מאז ומתמיד התחמקתי מכל פעילות גופנית עד ש"נתקעתי" במצב של "אי כושר" עבודה, ישיבה או כל פעולה לאחר שלושה ניתוחי גב. כשהבנתי שהרפואה הקונבנציונלית לא יכולה לעזור לי פניתי ללימודי הטאי-צ'י והצ'י-גונג והגעתי לשיטת אלכסנדר בסיועה חזרתי לחיים פעילים. כיום ברורה לי חשיבותו של הכושר הגופני.
כושר גופני הוא היכולת לתפקד ביעילות בחיי היום-יום ולו שלושה מרכיבים עיקריים: סיבולת לב-ריאה לפיתוח היכולת להתמיד במאמץ גופני מתמשך, כושר שרירים – סיבולת, חוזק וכוח שרירים לביצוע תנועות גוף שונות ולמניעת ליקויי יציבה וכושר תנועה לגמישות שמאפשר היקף תנועה רחב שכולל את המפרקים, את השרירים, את הגידים ואת המיתרים.
לימוד שיטת אלכסנדר עשוי לסייע לפיתוח כושר השרירים אותו אפשר לפתח רק כשמתח השרירים בגוף מאוזן כדי לא להיפצע במקומות בהם מתח השרירים חלש מדי. בלימוד זה נלמד לחזור לאיזון במתח השרירים בגוף כולו, שתוצאתו חופש וקלות בתנועה ושיפור היציבה.
לימוד השיטה בהחלט מסייע גם לשיפור כושר התנועה – לומדים להפריד בין האיברים ולהשתמש באיברים שנחוצים לתנועה בחופש בין המפרקים, בתיאום בין האיברים ומשיגים גמישות, קלות תנועה ונשימה מלאה של קנה, ריאות וסרעפת – כשהגו מתארך ומתרחב נוצר מרחב בין הצלעות והסרעפת יכולה לחזור לפעול.
"אופנת" מכוני הכושר
כושר גופני בימינו היא "מילת קסם" להרבה אנשים שעוסקים בה ויש כאלה שממש מתמכרים לו, אינני פוסלת חס וחלילה את אימון הכושר הגופני – הוא חשוב מאוד, אבל אני ערה לעובדה שאופנת הכושר כיום מעדיפה את הפעלת כוח השרירים – הכמות, על איכות התנועה ועל השימוש הנכון בגוף בשיווי המשקל, בקואורדינציה ובקלות תנועה ונשימה.
מחקרים מוכיחים כי לאופן היציבה – הדרך בה אנחנו עומדים, יושבים או מבצעים את תנועותינו הפיזיות ומתאימים אותן לנסיבות המשתנות, יש השפעה על סוג ועצמת הלחץ שאנו יוצרים בגופנו שגורם לנו לכאבים: בגב, בברכיים, בירכיים, בכתפיים ובצוואר.
את שיטת אלכסנדר לומדים על התנועות הבסיסיות של חיי היום-יום: ישיבה וקימה מכיסא, עמידה, התכופפות, הליכה ושכיבה שהן הבסיס לכל הפעילויות האחרות שלנו – עליה וירידה במדרגות, ישיבה מול מחשב, שימוש בנייד, כניסה ויציאה מרכב ואחרות. לומדים לזהות את ההרגלים שמזיקים לנו כשאנו מבצעים תנועות אלה ולשנות אותם כדי להפחית את המתח והלחץ על האיברים השונים למניעת נזקים וכאבים.
פעילות גופנית תורמת רבות לאיכות חיינו – היא:
- עוזרת לנו לתפקד ביתר יעילות בחיי היום-יום – לעשות יותר בפחות מאמץ.
- משפרת את פעילותם התקינה של הלב, כלי הדם ומערכת הנשימה שכתוצאה ממנה פוחתים העייפות, המתח והחרדות והביטחון העצמי גדל.
נשאלת השאלה מתי עלול האימון בחדר הכושר להזיק לנו ומתי הוא מועיל?
מחקרו של פרידריך מתיאס אלכסנדר מפתח שיטת אלכסנדר
לאחר שנואש אלכסנדר שהיה שחקן מהרופאים שלא הצליחו לפתור את בעיית אובדן הקול שלו כשהוא על הבמה, הוא הבין שהוא כנראה עושה משהו עם עצמו בעת ההופעה על הבמה שגורם לו לאובדן הקול והוא החל במחקר על אופן פעילותו של האדם שארך כ-10 שנים. את מחקרו התחיל בקורות האדם האוניברסלי לאורך תקופות ההיסטוריה – במאקרו קוסמוס, ומשם פנה לבדוק מה קורה לו עצמו, בעת פעילותו – המיקרו קוסמוס.
