פסיכופיזיולוגיה ישומית ומשוב ביולוגי

פסיכופיזיולוגיה – זהו חקר הקשר וההשפעה ההדדית בין הגוף לנפש . מדובר ברעיון עתיק יומין, אשר התפתח למדע מודרני ומשמש כל אחד מאיתנו בחיי היומיום. הנחת הבסיס הינה כי מהרגע שבו האדם החל לחוות את קיומו כאובייקט מודע, הוא רכש מושג אינטואיטיבי בעניין העובדה ששינויים בגופו קשורים באופן כזה או אחר למצב רוחו ולרגשותיו.

הפסיכופיזיולוגיה עוסקת בהיבטים ביולוגיים של תהליכים פסיכולוגיים וגם להפך. מחקרים בפסיכופיזיולוגיה תרמו רבות במהלך השנים להתפתחות תחומי הרפואה ההתנהגותית, שלא רק בהתמודדות עם מחלות, אלא גם בטיפוח הרגלים והתנהגויות לצורך שימור ושיפור בריאות ורווחה וזאת באמצעות אימוץ גישה אקטיבית של האדם בהשגת המטרות הללו.

אחד הביטויים הקליניים של ידע זה הינו תחום הפסיכופיזיולוגיה היישומית והמשוב הביולוגי (כלומר, ביופידבק ונוירופידבק). המשוב הביולוגי (ביופידבק) הינו תחום טיפול פסיכולוגי ורפואי, כזה העושה שימוש במיכשור אלקטרוני בליווי איש מקצוע. מטרת הליווי היא להקנות למטופל יכולות זיהוי, ויסות וניהול של התהליכים הפסיכופיזיולוגיים בגופו.

בתהליך המשוב הביולוגי נמדדים במדויק מספר מדדים גופניים כדוגמת פעילות חשמלית או תנועתית של השרירים, טמפרטורת העור ואיברי גוף אחרים, פעילות חשמלית של העור, דפוסי הנשימה, פעילות חשמלית של הלב, דפוסי הישתנות של קצב הלב, נתוני לחץ דם, פעילות חשמלית של המוח, זרימת דם מוחית, וכדומה. תוצאות המדידות הללו מוצגות למטופל באמצעים קוליים, ויזואליים או תחושתיים, ובאמצעות הליך למידה מודע ובלתי-מודע התוצאות מאפשרות שינוי התנהגותי על פי צרכי המטופל.

השינויים המושגים יכולים להתבצע בהמשך גם ללא התמיכה של המיכשור ואיש המקצוע, וזאת מתוך מודעות חדשה ומוגברת של המטופל ומתוך הפנמה והפעלה של מיומנויות הוויסות והיכולות החדשות אשר נלמדו בתהליך.

תחומי הטיפול והמחקר באמצעות הביופידבק משלבים גרעין מוצק ונרחב של הבנה התנהגותית, חשיבתית, רגשית וגופנית, על מנת להקנות טכניקות ומיומנויות ויסות עצמי. טכניקות אלו עוזרות למטופל ליצור או לחזק את תחושת הרווחה ולהגביר את תחושת המסוגלות העצמית, ואף לטפל בתופעות הנוצרות על רקע מצבי מתח ומחלה. על ידי תהליכי המשוב והלמידה נפתח בעבור האדם ערוץ חדש של תקשורת עם פעילות גופו. דרך המודעות לפעילות הגוף, ביחוד למאפייני פעילות שלרוב הם נסתרים מן המודעות, ניתן להפוך את התפקוד הכללי ליעיל יותר. שימושי המשוב הביולוגי מאפשרים שיקוף עצמי, כזה שמכוון בצורה ממוקדת לקידום של יכולות ולשיפור עצמי פעיל ומבוסס כמעט לגמרי על המשאבים הפנימיים של המטופל.

השימוש במשוב ביולוגי כטיפול העומד בפני עצמו או בשילוב טיפולים גופניים ורגשיים אחרים נמצא יעיל במגוון מצבים רפואיים ופסיכולוגיים, לרבות כאבי ראש, שליטה בסוגרים, יתר לחץ דם, חרדות ופוביות, הפרעות מצב רוח, קשיים הקשורים למיומנויות קשב וריכוז, התמכרויות ועוד.

