בין תנועת עין לעין
נפתח שער לנשמה
הזיכרון הכואב, מתרכך
הגוף, לומד לנשום
והלב, להתמיר עצמו
מבוא
אירועים טראומטיים מותירים בנפש חותם עז. גם שנים לאחר שחלפו, הם יכולים להמשיך להשפיע על הגוף והנפש דרך פלאשבקים, חלומות מטרידים, חרדה פתאומית או תחושת קיפאון. התחושה היא ש"השכל יודע שזה עבר, אבל הגוף והרגש לא נותנים לשכוח".
פסיכותרפיית EMDR (ראשי תיבות של Eye Movement Desensitization and Reprocessing) שפותחה על ידי ד"ר פרנסין שפירו בסוף שנות ה – 80, מציעה דרך ייחודית לעבד מחדש זיכרונות טראומטיים כך שיאבדו מכוחם המשבש ויוטמעו כחלק אינטגרלי מסיפור החיים.
זוהי גישה מקיפה אשר מתייחסת לאחסון פיסיולוגי של הזיכרון ועל האופן שבו הוא משפיע על הדרך בה המטופלים חווים את החוויה הטראומתית הראשונית. השינוי הוא תוצר של עיבוד מחדש הנוצר עקב שינוי באחסון ועיבוד הזיכרון והקשר שלו לרשתות זיכרון אפקטיביות.
יישומי השיטה – מגוון הבעיות שניתן לטפל בהן למבוגרים, מתבגרים וילדים:
- פוסט-טראומה – חיילים, נפגעי תאונות, פיגועים, תקיפה מינית, אסונות טבע.
- פוסט-טראומה מורכבת – התעללות מתמשכת רגשית, גופנית ומינית, טראומות התפתחותיות והתקשרותיות.
- טראומות "קטנות" (Minor trauma) – חוויות של דחייה, השפלה, ביקורת מתמשכת, כישלון.
- הפרעות חרדה ופוביות – פחד מבחינות, נהיגה, בעלי חיים, טיסות.
- אבל מורכב – קושי להמשיך הלאה לאחר אובדן.
- הפרעות נוספות – דיכאון, התמכרויות, OCD, כאב כרוני, קשיי תפקוד מיני.
שמונת שלבי הטיפול
EMDR מתבצע לפי פרוטוקול מובנה בן שמונה שלבים:
- לקיחת היסטוריה ותכנון טיפול – איסוף נתונים, זיהוי טראומות והגדרת מטרות.
- הכנה – יצירת "מקום בטוח" וטכניקות הרפיה לביסוס תחושת ביטחון.
- הערכה – בחירת זיכרון ממוקד, זיהוי תמונות, מחשבות, רגשות ותחושות גוף, וכן אמונה שלילית מלווה ("אני חסר אונים").
- דה-סנסיטיזציה – העלאת הזיכרון תוך מתן גירוי דו-צדדי (תנועות עיניים, צלילים או נקישות), עד ירידה ברמת המצוקה.
- הטמעת קוגניציה חיובית – החלפת האמונה השלילית באמונה מועילה ("אני יכול להתמודד").
- סריקת גוף – בדיקת תגובות גופניות לוודא הפחתת מתח פיזיולוגי.
- סגירה – חזרה למצב מאוזן, תרגול הרפיה.
- בדיקה מחדש (Re-evaluation) – בתחילת כל מפגש נבדקת ההשפעה והמשך העבודה הנדרשת.
הטיפול כולל התייחסות לזיכרונות ויזואליים, תמונות מנטליות, אמונות, רגשות, תגובות גופניות, עוררות, יציבות רגשית, חוסן ומערכות יחסים בין-אישיות.
עדותו של ד"ר בסל ואן דר קולק
הפסיכיאטר ד"ר בסל ואן דר קולק מתייחס אל EMDR בספרו פורץ הדרך "The Body Keeps the Score: Brain, Mind, and Body in the Healing of Trauma". הוא רואה ב-EMDR שיטה יעילה מאוד, ומתייחס אליה כאחת הגישות הטיפוליות המרכזיות לטיפול בטראומה. הוא מדגיש את החשיבות של הגישה בתור כלי שאינו מסתמך רק על דיבור, אלא מתמקד במנגנון הגופני הרגשי, החווייתי והמוחי של זיכרון טראומטי.
ואן דר קולק מסביר כי זיכרון טראומטי אינו מאוחסן במוח באותו אופן כמו זיכרון רגיל. בעוד שזיכרון נרטיבי מאוחסן באזורי הדיבור והשפה, זיכרון טראומטי נשמר לרוב בצורת תחושות גופניות, רגשות ודימויים בלתי-מילוליים (זיכרון מרומז). הוא מציין כי שיטת EMDR מצליחה להגיע ישירות לזיכרונות אלה.