כדי להבין את תהליך התהוותו של ה"קלקול" בשימוש של האדם בעצמו שגורם לו לכאב ופוגע באיכות חייו, החל את מחקרו בחקר התנהלות האדם מבחינה פסיכו-פיזית (נפש-גוף) מאז ימי קדם לפני הציוויליזציה, בשלב הציוויליזציה המוקדמת ובשלב המאוחר בציוויליזציה, כפי שהוא כינה תקופות אלה.
בימי קדם פעל האדם בשימוש קבוע בעיקר "פיזי", בסביבה שחלו בה שינויים רק לעתים נדירות וגם כשחלו הם היו איטיים והדרגתיים. בסביבה כזאת לא צריך היה האדם להתאים את עצמו באופן מתמיד לשינויים מהירים והוא פעל בהנחיה תת-מודעת שתאמה את צרכיו המיידים, כשרמת הקואורדינציה והערכת התחושה שנלוותה אליה היו גבוהות ומצוינות. הוא חזר יום-יום על אותן פעולות שרמת הקושי שלהן לא השתנתה כמעט. באותה תקופה השתמש מעט מאוד בצד ה"מנטלי" – בחשיבה.
בשלב השני "שלב הציוויליזציה המוקדמת" התחיל להתפתח תהליך החשיבה. בשלב זה האדם לא יכול היה יותר לחיות ולהתקיים כראוי רק בעזרת שליטה לא מודעת, נדרשו ממנו שימוש הולך וגובר בתהליכי חשיבה והתפתחות מהירה של שימוש בצד ה"מנטלי" לעומת ה"פיזי", שלא כבתקופה הקדומה בה שלט הצד ה"פיזי". בשלב זה נטש האדם את הסביבה המוכרת שהתאימה להתנסויותיו המוגבלות. כתוצאה מכך נוצר אצלו קושי גדול במישור התת-מודע כי היה עליו להסתגל במהירות לסביבה שצומחת ומשתנה במהירות, ואשר בה שינויים רבים בלתי צפויים, בתקופה זאת עדיין לא התעוררה אצלו המודעות לכך שהוא לא יכול יותר להסתמך על התחושה וכי רמת הקואורדינציה שלו אינה מספקת כדי להתמודד עם הפעולות החדשות שנדרשו ממנו.
בשלב השלישי "השלב המאוחר בציוויליזציה", שהתאפיין בצמיחה מהירה מאוד ובשינויים רבים ובלתי צפויים, התרחב מאוד היקף הפעילות ה"מנטלית" והצטמצם מאוד היקף הפעילות ה"פיזית".
בשלב זה התחילו להבחין בקיומו של ליקוי חמור – הידרדרות פיזית שבעקבותיה התערערות כללית של רווחתו של האדם. זאת הייתה תחילתו של עידן חדש בקיום האנושי שציין את תחילת הפגיעה בקואורדינציה של המערכת הפסיכו-פיזית בכללותה ובמיוחד בשימוש המתואם בשרירים שחיוני כל כך לרווחתו הפיזית של האדם.
כשהתחיל האדם להבחין, בשלב המאוחר של הציוויליזציה, שרמת בריאותו ורווחתו פחתו, הוא מצא את הסיבה לכך בתפקודו ה"פיזי" שהתערער בשל היחלשות השרירים.
מה עושים כשהשרירים נחלשים? מתחילים בתרגילי "התעמלות" לאותם שרירים כדי ל"חזקם".
למה המילה ל"חזקם" במירכאות? כי שרירים שנחלשו הם שרירים שהתעייפו – להם צריך לתת לנוח, ולא לתרגל אותם עוד ועוד… אם נתרגל אותם הם יתעייפו עוד יותר וייחלשו במקום להתחזק והכאב יגבר.
בהקשר לשרירים שנחלשו-התעייפו אני נוהגת לשאול את תלמידיי חובבי הכושר האם כשהם חוזרים עייפים מהעבודה הם הולכים לחדר הכושר או נחים? מי שאומר לי: "אני הולך לחדר הכושר כי אין לי זמן אחר", הוא בצרות והוא בוודאי יזיק לעצמו כי גוף עייף עלינו לתת לו לנוח.