השימוש במשוב הביולוגי משתלב היטב בדרישה המודרנית, דרישה ההולכת וגוברת לעסוק ברפואה מבוססת ראיות. דרישה זו מובילה את אנשי המקצוע להציע עזרה בפתרון קשיים נרחבים, יחד עם איסוף נתונים מדויק ועקבי המאפשר התחדשות של העוסקים בתחום ושל כיווני מחקר וטיפול.

בישראל, קהילת מטפלי המשוב הביולוגי והעצבי מורכבת ממגוון אנשי מקצוע , ביניהם ניתן למצוא עובדים סוציאליים, יועצים חינוכיים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים, פיזיותרפיסטים ועוד. ארגון הגג הינו עמותה בשם "האגודה הישראלית לפסיכופיזיולוגיה יישומית ולמשוב ביולוגי".

התפתחות והתהוות היסטורית

למשוב הביולוגי היסטוריה ורקע עם שורשים מגוונים והשפעות משולבות מתחומי הפסיכולוגיה, הרפואה, הטכנולוגיה והנוירופיזיולוגיה. יחד עם זאת, שיטות הוויסות העצמי והפסיכופיזיולוגיה נמצאות בשימוש מזה אלפי שנים, בין השאר בקרב מאסטרים באומנויות לחימה, מתרגלי מדיטציות ויוגים למיניהם. כמו כן, השפעות המדע, הפילוסופיה ותרבויות שונות קדמו להטבעת המושג כפי שאנחנו מכירים אותו כיום.

איך זה עובד?

מערכת העצבים האוטונומית מורכבת משני תת-מערכות: מערכת העצבים הסימפתטית ומערכת העצבים הפרה-סימפתטית. מערכת העצבים הסימפתטית היא זו אשר פעילה בעיקר במצבי חרום, לחץ ואיום פתאומי. מערכת זו אחראית להפעלת תגובת "הילחם או ברח", שמטרתה התמודדות עם מצב החרום. במצב שכזה ישנו ניתוב של אנרגיה אל שרירי השלד על מנת שיהיה להם מספיק כוח להגיב בצורה פתאומית ומהירה במקביל להפסקת פעולות העיכול. בזמן פעילות המערכת הסימפתטית מתקיימים, בין היתר, שינויים בזרימת הדם, כיווץ של כלי דם בעור, עלייה במתח בשרירים ושינוי בפעילות המוח והלב.

מצד שני, מערכת העצבים הפרה-סימפתטית פעילה בעיקר במצבים של מנוחה ואחראית על מצב של שגרה. היא זו המווסתת את הפעילויות הפיזיולוגיות הרצופות כדוגמת נשימה ופעילות הלב. היא האחראית גם על פעולות העיכול, פעולות ההפרשה, הגדלת מאגרי האנרגיה, התחדשותם של התאים, הפרשת הורמוני גדילה ועוד תפקודים.

קשרים מעניינים

• ג'ון בסמג'יאן, אחד מחוקרי תחום הביופידבק הראשונים, הראה במחקריו (שנות השישים והשבעים של המאה העשרים) כי באמצעות משוב של פעילות חשמלית של השריר, יכול אדם לפתח שליטה רצונית בתנועה של יחידות שריר בודדות ברחבי הגוף האנושי. הדבר למעשה הדגיש את הקשר בין פעילות שרירים שונים לבין מצבים מנטליים.
• ג'ו קאמיה ביצע מחקרים (שנות השישים של המאה העשרים) על פעילות מוחית והתמקד במחקר של תחומי התפיסה, החישה ומצבי התודעה. על ידי שימוש במכשור הבודק פעילות חשמלית מוחית, גילה קאמיה שבהינתן משוב, בני אדם יכולים להבחין בין מצבים שונים של פעילות מוחית ובהמשך אפילו להפיק פעילות מוחית ספציפית בהתאם לדרישה.
• אלמר גרין, ממייסדי תחום הביופידבק בדק השפעות פיזיולוגיות של סוגי הרפייה שונים, במיוחד סגנונות הרפיה אוטוגניים. הוא גילה למשל, קשר בין שינוי טמפרטורת כפות הידיים (אשר מושפעת מדפוס זרימת הדם לאזורים היקפיים של הגוף) להפחתה ואפילו העלמות של כאבי ראש. גילוי זה הוביל למחקר ולפיתוח טכניקות המשוב הביולוגי של טמפרטורת העור (שהפך לשימוש קליני רפואי מוצלח ומוכח למיגרנה).
• בנוסף לאיסוף מידע, מחקרים בתחומים הרלוונטיים, החלה התעוררות ומודעות מוגברת בעולם המערבי למסורות המזרח הרחוק, למדיטציה והשפעותיה, לדיווחים על יוגים וגורואים המפגינים יכולות שליטה בפיזיולוגיה בעזרת כוח הרצון. אלו היו בסיס ליצירתה של קהילת המשוב הביולוגי, קהילה שכללה חוקרים וקלינאים מתחומים נרחבים.

