מחקר משנת 2017 אשר בוצע בבית הספר לרפואה באוניברסיטת אינדיאנה מסייע להבין כיצד אלקטרואקופונקטורה (או "אלקטרופונקטורה") עשויה לעודד תהליך תיקון רקמות בשלב של לאחר פציעה ואף להקל על כאב על ידי מנגנון נוירולוגי מסוים. מחקר זה כלל מעל לארבעים מדענים במוסדות מחקר בדרום קוריאה ובארצות הברית אשר שיתפו פעולה. המחקר התבצע באמצעות סדרת של בדיקות, ראשית על סוסים ולבסוף על בני אדם. המחקר הסופי מציע את התצוגה המקיפה ביותר שנראתה עד כה ומראה כיצד שיטת האלקטרואקופונקטורה מעודדת שחרור תאי גזע שהם תאים מיוחדים אשר הינם בעלי יכולת להתפתח למגוון סוגים של תאים ולכאלה המתקנים תאים אחרים.
השימושים הראשונים אשר נעשו באלקטרואקופונקטורה מיוחסים לרופא סיני בשם טאנג שנג, בשנת 1934. בעולם המערבי, המונח מיוחס לד"ר רוג'ר לה-פוי מצרפת בשנת 1947. אלקטרואקופונקטורה עושה שימוש באותם עקרונות של הדיקור הסיני, רפואה הכרוכה בהחדרת מחטים סטריליות עדינות בנקודות ספציפיות בגוף. יחד עם זאת, באלקטרואקופונקטורה, מוסיף המטפל זרם חשמלי נמוך על גבי המחטים שהוחדרו, במקום להפעיל את הנקודות באמצעות הקשה או סיבוב עדין שלהן בזמן הכנסתם.
מחקר זה הראה על ידי בדיקות MRI מוחיות כי שימוש באלקטרו-אקופונקטורה מפעיל את בלוטת ההיפותלמוס שהינה חלק מהמוח השולט על מערכת העצבים מחד גיסא, ועל התפקודים התת מודעיים כמו קצב הלב, מאידך גיסא. גירויים חשמליים מהמחטים הגיעו אל מוחות הנבדקים תוך 9 עד 22 דקות, תלוי במין. משם, תאי גזע מתקנים (קרויים גם תאי גזע מזנכימליים) שוחררו אל זרם הדם תוך שעתיים. תאים אלה יכולים להתמיין לתאי עצם, לתאי סחוס ולתאי שריר, ובין היתר, לסייע גם בתיקון אזורים פגועים בגוף. כדי להגיע לתגובה שכזו, עשו החוקרים שימוש באלקטרואקופונקטורה בנקודות דיקור מסוימות אשר קשורות למערכת החיסון. המחקר הצביע על עלייה בתאים מסוג קולגן, תאים המזרזים החלמת של גידים בגוף – מה שתרם רבות למחקר אשר ביקש להבין טוב יותר את תאי הגזע. הקולגן ידוע גם כמייצר תאים אנטי דלקתיים – המביאים לזמן ריפוי מהיר יותר.
קישורים למחקרים:
https://www.sciencedaily.com/releases/2017/03/170316174225.htm
https://medicine.iu.edu/news/2017/03/u-researchers-find-electroacupuncture-releases-stem-cells/