האדם התייחס ספציפית לשרירים שהרגיש שנחלשו ורצה לחזק אותם בלי להתייחס לאיזון הכללי של גופו. הוא לא היה ער לכך שהפעילות שלו היא פסיכו-פיזית – נפש-גוף, שהגוף פועל כשלם – כמערכת קואורדינטיבית-מתואמת אחת וכי הבעיה נבעה מתפקודו הלקוי בכל המערכת שנבע מהערכת תחושה לקויה – הפידבק שקיבל מגופו לא היה אמין – מה שהוא הרגיש שהוא עושה לא היה באמת מה שעשה.
הבעיה נוצרה כי הוא: הסתמך על התחושה שלו בהנחיית הפעילות הכללית באותה דרך תת-מודעת שהשתמש כשמצבו הפיזי היה תקין – בימי קדם.
התוצאה הייתה: ליקויי קואורדינציה חמורים במערכת כולה כתוצאה מתרגול בהרגלים שגויים, בחוסר איזון בפעילות כששרירים מסוימים נושאים בנטל לא להם ואחרים לא פועלים כלל.
אלכסנדר מצא שבמצב הפסיכו-פיזי (נפש-גוף) הלקוי בו היה האדם, כשהוא מסתמך על הערכת תחושה לקויה, כשאין תיאום בין איברי גופו והוא לא חש בכך וכשהוא סובל מעשיית-יתר שגויה – מטונוס שרירים מוגבר ולא מאוזן תרגילי "התעמלות" (אימון כושר) רק יזיקו לו.
מה היה עליו לעשות כדי למנוע נזק זה?
קודם כול לחזור לפעילות ראויה של הגוף כולו בחופש תנועה ולא במאמץ – לקואורדינציה, לאיזון ולשיווי משקל, לקלות התנועה, לנשימה מלאה בערנות ובמודעות למה שהוא עושה עם עצמו.
לדוגמה: אדם שכואב לו הגב שפונה לחדר הכושר כדי "לחזק" את הגב לא ער לכך שהכאב נובע מהרגליו השגויים במערכת הפסיכו-פיזית כולה ושכאב הגב הוא רק סימפטום לשימוש לקוי בכל הגוף. בפעילות בחדר הכושר הוא יפעיל את כל גופו בדרך השגויה בה הוא רגיל לפעול תמיד.
מה יקרה אז? הוא יחזק את ההרגלים השגויים בכל הגוף. הגב כואב לו כי הוא פועל באופן כללי בדרך שגויה. פעילות נוספת במאמץ עם אותם הרגלים שהוא מכיר שמזיקים לו, תגרום להתעייפות נוספת של הגב ולהתגברות הכאב.
בהתייחסות לגב בלבד יש להבין שגב כואב הוא גב חלש, גב עייף. אם נעבוד עליו בחדר הכושר בכוח ובמאמץ -כשאנו בהרגלים שגויים – הגב לא יתחזק, אלא ייחלש עוד יותר – יתעייף עוד יותר, ואז יכאב יותר כי אין לו כוח. כשהגב כואב יש להניח שהוא עייף, לכן עלינו לתת לו לנוח – לעצור ולהניח לו ולא לאמץ אותו עוד יותר בדרך הפעולה בה אנו רגילים – בהרגלים השגויים שלנו.
אימון בחדר כושר בהרגלים שגויים = היחלשות/התעייפות נוספת של הגב
במקרה של כאבי הגב, אם יבלום האדם את רצונו ללכת לחדר הכושר כדי "לחזק" את הגב ויפנה ללימודי שיטת אלכסנדר, הוא ירכוש בהנחייתו של המורה אמצעים חדשים, יותר מודעים. בעזרת אמצעים אלה "ישבור" את ההרגלים הישנים והמזיקים שלו בכל הגוף וירכוש שליטה בונה, מודעת ושקולה. רק אז ילך ויפחת כאב הגב שלו בתוך כדי תהליך הלימוד, ולא רק הגב ייתרם – כל גופו יחזור לפעילות פסיכו-פיזית תקינה והוא ירגיש יותר טוב, ואז יוכל גם ללכת לחדר הכושר ממקום של פעילות נכונה של גופו כולו, והוא לא יזיק לעצמו.