הוא מדגיש את העיקרון ש"הגוף זוכר הכל" ("The body keeps the score"), ומתייחס ל-EMDR כגישה טיפולית שמכבדת את הזיכרון הגופני. באמצעות הגירוי הדו-צדדי (לרוב תנועות עיניים), השיטה יוצרת חיבור מחדש בין אזורי המוח השונים ומאפשרת לחוויות טראומטיות, שנשמרו בנפרד, להשתלב באופן מאורגן ורציונלי יותר בנרטיב החיים של האדם.
לדעתו, אחד היתרונות הגדולים של EMDR הוא שהיא אינה דורשת מהמטופל "לדבר" שוב ושוב על הטראומה, דבר שעלול לגרום לטראומטיזציה חוזרת. במקום זאת, השיטה מתמקדת בשינוי אופן אחסון הזיכרון במוח עצמו, ולכן היא נתפסת כעוצמתית ויעילה במיוחד עבור אנשים שלא מצליחים למלל את חוויותיהם או שסובלים מתופעות כמו נתק (דיסוציאציה).
דוגמאות טיפוליות
מקרה 1: פוסט-טראומה צבאית
איתי (שם בדוי), חייל בן 22, השתתף בפעילות מבצעית שבמהלכה נפגע חברו הקרוב מירי צלפים. למרות שאיתי עצמו לא נפגע פיזית, הוא פיתח תסמיני PTSD חמורים: פלאשבקים של הקרב, חלומות מטרידים, הימנעות מקולות חזקים ותחושת אשמת הניצול.
במפגשי EMDR, עבדנו על "המקום הבטוח" – זיכרון מהילדות בבית סבא וסבתא בכפר. לאחר מכן עבדנו על הזיכרון הטראומטי המרכזי: הרגע שבו ראה את חברו נפגע. תוך כדי גירוי בי-לטראלי, עלו אמונות שליליות כמו "לא הספקתי לעזור לו" ו"זו אשמתי".
במהלך הטיפול התברר כי הזיכרון התחבר לטראומה מוקדמת מהילדות – מות סבו בצבא כשאיתי היה בן 8. דרך עיבוד שני הזיכרונות יחד, איתי הצליח להפנים אמונות חיוביות חדשות: "עשיתי כל מה שיכולתי" ו"אני לוחם אמיץ שחווה משהו קשה".
לאחר 12 מפגשים, חזר איתי לתפקוד מלא ביחידה, הפלאשבקים פסקו, והוא הצליח להשתתף בטקס זיכרון לחברו מתוך תחושת כבוד ולא אשמה.
מקרה 2: 'פציעה מוסרית' – חייל ששב מעזה
ינאי (שם בדוי), מפקד צוות בן 26, שירת בפעילות מבצעית ברצועת עזה. במהלך חיפוש בתוך מבנים, הצוות שלו נקלע לירי והוא נאלץ לקבל החלטות קשות תחת אש. בעקבות פיצוץ שהוא יזם כחלק מהקרב, נפגעו ילדים עזתיים ששהו במקום. למרות שפעל לפי ההנחיות ובמצב של סכנת חיים ממשית, ינאי פיתח מה שמוכר כ"פציעה מוסרית" – תחושת בגידה בערכיו המוסריים העמוקים על מעשה לא אנושי שעשה.
התסמינים כללו רגשות אשם עזים, בושה, תחושת ניכור מהמשפחה והחברים, חרדות, סיוטי לילה, פלאשבקים וחזרה אובססיבית על השאלה "איך יכולתי לעשות את זה?". ינאי התחיל להימנע ממפגשים חברתיים, הפסיק לקרוא חדשות, וחש זעם כלפי הצבא ש"הכניס אותו למצב הזה".
בטיפול EMDR, אחרי תהליכי ייצוב, בדקנו את הזיכרון הממוקד דרך תמונות, תחושות, מחשבות, רגשות תוך גירוי בי לטראלי. האמונות השליליות שעלו היו: "איבדתי את האנושי שבי", "אני לא ראוי לחיות".
במהלך העיבוד, התחברו זיכרונות נוספים – מחינוכו בבית שהדגיש ערכים הומניים, ממוטיבציה הראשונית שלו להתגייס כדי "להגן על החפים מפשע". בהדרגה הצליח ינאי לפתח הבנה מורכבת יותר של המצב: "פעלתי במסגרת המוגבלות של מצב קיצוני", "ערכיי עדיין בתוכי, גם אם נאלצתי לפעול בניגוד אליהם", "אני יכול לחיות עם הכאב הזה ולא לתת לו להגדיר אותי".
