הצד הרוחני של העיסוי התאילנדי

הפן הרוחני

העיסוי התאילנדי המסורתי הינו ישום של ערכים רוחניים בעולם החומר. השיטה נחשבת להתגלמות "ארבעת מצבי התודעה". ארבעת מצבי תודעה אלו הינם:

• מטה (Metta): נדיבות אוהבת – כלומר, הרצון לעשות את האדם האחר מאושר.
• קארונה (Karuna): חמלה – זהו הרצון לעזור לאחר ולהקל על כאבי אלו הסובלים.
• מודיטה (Mudita): היכולת לשמוח באושרו של האדם האחר.
• אופקה (Upekkha): התייחסות שווה לכל אחד ואחד, ללא כל דעה קדומה.

מטפל מוכשר בעיסוי תאילנדי נושא את ערכים אלו ברוחו וטיפולו בעצם מהווה את התגלמותם.

מחקרים שונים הראו, שכשממצים מצמח מרפא את החומר הפעיל שבו, אזי על פי רוב אין לחומר החדש את אותה השפעה מרפאה אשר היתה לו כשהיה בתוך הצמח. יתרה מזאת, כיום ידוע כי מינרלים וויטמינים פועלים בשיתוף פעולה האחד עם השני בספיגה ובתהליכים כימיים בגוף. כך גם עוצמתה של שיטת העיסוי התאילנדי נגזרת מההקשר הרוחני שלה. למה הכוונה? הרעיון הוא שלרמת ההתפתחות הרוחנית של המטפל יש קשר ישיר לרמת ואיכות הטיפול. ללא התפתחות רוחנית של האדם המטפל, הטיפול יהיה מכני, טכני ולמעשה יאבד הרבה מכוחו.

בטיפול מסורתי בתחילת הטיפול המטפל נושא תפילה לשלומו ובריאותו של המטופל, הוא מודה ומבקש את עזרתם של כל המורים הרוחניים שלו. הוא מצמיד את כפות ידיו זו לזו אל מול מרכז הלב ושם מעיר את אנרגיית התפילה אשר בליבו במספר רגעים של דומיה. כל הטיפול מתבצע במצב תודעה מדיטטיבי, במצב של מודעות, בתשומת לב ובריכוז. כאשר תודעתו של המטפל ריקה יכול הוא להיות רגיש לזרימת ה"לום" ולשמש כלי לתיעולה של אנרגיית היקום לטובתו של המטופל. טיפול אשר ניתן ברוח שכזו מהווה חוויה רוחנית גם עבור המטופל וגם עבור המטפל. מצב הווייתי שכזה, שבו הלב פתוח והתודעה נקיה, יכול להתפתח רק הודות לתרגול קבוע של מדיטציה.

עוד נקודה: המשמעות העמוקה של "Jai di" ("לב טוב" בשפה התאילנדית) באה לידי ביטוי במצב אנרגטי שכזה. כל עוד המטפל נמצא בהרמוניה עם שכלו ועם התנועה הבלתי נפסקת של המיינד בין העבר לעתיד, אזי יכולתו לשמש כצינור לאנרגיה הקוסמית הינה מוגבלת ביותר.

בתהליך הרוחני לומד המתרגל (ולאחר מכן, המטפל) בתחילה לרכז עצמו אל רגעי ההווה על ידי התמקדות באובייקט חיצוני (במקרה דנן, הנשימה). בשלב הבא המתרגל מרפה מהאובייקט, מזהה ונח בתוך תוכו עצמו כנוכחות טהורה (ה"הוויה"). נוכחות זו בעצם נחווית בשכל כתודעה המצויה מעבר למחשבות (תודעה טהורה), ובלב היא נחווית כאהבה המצויה מעבר לרגשות (אהבה טהורה). ניתן לומר ששתי איכויות אלו ביחד מהוות את האני הטהור, את הנשמה. למרות השקט שלה התודעה עדיין מכילה אלמנט עדין של תנועה. כדי להיות במנוחה טוטלית, ההוויה מרפה מעצמה אל המקור ממנו בא הבורא.

אנרגיית החיים נובעת מן המקור, נעה אל על כלפי מעלה, ומבטאת את עצמה בבריאה. כדי לתעל אנרגיה זו על המתרגל לאסוף את עצמו מהתנועה האופקית שבה הוא מצוי ובאופן אנכי לצנוח מההווה אל ההוויה וממנה אל הבורא.

פירוש המילה "יוגה" הוא איחוד. בתורת היוגה, תורה אשר העיסוי התאילנדי מבוסס עליה, השיא של הדרך הרוחנית הוא השיבה אל המקור והאיחוד של הנשמה עם האלוהות. כך שבטיפול המטפל מהווה סוג של עדשה, כזו המרכזת דרכה את אנרגיית החיים ומקרינה על המטופל. ככל שהמתרגל מתקרב יותר ויותר אל המקור, כך תגבר זרימת אנרגיית החיים שעוברת דרכו.

מסע פנימי

זו תהיה התעלמות מן העומק והיופי של אומנות טיפול העיסוי התאילנדי אם נתייחס לשיטה כאל עוד טכניקת עיסוי. לצורך ההשוואה, בשיטות טיפול מערביות חסר מרכיב חשוב של טיפול-כדרך-רוחנית. אלו הן פשוט טכניקות. הדבר מזכיר סוכר לבן – כזה שזוקק ממנו כל המרכיבים הבריאים ונותרו בו רק הקלוריות והטעם המתוק. ובמידה דומה, אם נחשוב שזו רק שיטה רוחנית ואנרגטית נטו, אז זוהי תהיה לגמרי התעלמות מהצד המעשי שלו. שהרי אין מדובר באומנות מופשטת: למטפל קיימים ידע והבנה של הגוף ואופן פעולתו. בדומה לדבש, גם העיסוי התאילנדי כולל את כל הרכיבים הדרושים לבריאותנו. עיסוי תאילנדי זו אומנות מגע בלתי מזוקקת, כזו אשר מכילה בסיס אנרגטי, רגישות והקשבה לגוף הפיזי, רקע רוחני והשפעה נפשית עמוקה. כל הללו מתמזגים להם בהרמוניה החובקת חומר ורוח לשלם אחד המופיע בצורתו הפשוטה ביותר ואף בשפה הקדומה ביותר שכל אחד ואחד מכיר ויודע – המגע.

לסיכום, כשאנו מביטים בכל האמור לעיל, המילה "עיסוי" ממש איננה עושה חסד עם אמנות נפלאה זו. התאור המתאים יותר בעיניי הוא: "מסע פנימי".

מאת
אימאן הר-אל (לשעבר Goose)
בוגר אוניברסיטת בר-אילן במדעי הטבע (ביולוג), נטורופת N.D. ותזונאי קליני הוליסטי. התמחה בעיסוי אצל גדולי המורים בתאילנד, חבר הועד המנהל באגודת העיסוי וטיפולי גוף בישראל, מורה ומטפל בכיר.

לאתר של אימאן: www.lotusim.co.il