גם כיום מתעלמים מהגורמים שציינתי לעיל והפתרון לבעיות הבריאות, כגון כאבי גב ודומיהם, בעצתם של הרופאים הוא אימון ב"חדר הכושר" או שחיה, אבל גם כשמתאמן האדם לפי עצתו של הרופא הוא ממשיך לכאוב.
למה? למה פיתוח השרירים לא מונע את כאבי הגב?
כי השרירים בגוף האדם מפותחים באופן טבעי מאז שנולד. ב"פיתוח שרירים" הכוונה למצב בו השריר מקוצר ומכווץ כדי לעמוד במוסכמות הכוח והיופי של התרבות שלנו, דבר שעלול לגרום לנו נזק וכאב. עלינו לתת לשרירים את התנאים לפעול בחופשיות כדי שיהיו באורכם האופטימלי ויפעלו ביעילות, לראייה רקדנים וספורטאים שסובלים מכאבי גב ורגליים למרות עיסוקם המתמיד בחיזוק שרירים ובפיתוחם. לתת את התנאים האלה לומדים בשיטת אלכסנדר.
אבל, וזה אבל גדול, יש כמה תנאים הכרחיים שעלינו לקיים לפני שמגיעים לחדר הכושר:
עלינו לחזור לשימוש הראוי בגופנו:
- לפתח ערנות למה שקורה בגופנו ולאופן השימוש שלנו בו.
- לזהות את מקור ה"קלקול" – את ההרגל השגוי.
- ללמוד לשנות את ההרגלים השגויים לנו.
- לחזור לתיאום (קואורדינציה) ראוי בין איברי הגוף השונים בעת הפעילות.
רק כשנשנה את התנאים בהם אנו פועלים, רק כשנחזור לפעילות ראויה ומתוקנת – כשנחזור לשימוש הטבעי/הראשוני שהיה לנו כילדים נוכל ללכת לחדר הכושר בלי להזיק לעצמנו.
מהם התנאים שעלינו לשנות?
- מנוקשות – לשחרור של מתח שרירים מיותר בגוף הפיזי, לחופש במפרקים שהוא גם חופש ושקט ממתחים ומלחצים מיותרים בנפש.
- מכבדות – לקלות תנועה שהיא גם קלות בהרגשה: לשיווי משקל ולקואורדינציה.
- מתקיעות פיזית ומחשבתית – לזרימה של אנרגיה בגוף ולפתיחות במחשבה.
- ממוגבלות – לחופש בגוף הפיזי ובנפש ולאין כאב או קושי.
- ממוטרדות – רעשים פנימיים: מחשבות טורדניות, פחדים, חרדות – לשקט נפשי.
- מקהות חושים וחוסר ערנות – למודעות ולתשומת לב לאופן הפעילות שלנו בתנועה, בדיבור, בתפיסה ובהתנהגות.
- מנשימה רדודה ומצומצמת של אף, קנה וריאות – לנשימה עמוקה ומלאה גם מהסרעפת.
- מצמצום באיברים השונים בגופנו – למרחב פנימי לפעילות בחופשיות.
- מכפיפות של עמוד השדרה – להתארכות ולקומה זקופה בחופשיות.
- מחוסר ביטחון עצמי – לגו חזק ולשיפור הביטחון.
- מהתנהגות שגויה – לשינוי בהרגלי החיים ובהתנהלות.
- מניכור אישי – להתחברות לעצמנו האמיתי.
לחזור לפעילות ראויה ומתוקנת, הכוונה לפעול בהרגלים שהם טובים לנו. ללמוד לחזור לשימוש הראוי בגופנו: לקלות התנועה, לחופש בין האיברים/המפרקים, לזרימה בתנועה ובאנרגיית הגוף, לשימוש במתח שרירים הדרוש לכל פעולה, להפרדה בין האיברים ולשימוש בכל איבר לפעולה שמיועדת לו, להתארכות ולהתרחבות הגו בדריכה על כל כף הרגל ולשימוש ב"צירי התנועה" – מפרקי הירך, ברכיים וקרסוליים במקום רק בגב.
איך נחזור לשימוש הראוי בגופנו? בעזרת לימוד שיטת אלכסנדר.