משוב ביולוגי: מה מודדים וכיצד?

משוב טמפרטורה של איברים

המטרה של אימון טמפרטורה הינה ללמד את המטופל כיצד להעלות את החום של איברים היקפיים בגוף. ידוע שחום הגוף נישא לאיברי גופנו במחזור הדם, ועלייה של חום הגוף בעור (למשל, באצבעות כף היד) היא בעצם פונקציה של הרחבת כלי הדם, ולרוב מצביעה על מצב רגיעה של הגוף, מצב הקשור לריפיון כללי בשרירי השלד ולדומיננטיות של המערכת הפרה-סימפתטית. כדי להעלות את חום הגוף על המטופל להביא לרגיעה גם של שרירי השלד וגם של השרירים העוטפים את כלי הדם. הרפיית השרירים סביב כלי הדם משפרת את זרימת הדם לעור, ובכך גורמת לעלייה בטמפרטורה. חיישן חום, המכונה תרמיסטור מוצמד לעור, לרוב בצד הפנימי של אחת מאצבעות כף היד. המדד עשוי להיות מוצג כספרות, כגרף, או בתצוגת וידאו וצליל.

בתהליך העבודה עם המדד מטופל מקבל זמן לתרגול עצמי, ולאחר מכן המטפל מציע למטופל מספר טכניקות לשליטה בטמפרטורה, בהן טכניקות לרגיעה כללית של הגוף במקביל לשימוש בנשימה, וכמו כן, את טכניקת האימון האוטוגני, טכניקה הכוללת סדרה מוגדרת של אמירות עצמיות בנוגע לתחושות הגוף. הטיפול על ידי מדד זה כולל על פי רוב בין ארבע לשמונה פגישות מעבר לשיעורי הבית, ולרוב נלווה אליו גם שימוש במדדי משוב ביולוגי אחרים.

הטיפול במדד זה מתאים במיוחד לטיפול במחלת רנו (תופעה שבה מתרחשים שינויי צבע בגוף על רקע כיווץ כלי דם, על פי רוב בעת חשיפה לקור ולעתים בגין מצבי דחק. יתרה מזאת, הטיפול הוכח כיעיל במצבי יתר לחץ דם ומיגרנה, ונמצא כמסייע בשיפור זרימת הדם לפצעים וכך מזרז את החלמתם. כשטיפול זה נלווה למדדי ביופידבק אחרים הוא מסייע בטיפול בהפחתה כללית של מתח נפשי וחרדה.

פעילות חשמלית של העור

משוב של מוליכות חשמלית של העור משקף את מידת ההזעה של בלוטות זיעה הפעילות בכפות הידיים. פעילות זו קשורה אל תת-המערכת הסימתפטית (מערכת העצבים האוטונומית), ומשקפת מצב של דריכות ולחץ.

המדידה מתבצעת על ידי 2 חיישנים המוצמדים לאצבעות או לכף היד, והמשוב מסופק באמצעים מגוונים, כמו גרפים, משוב חזותי או קולי, באמצעות הנפשה או דרך משחק מחשב. זמן התגובה של מדד זה נמוך משתי שניות, ולכן מאפשר בקלות לעשות שימוש במדידה על מנת לזהות שינויים המתרחשים בגוף בזמן אמת. מדד המוליכות החשמלית של העור רגיש במיוחד בכל הקשור לפעילות רגשית. רגיעה באמצעי חשיבה נוטה להוריד את הערכים הנמדדים (כלומר, פחות פעילות הזעה שנמדדת), ואילו הופעת רגשות כגון דאגה, פחד, בהלה או כעס, לרוב תיצור עלייה במדד זה. לאור יכולות הניטור הרגשיות של מדד זה, הוא מתאים במיוחד לטיפול בכל קושי או הפרעה הקשורים בעוררות יתר רגשית, החל פוביות והתקפי חרדה, וכלה בתסמינים פיזיולוגיים הקשורים במתח רגשי.

