ובשיניים ואלרגיות למגע.

התנאים הדרושים לנגינה: קואורדינציה, שליטה על הנשימה, מוטיבציה, משמעת והתמדה

לשם נגינת מוזיקה נדרשת קואורדינציה מורכבת של הגוף ושל הנפש: ישיבה, עמידה, החזקת כלי הנגינה למשך שעות ארוכות, ארגון הנשימה ורמת הלחץ והשתלבות בלהקה או בתזמורת. על הנגן להיות פתוח לרעיונות חדשים ומהיר הבנה, בעל תושייה ויצירה, וכן עליו לעבוד קשה ולהיות חופשי במקביל. הנגינה דורשת שליטה מתוחכמת על הנשימה ודרגה גבוהה של קואורדינציה פיזית שלשם השגתן נדרשות מהנגן דרגה גבוהה של מוטיבציה, משמעת והתמדה.

שיטת אלכסנדר יכולה לעזור לנגן לעמוד בדרישות באמצעות:

• לימוד איך להפחית מתח מיותר, עצבנות או כאב.
• לפתח סיבולת.
• לגלות מאגרים חדשים של יכולת וביטוי.
• להשיג שיווי משקל פנימי כדי שהמוזיקה תזרום בלי מאמץ.
• להתמודד עם לחצים של כישלון או הצלחה שהם חלק בלתי נפרד מחייו של האומן.
• ללמוד להשתחרר מהלחצים ולהחזיר את האיזון והיציבות כדי לשמור על הגוף חופשי ונינוח לשם הנאה מהנגינה.
• להכיר בהרגלי התנועה השגויים שאצל נגנים בעיה של דפוס הרגלים לעיתים מועצמת על ידי התנועות החוזרות ונשנות בנגינה על כלים.
• ללמוד להיות מודע למקומו במרחב ולכוון את תנועתו בשליטה יותר מודעת גדל הביטחון העצמי שלו, ובעקבותיו הנגינה יותר זורמת ומרשימה כתוצאה משחרור המפרקים והנשימה.
• לשפר את איכות הנגינה – כשמשתפרת איכות התנועות הגופניות המעורבות בנגינה משתפרת גם איכות הנגינה עצמה. כתפיים וזרועות נוקשות של כנר יפגעו באופן הנגינה שלו. שחרור המתח העודף בגופם של הנגנים מאפשר הופעה יותר זורמת וחיננית ופחות נוקשה על הבמה.
• לימוד מיומנויות תיאום בין המחשבה והתנועה – היכולת ללמוד לנגן ולהופיע בנגינה היא קומבינציה של חשיבה ושל פעילות.
• לשפר ערנות פיזית, רגשית ואינטלקטואלית – למערכת עצבים חזקה כדי להתמודד עם דרישות הנגינה בציבור ועם מצבי הלחץ לאורך חייו: קונצרטים, תחרות, מבחן בד לקבלת תפקיד, בחינות, חשש משיפוטם של אחרים וכדומה. אלה הם מצבי לחץ שנוצרים כתוצאה מחשש.
• לנגני כלי נשיפה – לשיפור הנשימה למניעת הדפוס המורגל של לנשום בלחץ עצום במקום לאפשר לנשימה לנוע בחופשיות אל תוך הגוף והחוצה.
• לנגני פסנתר לשחרור הצוואר והלחץ על עמוד השדרה ולישיבה בנוחיות ליד הפסנתר בפחות מתח בכתפיים, בזרועות ובידיים, לנגינה יותר נינוחה.

לנגן ולמוזיקאי שיטת אלכסנדר היא בגדר "אורח חיים" – היא מלמדת את הנגן "לעשות פחות" כדי שבעת ההופעה תתנגן המוזיקה מעצמה, פשוט "כך מעצמה".

כדאי ללמוד קודם כול את שיטת אלכסנדר – ללמוד איך להשתמש בגוף לפני שלומדים להתאים את גוף לדרישות כלי הנגינה כדי למנוע פיתוח הרגלים מזיקים לגוף ולמניעה של בעיות גב, כתפיים, זרועות, מפרקי כף היד ואחרות שעלולות לנבוע מישיבה ארוכת שעות בתנועות חוזרות ונשנות.

