אם אני רואה או שומעת משהו שמטלטל אותי ומוציא אותי משלוותי, זהו סימן לעצור ולבצע עבודה פנימית, להזמין את הבינה להתבוננות, לבדוק האם יש בי שמץ/נגיעה מאותו הדבר אשר גרם לי להתפעלות.
אם אני מגנה בתוקף את המציאות, זה מוכיח שיש בי שמץ/נגיעה מאותו הדבר. כמו כן, אם אני חווה את הזולת כחצוף ולא אחראי, אני אלך אל תוך תוכי ושם אבדוק היכן בתוכי קיים מקום של חוסר אחריות, ואולי אפילו חוצפה קטנטנה…
העבודה היא פנימה בתוך העולם הפנימי שבי. כלומר, להסכים לקחת אחריות על התגובה שלי, על ההתפעלות שלי. בשורה התחתונה, הרעיון הוא להפוך את נקודת המבט ש"אין בחוץ, הכל בתוכי", ובעצם, עולם פנימי אשר מקרין אל העולם החיצוני (שהוא בעצם מראה של העולם הפנימי שלי; ראו את תורת המראות).
אין כלום בחוץ. הכל בתוכי, אין שם זולת. זו אני שמשתקפת בפניו. בפניה…
הבעל שם טוב אומר: אם אפעל לתיקון הפנימי שלי, הזולת כבר יתקן מעצמו. אין צורך לפעול בחיצוניות, אלא לפעול בתוכי, בהפניית המבט פנימה. הריפוי הפנימי של הזולת תלוי בריפוי הפנימי שלי.
תנועה פנימית עמוקה של תיקון פנימי: להיטיב עם הקשר ולהתחבר. ההבנה כיצד אני מקבלת את המציאות, הפירוש הוא להפוך את החושך לאור. אין מה להילחם עם המציאות, כי אני זו שיוצרת אותה.
להלן עיקרי הניקוי:
ראשית – לאחר הזיהוי של ה"אירוע" – "ההתפעלות", באמצעות התבוננות עמוקה בתוכי, אני פונה אל הבורא/היקום/הישות האלוהית:
- תודה על השיקוף, על המראה שאתה מראה לי, על כך שאתה מסייע לי להזדכך.
- אני מצטערת על עצם העובדה שאני ממשיכה להרגיש את אותו קונפליקט/אותו שמץ…
- סלח לי – אני מבקשת סליחה על מה שבי אשר יצר את עצם הקונפליקט/השמץ..
- לקיחת אחריות – אני לא מאשימה אף אחד מבחוץ. אני לא חושבת שהאחר אשם.
- אני אוהבת אותך (את עצמי) – מעצם היותך נפש אלוקים.
מאותה נקודה שכל רצונך הוא להיטיב עימי.
ככל שמנקים אירועים, המציאות החיצונית משתנה ואיתה מגיעה השמחה!
שלכם,
נורית אזולאי
מטפלת בשיטת עין הבדולח
לדף העסקי של נורית