המשוב מאפשר לפתח מודעות לתהליכים רגשיים ומנטליים, ולתרגל טכניקות רגיעה אשר מצליחות להפחית את הלחץ והמתח. המטופל לומד להתמודד עם הסחות דעת ועם גורמים העשויים לפגוע בקשב שלו, וכן להשיג ולשמר מצב רגיעה. טכניקות הרגיעה אשר מיושמות בשימוש במדד האמור כוללות נשימה סרעפתית איטית, שיטות של מדיטציה ודימיון מודרך, הרפיית שרירים הדרגתית ועוד. זמן הלמידה של כל טכניקת הרגעה יכול להימשך בין כמה ימים לכמה חודשים. מן הסתם, ניתן לקצר ולייעל אותו באמצעות תרגול בבית (אפשר לרכוש או לשכור את הציוד הרלוונטי).

השתנות תהודת קצב הלב

מדד השתנות קצב הלב הינו מושג חדש יחסית, אך חשוב ומרכזי גם ביישומים רפואיים קליניים של בדיקות לב שגרתיות. קדם לו מונח אחר (RSA) המתייחס לתופעה שלפיה בעת נשיפה קצב הלב מואט ובעת שאיפה הוא מואץ. נדמה כי מצב של השתנות קצב הלב בצורה גלית ואחידה משקף איזון אופטימלי בין שני הענפים של מערכת העצבים האוטונומית (הסימפתטי והפרה-סימפתטי). מצב של חוסר איזון, במיוחד כשיש צמצום בפעילות הפרה-סימפתטית, מאופיין בשינויים בלתי אחידים בקצב הלב, ועשוי להיות קשור לבריאות לקויה של מערכת הלב וכלי הדם. הפעילות הלבבית מנוטרת על פי רוב באמצעות חיישנים המחוברים לאצבע או לתנוך האוזן, חיישנים העוקבים אחר זרימת הדם התת-עורית ובכך מתחקים אחר קצב פעילות הלב.

תוכנות המחשב המעבדות את הנתונים מציגות משוב, בדרך כלל גרפי, של תבנית ההשתנות של קצב הלב. מדד זה עשוי לשמש גם כמשוב המסייע בשיפור טכניקת הנשימה – טכניקה שבעצמה משפיעה על קצב הלב – וגם ביישום של טכניקות רגיעה אחרות ושינוי במצב הרגשי.

פעילות חשמלית של השריר

מדד זה יכול לנטר מגוון שרירים על פני שלד האדם. בניגוד למדדים הקודמים שהזכרנו, הוא איננו קשור במישרין לפעילות המערכת האוטונומית (סימפתטית / פרה-סימפתטית), אולם עשוי להיות מושפע בעקיפין ממצב של מתח. העקרון הבסיסי במשוב של פעילות שרירים הינו לספק מידע עשיר אודות רמת המתח של השרירים, כדי לרכוש מיומנויות שליטה על השרירים השולטים באיבר מסוים ובכך להשפיע על תפקודו. מטרה אחרת הינה לזהות במתח שרירים כלשהו – סימן מבשר לעליית מתח כללית בגוף (כתוצאה מתנוחה שאינה טובה או כתוצאה ממתח מנטלי). משוב זה משמש בעיקר לטיפול בכאבים הנובעים ממקור שרירי, כולל כאבי ראש הנובעים ממתח, ואף תופעות הקשורות בנוקשות שרירית (כמו נעילת לסתות).

למידת רגיעה והפחתה של פעילות עודפת או פעילות שאיננה נחוצה של שריר הינה לרוב המטרה העיקרית בתהליך. הניטור מבוצע באמצעות חיישנים המוצמדים לעור, מעל איבר המטרה (זרועות, רגליים, צוואר, מצח, לסתות, גב, כתפיים). אותות חשמליים הנוצרים עקב פעילות השרירים מזוהים ומוגברים דרך מכשור הביופידבק ומוצגים על מסך או נשמעים על ידי צלילים.