כדי לנגן בכלי הנגינה בצורה אינסטינקטיבית, בחן ובתנועות נטולות כאב על הנגן לשחרר את הצוואר כדי לאפשר לעמוד השדרה להתארך עוד לפני שהגוף נכנס לתנועה. תנועת הגוף היא הרבה יותר נינוחה בהופעה כשאין מתח לפני התחלת התנועה. רוב הכאבים והתשישות בלימוד מוזיקה ובנגינה נגרמים מהפיצוי שנותן הגוף ליציבה לקויה יותר מאשר מהנגינה עצמה.

בנגינה על כל כלי נגינה לימוד שיטת אלכסנדר יכול להיות הזדמנות להתבונן בדרך שמתקשרים באמצעות הגוף והאופי עם כלי הנגינה. נגנים יכולים להביא את כלי הנגינה שלהם לשיעורים. במקרים שכלי הנגינה אינו נייד יכול המורה ללמדם בסטודיו שלהם. לימוד טכניקת אלכסנדר מספק כלים להתמודדות עם בעיות פיזיות ולהשגת משאבים יצירתיים רבים אצל האומן.

מוזיקאים בעולם שהסתייעו/מסתייעים בשיטת אלכסנדר לשיפור איכות חייהם ותפקודם:

פול מקרתני – מלחין ומוזיקאי חבר להקת "החיפושיות", גו'ליאן בראם – גיטריסט נגן קתרוס בריטי בעל שם עולמי, סר יהודי מנוחין – מגדולי הכנרים במאה ה-20, ג'יימס גאלוואי – נגן החליל האירי המפורסם, סר קולין דיוויס – מנצח מהשורה הראשונה בתזמורת הסימפונית של לונדון, סטינג – מוזיקאי וזמר וכן חברי התזמורת הפילהרמונית של ניו-יורק.

שיטת אלכסנדר בבתי ספר למוזיקה ברחבי העולם

את שיטת אלכסנדר לומדים בבתי ספר למוזיקה, באוניברסיטאות ובקולג'ים ברחבי העולם:

• בניו-יורק ב-Juilliard School of Performing Arts
• בתזמורת הפילהרמונית של לוס אנג'לס
• בקונסרבטוריון האנגלי החדש למוזיקה
• בלונדון ב-The Royal College of Music
• בטורונטו-קנדה ב- The Royal Conservatory of Music

ובבתי ספר אחרים לאומנויות בעולם.

מנהלים בבית הספר המוביל לאומנויות Juilliard School of Performing Art בניו-יורק מעידים:

"תלמידי טכניקת אלכסנדר נפטרים מהרגלי יציבה גרועים ונעזרים בה כדי להגיע לחופש ביטוי מעורר קנאה בגופם ובמחשבתם" – מיכאל לנגהם (Michael Langham).

"מכל השיטות שמרכיבות את תכנית האימון של השחקן, אף אחת מהן אינה יותר חיונית, מעשירה וגורמת לשינוי מאשר טכניקת אלכסנדר" – הרולד סטון (Harold Stone) מחלקת התיאטרון.

ובלונדון מנהל האקדמיה המלכותית למוזיקה מעיד:
"שיטת אלכסנדר יכולה לספק תמיכה מתמשכת. זה משהו שאם לומדים אותו היטב יכול להישאר עמך לשארית חייך. היא נותנת לך ביטחון להיות מי שאתה כשאתה עומד מול קהל" – פטריק מאדאמס (Patrick Maddams), מנהל אדמיניסטרטיבי באקדמיה המלכותית למוזיקה בלונדון.

מחקרים מדעיים

מוזיקאים רבים נאלצים לעיתים לנטוש את הנגינה כמקצוע בגלל פציעות שנגרמות כתוצאה מהתמודדות עם הנגינה לאורך שעות ארוכות ובמצבים לא טבעיים לגוף. התחרות והסטנדרטים הגבוהים שמצופים מהמבצעים גורמים לחרדה ולמתח בחייהם. יותר ויותר בתי ספר למוזיקה, קונסרבטוריונים וקולג'ים מנסים לפתור בעיות אלה בעזרת הוספת שיעורים של שיטת אלכסנדר. כדי לבדוק את השפעת לימוד שיטת אלכסנדר על נגני כלי הנגינה השונים נערכו מחקרים רבים גדולים כקטנים באוניברסיטאות השונות בעולם. להלן כמה מהם בקצרה (המחקרים במלואם בספר: "האור בקצה המנהרה: שיטת אלכסנדר הלכה למעשה") .