על כך מעיד הסופר הבריטי אלדוס האכסלי, תלמידו של אלכסנדר, בספרו "Ends & Means": "כל שעליי לומר כאן הוא זאת: מתוך ניסיון אישי והתבוננות אין לי ספק, שטכניקת אלכסנדר נותנת כל מה שביקשנו משיטה לחינוך גופני: הקלה ממתח שמקורו בהסתגלות לקויה, וכתוצאה מהקלה זו – שיפור בבריאות הגוף והנפש".
למה אנו מצפים מאימון כושר?
שנוכל לבצע את פעילויות היומיום שלנו בדרך מהנה, קלה ומספקת, שנוכל להתמודד עם משברים לא צפויים בצורה שלווה ויעילה ושנישן שנת לילה טובה.
כושר גופני לשם מה?
כדי להגדיל את יכולת העמידה במאמץ פיזי ולשיפור התפקוד, להפחתת גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, לתפקוד תקין של תהליך הנשימה, לחילוף החומרים, ליכולת התנועה במפרקים והרחבת היקפה, למניעת מחלות ניווניות כמו מחלות מפרקים וכאבים ככאבי גב ולמען ההרגשה, מצב הרוח והביטחון העצמי.
חשוב מאוד ללכת לחדר הכושר, אבל במידה כי איזון היא מילת המפתח בחיים!
על לימוד שיטת אלכסנדר – העבודה (The Work) נהג אלכסנדר לומר:
"כשעורכים מחקר, יימצא שכל דבר שאנו עושים בעבודה הוא בדיוק מה שנעשה בטבע היכן שהתנאים הם ראויים, ההבדל הוא שאנחנו לומדים לעשות זאת במודע".
בראיית שיטת אלכסנדר חשוב להיות ערניים ומודעים לאופן השימוש בגוף בעת אימון הכושר
פעילות אינטנסיבית במכון כושר יכולה גם להזיק. בתפיסתה של שיטת אלכסנדר הבעיה באימון בחדר הכושר היא שבעת האימון הגופני לעיתים קרובות אנו לא ערניים לאופן השימוש בגופנו בעת האימון – אנחנו מתנתקים מהגוף שלנו, ולראייה האימון על מכשיר ההליכה מתבצע כשאנו צופים בטלוויזיה שממוקמת לנגד עינינו. כשאנו צופים בטלוויזיה אנחנו מתמקדים בתוכנית ולא שמים לב לאופן בו אנחנו פועלים עם הגוף שלנו.
כילדים התנועה שלנו הייתה טבעית וקלה ופעלנו בצורה אינסטינקטיבית ומהנה, אך ברבות השנים אצל רבים מאיתנו התערבו הרגלים שגויים בתנועתנו הטבעית שהפכו להיות ההרגלים האינסטינקטיביים שלנו כביכול. בתפיסתה של שיטת אלכסנדר עלינו תחילה לחזור לשימוש הטבעי והנכון בגוף, לשיווי המשקל המקורי, לגמישות ולקלות התנועה שהייתה לנו כילדים, שרובנו איבד את הקשר עימה בחיינו רוויי המתח, ואז ישתחררו המפרקים והשרירים, יחזרו שיווי המשקל הטבעי והקואורדינציה המקוריים, הנשימה תהיה יותר קלה ונהיה יותר נינוחים ושלווים. רק אז נוכל לפנות לשיטות תנועה אחרות ולחדר הכושר כי אימון בהרגלים שגויים עלול לגרום להתקבעותם ויש חשש לנזק יותר מאשר לתועלת.
שיטת אלכסנדר – גישה אחרת לכושר גופני
בלימוד שיטת אלכסנדר ילמדו המתאמנים במכוני הכושר איך להפסיק להפעיל מתח שרירים מזיק ולא נחוץ לגופם במשך האימון. הם ישפרו את הסיבולת ואת המיומנויות. זוהי גישה שונה לכושר גופני בעיניי, והיא משמשת בסיס איתן לתפקוד בריא ולכל פעילות גופנית אחרת שכוללת: אימוני כושר, טאי-צ'י, ואת כל שיטות התנועה שקיימות כיום.
שיטת אלכסנדר מתמקדת בכושר גופני משולב של כל גוף האדם שכולל את מתן הכיוון מהמחשבה לתנועה ולמאמץ – העברת השליטה משליטתו של ההרגל האוטומטי לשליטה של המחשבה. ההנחיה והערנות עוזרות לנו להגיע ליעילות מרבית ולמניעת פגיעות כי כשאנו לא מודעים למה שאנחנו עושים עם עצמנו כושר גופני עלול לגרום לכיווצים מיותרים של השרירים ולנוקשות במפרקים שתוצאתם עלולה להיות כאבים. שיטת אלכסנדר מאחדת את המחשבה ואת הגוף בפעילות מודעת.