השלב הראשון יהיה הדרכה אשר כוללת לימוד תרגילי רגיעה והפחתת המתח בשרירים. בהדרגה המטופל לומד לזהות את פעילות שריריו ולשלוט בה. יחד עם זאת מנוהל מעקב אודות ההתקדמות ונתוני האימונים, נלמדות שיטות לצורך זיהוי מכשולים ולצורך התגברות עליהם. יעדים בתרגול של הורדת מתח שרירי יכולים להיות הישארות מתחת לרמת מתח חשמלית באיבר ספציפי בגוף, או התאוששות מהירה ממצב של שריר מתוח למצב של שריר רפוי.

יחד עם זאת, המטופל מקבל שיעורי בית לתרגול מחוץ למפגשים. אלו מאפשרים למטופל ליישם את הטכניקות גם ללא המכשור. בנוסף לתרגולי הבית ולתרגול במפגשים, מבוצע ניטור עצמי של הסימפטומים על ידי המטופל, כדי למקסם את יעילות הטיפול.

פעילות חשמלית של המוח

מטרת המשוב לפעילות חשמלית של המוח הינה ללמד אותנו לשנות את מדידת גלי המוח שלנו באמצעות מכשיר ה- EEG. קיים מגוון רחב של יישומים עבור אימוני EEG וביניהם לימוד כיצד לשמור מיקוד ודריכות מחשבתית, יחד עם שמירה על רוגע מנטלי בעת ביצוע מטלות הכרתיות. יישום אחר של האימון הינו לימוד של הגברת גלי מוח שבעלי תדירות נמוכה (אלו המייצגים רמה עמוקה יותר של רגיעה). ישנן תוכניות לטיפול בחרדה, בדיכאון, בהפרעות שינה, בפיברומיאלגיה, בכאב ובהתמכרויות, באפילפסיה, ואף בשיקום נוירולוגי לאחר פגיעה מוחית או שבץ.

בעולם קיימים מאגרי מידע רחבים אשר כוללים מפות של פעילות מוחית של אנשים נורמליים, והם אלו שמהווים בסיס להשוואה ברמת התפקוד. הכלי שבו נוצרו מאגרי מידע אלו נקרא QEEG. המידע מהבדיקה הכמותית ניתן לפרשנות קלינית באמצעות מומחים על מנת להעריך את תפקוד המוח. באמצעות הבדיקה אפשר לעקוב אחר שינויים בתפקוד המוח מול התערבויות תרופתיות או פסיכותרפויטיות. הבדיקה מאפשרת גם לצפות בשינויים דינאמיים המתרחשים בכל רחבי המוח תוך כדי משימות עיבוד הכרתיות.

ב – QEEG נהוג להשתמש לפני טיפול על מנת ליצור מפה ברורה של הפעילות החשמלית של מוח הנבדק, ולאחר מכן להשתמש באותם הנתונים לצורך השוואה למאגרי מידע קיימים. כך ניתן לסייע למטפל בבחירת האזור המוחי לאימון מצד אחד, או בבחירת האימון המתאים לשיפור התפקוד מצד שני. בשימוש במשוב עצבי של הפעילות החשמלית של המוח חיישנים מוצמדים לאזורי המוח הרלוונטיים, והמשוב מוצג בצורה קולית, גרפית על ידי אנימציה.

זרימת דם מוחית

ממצאים מראים כי הפרעות נפשיות והפרעות נוירולוגיות כאלו ואחרות מתאפיינות במיעוט זרימת דם לאזורים שונים במוח. מכשיר המדידה נקרא HEG (ממוקם בתוך רצועה הנכרכת סביב ראש המטופל) מודד אורכי גל שונים בתחום הספקטרום האינפרה-אדום, אשר חוזרים מאזורים שונים בקליפת המוח. הדבר מאפשר בדיקה של חילוף החומרים באזורים הללו. פעולת המכשיר מבוססת על ניתוח האור אשר מוחזר מהגולגולת דרך חיישן פוטו-אלקטרי. רקמות בהן זורם לתאים דם ברמת חמצון גבוהה תיראנה אדומות בעוד רקמות בעלות רמת חמצון נמוכה תיראנה ככחולות. המידע המתקבל מהמכשיר מאפשר לנתח את מידת זרימת הדם רווי החמצן אל אזור נתון במוח.