רוב המחקרים שאני מציגה מטרתם "לטפל" בלחץ, בעצבנות ובחרדת הביצוע על הבמה-פחד במה, שהיא איום פוטנציאלי לקריירה של כל מוזיקאי ויכולה להתקיים בכל רמות המקצועיות.

השיפור בלחץ ובחרדת הביצוע כתוצאה מחשיפה לעקרונות שיטת אלכסנדר, עליו מדווחים המשתתפים בקבוצות הניסוי, אין ספק שהוא מתקיים גם ביציבה של הנגנים, בקואורדינציה שלהם, ביחס בין הראש, הצוואר והגו, בבריאות, בנשימה ובאיכות הנגינה שלהם, למרות שלא צוינו גורמים אלה בממצאי המחקרים.

מחקר קשר בין שינויים ביציבה וביצועים בהופעה

כבר בשנת 1956 ערך ד"ר ווילפרד בארלו (Wilfred Barlow) מחקר בקרב סטודנטים בקולג' המלכותי למוזיקה בו חקר את הקשר בין שינויים ביציבה וביצועים בהופעה. במחקר השתתפו שתי קבוצות של סטודנטים לנגינה כשבקבוצה הראשונה קיבלו שיעורים של שיטת אלכסנדר ובשנייה קיבלו תרגילים לשיפור היציבה.

ממצאים: בקבוצה שקיבלה שיעורים של שיטת אלכסנדר חלה ירידה משמעותית במספר ליקויי היציבה בקרב גברים ונשים כאחד. בקבוצה השנייה לא היו שינויים משמעותיים.
המורים שלהם למוזיקה דיווחו על שיפור פיזי ביכולת השירה והמשחק שלהם, קל היה ללמד אותם, והם היו יותר מאוזנים פסיכו-פיזית. הצלחת הסטודנטים בתחרות שירה חשובה הייתה יותר גדולה ממה שניתן היה לצפות. לדעת המורים האלה טכניקת אלכסנדר הייתה השיטה הטובה ביותר שחוו לסיוע בביצועי שירה, והיא אמורה להיות בסיס להכשרת זמרים.

מסקנה: קיים קשר בין שינויי יציבה לבין ביצועים.

סקירת מחקרים על נגנים

בעקבות דיווח של מוזיקאים שלמדו את שיטת אלכסנדר שהעידו ששיטת אלכסנדר מאפשרת להם לנוע ולנשום ביתר קלות, ולכן משפרת את איכות הנגינה שלהם, נערכו מחקרים בקרב נגנים כדי לבדוק את השפעותיה של שיטת אלכסנדר על בריאות הנגנים, חרדת הביצוע-פחד הבמה וההופעה שלהם בפני קהל.

המחקרים בדקו:

• שינויים ביציבה של נגני כינור בעת הנגינה שממצאיו היו שבעקבות שיעורים של שיטת אלכסנדר היה שינוי ביחסי הראש-צוואר כשהרימו הנגנים את הכינור כדי לנגן והייתה הפחתה במתח של שרירי הצוואר, דבר שהיה קשור לשינויים ביציבה כתוצאה מההתארכות.
• מצבי לחץ – פחד במה והופעה מול קהל שבדק את השפעת לימוד שיטת אלכסנדר על ביצועים מוזיקליים במצבי לחץ גבוהים ונמוכים בקרב קבוצה שלמדה את השיטה מול קבוצה שלא למדה.
  ממצאים:
  • הקבוצה שקיבלה שיעורים של שיטת אלכסנדר הראתה שיפור ביחס לקבוצת הביקורת בכל איכות מוזיקלית וטכנית כללית – שינוי בקצב הלב, דירוג עצמי של חרדה וגישה חיובית להופעה.
  • בבדיקת תפקוד הנשימה לא היה שיפור משמעותי בקבוצה שקיבלה שיעורים לעומת קבוצת הביקורת.
  • בראיונות עם המשתתפים שקיבלו שיעורים, הם העידו שגדלה הערנות שלהם למתח, דבר ששיפר את היכולת שלהם להירגע.