שיטת אלכסנדר מספקת את הבסיס לשיפור התפקוד בכל שיטה ובכל אימון כושר
כל השיטות שקיימות כיום הן טובות בעיניי, אבל וגם זה אבל גדול, בראייתי ומניסיוני האישי יש ללמוד את שיטת אלכסנדר לפני שפונים לשיטות אחרות ובמיוחד לחדר הכושר.
למה?
כי שיטת אלכסנדר עוסקת בפעילויות הבסיסיות שאנו מבצעים בחיי היום-יום שהן הבסיס לתנועה שאם הוא שגוי ולא נתקן אותו אנו עלולים להיפצע בכל שיטה שנפנה אליה ובמיוחד בחדר הכושר. מכאן שעלינו קודם כול ללמוד את שיטת אלכסנדר כי לימוד הטכניקה יכול לשפר את התפקוד בכל שיטה אחרת לתנועה ובמיוחד בחדר הכושר.
ואכן יש מורים לשיטת אלכסנדר שטוענים שהשיטה היא "קדם שיטה" – קודם עלינו ללמוד אותה, ואז תהיה הדרך פנויה לכל שיטה אחרת וגם לחדר הכושר.
אני למדתי תחילה את הטאי-צ'י, ואז גיליתי את שיטת אלכסנדר. הוכחה לכך שעלינו ללמוד את שיטת אלכסנדר תחילה אני רואה באימון הטאי-צ'י שלי גם כיום – לאחר שלמדתי לשנות את הרגליי השגויים ולשפר את הקואורדינציה ואת הערנות שלי לתנועה בלימודי שיטת אלכסנדר אני רואה באימון הטאי-צ'י ששיווי המשקל שלי השתפר, הערנות גדלה, הצוואר השתחרר ואני מצליחה לעקוב עם המבט אחר היד שמובילה את התנועה.
אין ספק שהשימוש היותר טוב בעצמי הוא שעושה את ההבדל. אין צורך להיות ספורטאי כדי ליהנות מהערנות לגופנו שהולכת וגדלה ולא רק הגוף משתפר, אנו חשים שחרור ובעקבותיו נוצר החופש ליהנות מכל העולם שמסביב ולפתח את יכולותינו השכליות והפיזיות במלואן.
בלימוד שיטת אלכסנדר:
- נזהה את השימוש הלקוי באיברי גופנו – את המתח המיותר/החסר בהם.
- נעצור, נתבונן, נלמד את הכיוון הנכון ונשנה את ההרגלים שדורשים שינוי.
כשנחזור לשימוש הראוי בעצמנו, לקלות התנועה הטבעית, לשיווי המשקל, לקואורדינציה ולנשימה המלאה נוכל ללכת גם לחדר הכושר כדי לשמור על בריאותנו, לשפר את איכות חיינו וללמוד להתמודד עם נסיבות החיים:
- לחזק את השרירים ולהגמיש את הגוף.
- לשמור על משקל בריא.
- לשמור על צפיפות עצם גבוהה.
- להפחית את הסיכון למחלות לב, שבץ, סוכרת, סרטן ומחלות אחרות.
- לחזק את מערכת החיסון.
- לשפר את ויסות הסוכר-גלוקוז בדם ולהעלות את קצב חילוף החומרים.
- לחזק את הלב ולסייע לו להזרים חמצן לכל חלקי הגוף.
- לפתוח את הנשימה ולשפר את סיבולת הלב-ריאה.
- לשפר את יכולות המוח: הלמידה, הקשב, הריכוז, החשיבה, קבלת ההחלטות ואת היכולת לבצע משימות שדורשות תשומת לב, ארגון ותכנון.
- לשפר את מצב הרוח ואת הבריאות הנפשית ולהפחית חרדה ודיכאון.
- לשלוט בקשיי קשב וריכוז ולרסן היפראקטיביות.
- להאט את הירידה הקוגניטיבית בכלל, ובמיוחד בגיל הזקנה.
- להפחית את רמות הסטרס, להרגיל את הגוף להתמודד עם לחצים ולחזק את יכולת ההתמודדות לטווח הארוך.