מכשיר ה – HEG נותן משוב ביחס לשינויים הקשורים לדינמיקה של זרימת הדם וביחס לחילוף חומרים תָאִי באזורים ממוקדים בקליפת המוח. מדדים אלו קשורים בצורה הדוקה אל פעילות מוחית על רקע תופעה המכונה בעגה המקצועית "שיתוף בין פעילות עצבית וזרימת דם" (או שיתוף נוירו-וסקולרי). ובהסבר פשוט יותר: הדם נושא את החמצן ואת כל חומרי ההזנה הדרושים כדי לתדלק פעילות עצבית, וההעברה על פי אזורים של אספקת דם לכל חלק בקליפת המוח בעצם קשורה באופן הדוק לדרישות המטבוליות הספציפיות ולרמה של פעילות עצבית באותו אזור בכל רגע ורגע.

שיטה זו די נוחה לשימוש מפני שהיא איננה כרוכה בהצמדת אלקטרודות או בשימוש חומרי ג'ל לשיפור מגעי האלקטרודות עם העור. מה גם שאין בה צורך בקריטריונים להתנגדות חשמלית על מנת לוודא את מהימנות מדידות ה – HEG. אין מדידה של פעילות חשמלית, ולפיכך אין הפרעות מדידה (כמו מצמוץ עיניים, תנועות עיניים, אותות של זרמי חשמל בלב אשר נרשמים באלקטרוקרדיוגרף או תוצרי לוואי כאלו ואחרים הנובעים ממקור שרירי כלשהו). המדידה מבוצעת באמצעות לבישת סרט בד נוח שבו מונחים החיישנים, בדרך כלל על אזור המצח. וכמו מדדים אחרים המשוב יכול להופיע בכל צורה אפשרית, קולית או חזותית, כדי לייצר תהליך למידה.

משוב ביולוגי בתהליכי טיפול

כעת נסקור את אפשרויות שילוב המשוב הביולוגי עם שתי הגישות המובילות בעולם הפסיכולוגיה הטיפולית כיום: הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית (CBT) והגישה הפסיכודינמית.

משוב ביולוגי וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי

גישת הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי נוסדה בשנות ה – 60 של המאה עשרים ומבוססת על שתי גישות: הגישה ההתנהגותית, שמשנה רגשות ודרכי חשיבה באמצעות שינוי התנהגותי, והגישה הקוגניטיבית, שמניחה שהתגובה שלנו לאובייקטים בעולם נובעת מהפירוש שאנו נותנים למציאות באותו רגע. זהו טיפול מובנה, ממוקד-מטרה ושיתופי בין המטפל למטופל, כשהפוקוס הוא על מה שמשמר ומחמיר את הבעיה ולא בהכרח מה שגרם לה בעבר.

הטיפול נועד להקנות דפוסי התנהגות וחשיבה סתגלניים ההולמים את מציאות חיי המטופל. בטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי מודגשים, בין שאר העקרונות, העקרונות הבאים: שיתופיות בין המטופל למטפל, התערבות ממוקדת בנושא מוגדר, טיפול מוגבל בזמן, בחינה אמפירית במהלך הטיפול של תוצאות ההתערבות (בהתאם למטרות שהוגדרו בתחילת הטיפול) ועבודת שטח ושיעורי בית.

לכן ניתן לקבוע ולומר שהמשוב הביולוגי הוא סוג של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי. למעשה, המשוב הביולוגי מוסיף לטיפול הקוגניטיבי-ההתנהגותי צלע שלישית שהיא הצלע הפיזיולוגית, וכך מתאפשרת עבודה משולבת על רקע ההתנהגות, על רקע המחשבות (ההכרה), ועל רקע הפיזיולוגיה (ביופידבק).

משוב ביולוגי והטיפול הפסיכודינמי

הגישה הפסיכודינמית התפתחה מהפסיכואנליזה הקלאסית של זיגמונד פרויד. פרויד גרס כי כוחות עיקריים בהנעתם של בני האדם הם דחפים מיניים או תוקפניים מתקופת ההתפתחות המוקדמת, כאלו שעברו הדחקה ובשל כך הפכו בבגרות לקונפליקטים מנטליים. קיימות גישות שונות בתחום הטיפול הפסיכודינאמי, אבל לכולן משותפת ההנחה של קיומם של קונפליקטים מודחקים ולא מודעים היוצרים את מצוקות המטופל.