מחקרים על נגינה בפסנתר

• מחקר הפחתת מתח אצל נגני פסנתר שבדק את השפעת שיטת אלכסנדר על הפחתת מתח אצל נגני פסנתר בהשתתפות 15 סטודנטים לנגינה שאובחן אצלם מתח בגין הנגינה.

  אופן המחקר: המשתתפים קיבלו שיעורים של שיטת אלכסנדר בקבוצה – למשך 14 שבועות, וכן כל משתתף קיבל שיעור פרטי – אחד על אחד לעשר דקות כשכל השאר הסתכלו.

  ממצאים: בשאלון המקדים דיווחו המשתתפים על מתח באצבעות, בידיים, בזרועות, במפרקי כף היד, בכתפיים, בגב, ברגליים ובצוואר. במבחן שלאחר השיעורים דיווחו על הפחתה משמעותית במתח. מהשוואה בין נתוני שני המבחנים נראה שהיו הבדלים משמעותיים במתח בחלקים השונים של הגוף בין שני המבחנים.
   

• מחקר מתח ועצבנות אצל נגני פסנתר בעת ההופעה שבדק את השפעת שיעורי שיטת אלכסנדר על מתח ועצבנות אצל נגני פסנתר בעת הופעה בהשתתפות 2 סטודנטים לנגינת פסנתר באוניברסיטה.

  אופן המחקר: הסטודנטים התבקשו לנגן יצירה מוכרת בשתי הופעות – הקליטו אותם בווידיאו בנוכחות קהל: הקליטו אותם אחרי ההופעה הראשונה ואחרי ההופעה השנייה כשבין שתי ההופעות קיבלו התנסות מעשית של 15-10 דקות בשיטת אלכסנדר.

  ממצאים: שני הנגנים העידו על הפחתה משמעותית בעצבנות בהקלטה השנייה ואישרו שזה היה הודות להתנסות בשיטת אלכסנדר. ממצאי ההקלטות הראו גם הם הבדלים משמעותיים בין שתי ההקלטות.
   

• מחקר מגע על הקלידים של נגני פסנתר שבדק את השפעת הנחיית הכיוונים בלימודי שיטת אלכסנדר על נגני פסנתר בהשתתפות סטודנטים למוזיקה, נגנים על פסנתר מהקולג' הצפוני המלכותי למוזיקה.

  ממצאים: עצמת המגע של הנגנים על קלידים השתפרה באופן משמעותי אחרי שיעורי שיטת אלכסנדר. מכאן ששיטת אלכסנדר משפרת את מיומנויות הנגינה.

מסקנות המחקרים:

• קיים קשר בין שינויי יציבה לבין ביצועים.
• לימוד שיטת אלכסנדר עשוי לשפר את האיכות המוזיקלית-איכות הנגינה והטכנית, לשנות את קצב הלב, את החרדה ולהגביר את הגישה החיובית להופעה.
• לימוד שיטת אלכסנדר עשוי לשפר את הערנות למתח ולהפחית את המתח בעת הנגינה.
• הנגנים יכולים ללמוד להשתמש בעקרונות השיטה לעצמם בדרך שתעזור להם להתמודד עם מתח בעת ההופעה.

מחברת המאמר

אתי סהר מורה מוסמכת לשיטת אלכסנדר ומאמנת אישית – מלמדת את שיטת אלכסנדר זה 18 שנה, מאמנת זה 12 שנה בשיטת "הדרך אל השינוי".

מידע מפורט על אודות שיטת אלכסנדר ואפשרויותיה לסייע לאדם במצבי חיים שונים ועל אודות האימון האישי ושיטת "הדרך אל השינוי" אפשר למצוא באתר האינטרנט www.hgilad.co.il

מידע יותר מפורט על אודות עדויות של אומני במה ומחקרים שמוכיחים את יעילותה של שיטת אלכסנדר אפשר למצוא בספר "האור בקצה המנהרה: שיטת אלכסנדר הלכה למעשה".