עדות מנהל מכון לכושר גופני על התועלת שבלימוד הטכניקה
מייזל מנהל המכון האמריקני לכושר גופני מעיד כי לאחר לימוד שיטת אלכסנדר מתקיימת גמישות כוללת וקלות תנועה מעוררת, חופש גדול יותר בתנועת העיניים, פחות מתח בלסתות, יותר רגיעה בלשון ובגרון ונשימה יותר עמוקה וכן גם תחושת חוסר משקל והפחתה במאמץ שנדרש להנעת האיברים. הפעילות נעשית חופשית וזורמת, היא יותר לא מעוותת, לא כבדה ולא במתח.
אימון בחדר הכושר כשהכאב הוא "פסיכולוגי"
נתקלתי במאמר בעיתון שכותרתו: "כואב בנשמה, כואב בגוף" וממש הופתעתי לקרוא על אודות "התגלית המופלאה" לפיה לחץ פסיכולוגי יכול לגרום לכאבים גופניים, תגלית אותה גילה אלכסנדר במחקרו בסביבות שנת 1890 ואילך – הקשר הבלתי ניתן להפרדה בין הנפש והגוף! "תגלית" נוספת שנכתבה במאמר הייתה "שכשהנפש פגועה גם הגוף יותר פגוע".
המאמר עוסק בכאבים כתוצאה מלחץ נפשי. בתפיסתי כל הכאבים נובעים מהנפש תחילה. את הנפש אני רואה בדמיוני ככלי קיבול-ספל. הספל הזה מתמלא באכזבות, ברגשות מודחקים, בכישלונות, בדעות קדומות, באמונות מוטעות שניטעו בנו ואינן שלנו, בפרדיגמות, בטראומות ילדות או בטראומות בכלל, בפחדים ובחרדות.
מה קורה כשהספל מלא? הוא גולש. לאן? לגוף הפיזי, ואז אנו מרגישים את הכאב – כשכואב בגוף הפיזי זהו סימן שהנפש לא יכולה יותר.
תקלה-כאב יש להם סיבה. הסיבה נעוצה תמיד בנפש – ליתר דיוק, ברגשות שחסומים בה – רגשות שהם תוצאה של החוויות בהן התנסה האדם: פחד, זעם, תסכול. אם אנו לא נותנים לרגשות האלה להתבטא ולצאת לאור הם נשארים ומצטברים בנפש. הגוף לוקח על עצמו את הביטוי של הרגשות שנאגרו בנפש ושמבקשים ביטוי והוא מפתח פצע, כאב או אפילו מחלה! היות שמהכאב של הנפש אנו נוטים להתעלם אין לגוף ברירה, אלא להמציא סימפטום כזה או אחר כדי לעורר אותנו מהתרדמה שלנו, לנער אותנו ולהדליק נורה אדומה שמשהו לא בסדר. הנורה האדומה הזאת היא הכאב שלמרות שאנו חשים בו פיזית הוא כאב נפשי. כל כאב הוא פסיכו-פיזי – נפש-גוף בעיניי, ואי אפשר להפריד בין כאב פסיכולוגי שנובע מחרדות ומתבטא בגוף הפיזי לבין כאב פיזי "רגיל" שנובע מנזק חיצוני כי גם הכאב הזה עלול להיגרם כתוצאה מהיסח הדעת של הנפש.
במאמר מצאתי שבמקרה שהכאב הפיזי נובע מלחץ פסיכולוגי (ואיזה כאב לא נובע מהנפש?!) מומלץ להתאמן בחדר הכושר בתוך כדי התעלמות מהכאב ומוצע להגיע "לתוך הכאב".
נכון שאל לנו לתת לכאב לשלוט בנו, אבל לדעתי ומניסיוני האישי עלינו להתחשב בכאב – גם אם הוא כאב פיזי שנובע מהכאב הפסיכולוגי כי הכאב הפיזי הזה הוא אמיתי וגם הוא מנסה לומר לנו שמשהו אצלנו לא בסדר – שאנו מזיקים לעצמנו כי גם לחץ נפשי מיותר הוא נזק לגוף ולנפש – אין להתעלם מהכאב בשום אופן ואין למגר אותו! הוא חבר טוב שרוצה לעזור לנו! ואל לנו לשכוח שיחס גורר יחס – כשנתחשב בכאב שלנו גם הוא יתחשב בנו ואם לא נתחשב בו גם הוא לא יתחשב בנו – הוא יתחזק ויכאב יותר.