פרויד פיתח ושינה את התיאוריה שלו תוך כדי תנועה, אך בבסיס עבודתו יושבת ההנחה של הקשר שבין סימפטומים פיזיים מהותיים לבין חוויות רגשיות טראומתיות (מודחקות), וזהו הקשר בין גוף לנפש. תיאוריית האינסטינקט המוקדמת של פרויד נגעה ביסוד הליבידו – אנרגיית החיים ומקורם של הדחפים. תחילתה של הפסיכואנליזה במדע הרפואה, ובמיוחד בנוירולוגיה ובפסיכיאטריה.

כל הגישות הפסיכודינמיות מתבססות על עיבוד היחסים הנוצרים בין המטפל למטופל, אשר מכונים "העברה" ו"העברה נגדית". אלה יחסים השלכתיים שבהם משליך המטופל דפוסי יחסים, קשרים ועמדות בחייו אל דמותו של המטפל.

ואיך נכנס לתחום זה הביופידבק? באמצעות משוב ביולוגי, ניתן לעשות שימוש במדידה פיזיולוגית ולנתח את דפוס ההשתנות שלה לאורם של תכנים מילוליים העולים בתהליך. יתרה מזאת, ניתן לבחון אסוציאציות חופשיות המתבטאות בתגובות גופניות, ללמוד על מצבים בהם המטופל משחזר התנהגויות ודפוסים שרכש בעבר – למשל, בשנות התפתחותו הראשונות – ולמצוא דרכים לשנות את תגובות המטופל באופן שיותאם לתשוקותיו, הן ברמה הסימבולית והן ברמה הממשית.

על המטפל הפסיכודינמי להבין מתוך החומר המילולי והלא מילולי העולה בפגישה הטיפולית את מערך הדינמיקות הרגשיות, הקונפליקטים המרכזיים, ההגנות המודעות והלא מודעות הנוצרות בעולמו הפנימי של המטופל, ואת ההתנגדויות הנוצרות במסגרת יחסי ההעברה במפגש הטיפולי. משוב ביולוגי יכול להשתלב בטיפולים מסוג זה על מנת לסייע למטופל לזהות, יחד עם המטפל, נושאים רגישים שאינם מודעים, ולהעלות אותם למודעות.

תהליכי ההעברה, אלו המהווים מוקד לחקירה במסגרת טיפולים פסיכודינמיים, מובנים גם דרך תהליכים של הידהוד והזדהות בהיבט הפיזי. המודל הטיפולי הפסיכודינמי מבוסס על ברית טיפולית, כזו הנוסכת בטחון במטופל ומאפשרת לו להעלות נושאים המטרידים אותו בפתיחות ובכנות, כך שבתהליך הטיפולי אותם הדחפים והקונפליקטים הלא מודעים יכולים לצוץ על פני השטח.

באמצעות שימוש מושכל בכלי המדידה הפסיכופיזיולוגיים, אפשרי להעמיק את ההיכרות עם אותם רגשות מודחקים, עם שאיפות ועם כוחות פנימיים. ובעצם ניתן לראות בכלי המשוב הביולוגי צורה של ביטוי תקשורת מעניינת בין האדם למכשיר, אשר מאפשרת לו לראשונה ליצור קשר עם האני הפנימי שלו בצורה אובייקטיבית ואמינה. המשוב הביולוגי עשוי לאפשר למטופל לחוות את עצמו בצורה עשירה ומודעת יותר, ולעורר שינוי של הרגשות, התגובות, הדחפים והקונפליקטים הפנימיים של המטופל.

משוב ביולוגי בתהליכי אימון ספורט

פסיכולוגיה של הספורט הינה ענף ידע רב-תחומי, כזה העוסק בהשפעתם של גורמים פסיכולוגיים על מידת ההשתתפות ועל רמת ההישגים בענפי ספורט שונים, וגם בהשפעה של פעילות ספורטיבית על גורמים פסיכולוגיים. בין הנושאים הנחקרים בתחום: מוטיבציה, תוקפנות, אישיות הספורטאים, תהליכי קבלת החלטות וכיו"ב. מטרתה המרכזית של התערבות פסיכולוגית בתחום הספורט הינה הקניית כלים מנטאליים לספורטאי על מנת שיוכל להפיק מעצמו יותר בהיבט הפיזי.