כשהמקור לכאב הוא לחץ נפשי-פסיכולוגי ובכל סוג של כאב, הכאב מבקש מאיתנו להרגיע את הנפש. את הלחץ הזה אפשר ללמוד להרגיע בעזרת לימוד שיטת אלכסנדר. העבודה בשיטת אלכסנדר היא במגע קל, במגע רך ועדין שמזמין את האדם להניח למתח המיותר בשריריו, זהו מגע אינטליגנטי שמעורר את הגוף להפעלת המחשבה בעת השימוש בו, מגע זה מרגיע את הגוף ואת הנפש. נוצר חופש בין האיברים והתנועה נעשית יותר קלה והנשימה יותר מלאה, דבר שמאפשר לדם לזרום ביתר קלות בגוף ואנו חשים ברגיעה ובשלווה יותר גדולה בכל הגוף הפיזי והנפשי – אנו נרגעים ואז גם הכאב נרגע.
בשיטת אלכסנדר אנו מתניעים תהליך של שינוי דרך הגוף הפיזי, אך השינוי לא נשאר בגוף בלבד הוא מתרחש במקביל גם בנפש כי גוף-נפש חד הם והגוף פועל כשלם – תגליותיו הראשונות של אלכסנדר.
לסיכום
שיטת אלכסנדר היא שיטה שמתמקדת בשיפור היציבה, התנועה והערנות לגוף כולו. למרות שהיא אינה סוג של אימון כושר או "התעמלות" כלשהי היא יכולה להשלים את פעילויות הכושר ולעזור לאדם להיות יותר ערני לתנועות הגוף שלו ולהיערכות של הגוף כולו. היא יעילה במיוחד למניעת פציעות כתוצאה משימוש יתר ולשיפור פעילויות כמו ריצה, הרמת משקלות, טאי-צ'י, צ'י-גונג, יוגה ושאר השיטות שקיימות.
אצל האדם שלומד את שיטת אלכסנדר מתעוררת הערנות לגופו, לתנועתו ולהרגליו הטובים והפחות טובים שבעקבותיהם מודעות לשימוש הראוי בעצמו כשלם של גוף-נפש, דבר שעשוי לשפר את אימון הכושר ולהפחית את הסיכון לפציעה.
בלימוד שיטת אלכסנדר משתפרות היציבה והנשימה שהן קריטיות לביצוע אימון הכושר, הגוף נרגע וכתוצאה מכך יש פחות מתח, האדם לומד לפעול במתח השרירים הדרוש לכל פעולה, פוחתים מתח שרירים עודף ופוחת גם כאב כרוני, דבר שמקל על האדם להתחייב לפעילויות הכושר.
כיצד משתלבת שיטת אלכסנדר באימון הכושר?
בלימודי שיטת אלכסנדר אנו שואפים לחזור לתנועה ולהתנהלות המקורית שהייתה לנו כילדים. הגוף שלנו יודע ומכיר את ההתנהלות הטובה, אבל הוא שכח אותה ברבות השנים של פעילות בהרגלים שהם זרים לו – אנחנו מזכירים לו אותה.
האדם שלומד את עקרונות שיטת אלכסנדר ומיישם אותם בחיי היום-יום כשהוא מגיע לחדר הכושר עקרונות אלה שהפנים מלווים אותו גם בחדר הכושר, וכך אפשר לומר ששיטת אלכסנדר משתלבת באימון הכושר – היא משתלבת אצל האדם שלמד אותה, והוא לוקח את שלמד גם לחדר הכושר.
חובבי כושר רבים ואתלטים לומדים את שיטת אלכסנדר, מיישמים ומשלבים את שלמדו באימון שלהם כדי לשפר את הביצועים ולהפחית את הסיכון לפציעות.
מחברת המאמר:
אתי סהר מורה מוסמכת לשיטת אלכסנדר, מלמדת זה 18 שנה.
מידע מפורט על אודות שיטת אלכסנדר ואפשרויותיה לסייע לאדם במצבי חיים שונים אפשר למצוא:
באתר האינטרנט www.hgilad.co.il
מידע יותר מפורט על אודות שיטת אלכסנדר אפשר למצוא בספר "האור בקצה המנהרה: שיטת אלכסנדר הלכה למעשה" אותו אפשר לרכוש אצל המחברת אתי סהר בטל: 054-6305672