תפקידו של פסיכולוג הספורט (יש דבר כזה) כולל אבחון של אישיות הספורטאי ושימוש בשיטות פסיכודינמיות, קוגניטיביות והתנהגותיות על מנת לעזור לו להשיג את מטרותיו. מאחר שלחץ הוא חלק בלתי נפרד מעולם הספורט, חשוב שספורטאים ידעו להתמודד איתו. גורם חשוב אחד מבין אלו המשפיעים על סיכוייו של ספורטאי להצליח בתחרות הוא מידת היכולת של הספורטאי להתמודד עם הלחץ. נמצא שלמטרה זו, שימוש במשוב ביולוגי יחד עם אימוני הרפיה ועם טכניקות דמיון מודרך וחשיפה בהחלט מביאים לשיפור בהישגיהם של ספורטאים, וממקסמים את האימון הגופני הרלוונטי לאותו ספורטאי.

משוב ביולוגי ורפואה משלימה

ביופידבק ונוירופידבק הן גישות אטרקטיביות לטיפול עבור אלו המחפשים פתרונות ועזרה מתחום הרפואה המשלימה. פתרונות שכאלו מאפשרים פעמים רבות התייחסות למרכיבי הנפש, הגוף והרוח לכדי גישה הוליסטית. כמו גישות משלימות רבות, המשוב הביולוגי לגמרי מעודד תפקיד אקטיבי של המטופל בשינוי אורח חייו במקביל להתייחסות לכוחות הריפוי הפנימיים הטבועים בו. עצם העובדה שהמשוב הביולוגי איננו תחום התערבות פולשני מהווה גורם משיכה משמעותי עבור מטופלים רבים. האמונה בבסיס טיפולים ברפואה משלימה הינה שבריאותו ורווחתו של האדם למעשה ניכרות גם בנפשו וגם בגופו, ולכן לא ניתן להפריד בין השניים בעת העיסוק בתרפיה.

קיימות כיום שיטות טיפול רבות המשלבות בין הגוף לנפש. ההנחה בבסיס שיטות אלה הינה שהאדם בנוי מתבניות פסיכו-מוטוריות, הווה אומר, תבניות אופי, תבניות של נשימה ותבניות של מבנה שריר ושלד, אשר עוצבו נוכח חוויות רגשיות ופיזיות שהתרחשו מרגע הלידה של האדם (ואף לפני כן, במהלך ההיריון). במפגש הטיפולי האדם לומד לשים לב כיצד תבנית ההתנהגות הפסיכולוגית שלו משתקפת לה ברמה הגופנית בתחושות של הגוף, בצורה של הגוף, בתנועה של הגוף וגם להפך מזה.

ביופידבק ונוירופידבק שתיהן עושות שימוש בגישה הוליסטית זו על בסיס ההבנה המוכחת מחקרית, כי שינויים בתודעה וברגשות משפיעים על הגוף, ומהצד ההפוך – שינויים בפעילות הגוף משפיעים על המחשבות ועל הרגשות.

סיכום

משוב ביולוגי הינה טכניקה המאפשרת ללמוד כיצד להכיר ולשנות תגובות גופניות לצורך שיפור הבריאות והתפקוד. הטיפול והמחקר בתחום משלבים גרעין מוצק המכיל הבנה התנהגותית, חשיבתית, רגשית וגופנית, על מנת להקנות טכניקות ומיומנויות ויסות עצמי כדי לשפר את תחושת הרווחה, להגביר את תחושת המסוגלות העצמית ואף לטפל בתופעות הנוצרות על רקע של מצבי מתח ומחלה.

מאמר זה הינו תקציר מתוך המאמר המלא מאת אסף גיטלר ודרור גרוניך. ניתן לקרוא את המאמר המלא בקישור הזה.

אסף גיטלר
מומחה בפסיכולוגיה רפואית, מטפל CBT ומדריך מטפלים, מטפל משוב ביולוגי (ביופידבק) ומדריך מטפלים- מטעם האגודה הישראלית לפסיכופיזיולוגיה יישומית ומשוב ביולוגי (איל"ים)

לדף העסקי של אסף