הטיפול ארך כשנה. ינאי חזר לתפקד חברתית, התחיל להתנדב בארגון לזכויות אדם כדרך לחיבור מחדש לערכיו, ופיתח יכולת לדבר על החוויה מתוך מרכז פנימי, ופעל למען חבריו החיילים שחוו חוויות דומות.
מקרה 3: טראומת תאונת דרכים
ענת (שם בדוי), אם צעירה לשני ילדים, חוותה תאונת דרכים קלה יחסית, אך מאז התקשתה לנהוג. רק המחשבה על נסיעה עוררה בה דפיקות לב, סחרחורת והזעה.
במפגשי EMDR, העלתה את זיכרון ההתנגשות: חריקת הבלמים, ריח העשן, התחושה שהשליטה אבדה. במקביל לתנועות עיניים מודרכות, היא נשענה על "המקום הבטוח" שלה וחוותה מחדש את האירוע תוך גירוי בי-לטרלי. בהדרגה ירדה עוצמת החרדה, ועלו אסוציאציות חיוביות. לאחר מספר מפגשים חזרה ענת לנהוג בביטחון.
הכרה בינלאומית וישראלית
מאות מחקרים מבוקרים, סקירות שיטתיות ומטה-אנליזות מצביעים על יעילות EMDR בטיפול בפוסט-טראומה (PTSD) ובתחומים נוספים.
ארגון הבריאות העולמי (WHO, 2013), האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית (APA, 2017) והאיגוד הבינלאומי לחקר הטראומה (ISTSS) ממליצים על EMDR כקו ראשון לטיפול ב – PTSD.
המועצה הלאומית לבריאות הנפש בישראל כללה את ה – EMDR כאחת משלוש הגישות היעילות ביותר לטיפול בנפגעי טראומה.
מי רשאי לטפל ב – EMDR?
רק אנשי מקצוע מוסמכים בעלי תואר שני טיפולי (MA) בפסיכולוגיה קלינית, עבודה סוציאלית קלינית, טיפול באומנויות או פסיכיאטריה – רשאים לעבור הכשרה והסמכה מלאה ב – EMDR.
בישראל פועלת העמותה הישראלית ל – EMDR האחראית להכשרות ולקידום הסטנדרט המקצועי. באתר העמותה ניתן למצוא רשימת מטפלים מוסמכים.
לסיכום: EMDR – מסע מהכאב אל התקווה
במעבר של תנועות עיניים פשוטות נסתר כוח ריפוי יוצא דופן. EMDR אינה רק שיטה טיפולית – היא מהפכה בהבנתנו את הדרך שבה הנפש האנושית זוכרת, סובלת ומחלימה.
עוצמת השיטה נעוצה בפשטות המדהימה: תנועות עיניים שמחקות את מה שקורה באופן טבעי בשנת REM מסוגלות לשחרר זיכרונות שנדמו כקפואים לנצח בזמן. זוהי גישה שמכבדת את חכמת הגוף ונותנת לו את הכלים לרפא את עצמו.
מחקרים רבים מוכיחים כי EMDR יעילה לא רק לטראומות "קלאסיות", אלא למגוון רחב של קשיים נפשיים – מחרדות ופוביות ועד דיכאון והתמכרויות. היא מאפשרת ריפוי מהיר יחסית, לעתים תוך מספר מפגשים בלבד.
הייחודיות שלה: בניגוד לטיפולים המבוססים דיבור בלבד, EMDR פונה ישירות למקום שבו מאוחסן הכאב – בגוף, ברגש, בחוויה או במחשבה. היא מאפשרת לעבד טראומה גם למי שקשה לו להרגיש את רגשותיו או למלל את חוויותיו.
עבור החברה הישראלית שחוותה ומתמודדת עם טראומות מתמשכות כמו טרור, מלחמות, אובדן, מציעה EMDR דרך להפוך כאב קולקטיבי לכוח, פגיעות לחוסן, זיכרון כואב לחוכמת חיים.
הסיפורים שפגשנו – איתי החייל שחזר לתפקד אחרי אובדן החבר, ינאי שמצא שלום עם הדילמות המוסריות שלו, ענת שחזרה להגה בביטחון – מעידים על כך שהנפש האנושית בעלת יכולת מדהימה להחלים ולחדש את עצמה.
המסר המעצים ביותר: כל זיכרון כואב יכול להפוך למקור כוח. כל פצע נפשי יכול להפוך לנקודת התחלה חדשה.
EMDR מעבירה מסר של תקווה: אתה לא נידון לחיות תחת הצל של העבר. השינוי אפשרי, הריפוי זמין והחירות מחכה.
זכרו – טיפול EMDR חייב להתבצע בידי מטפל מוסמך בלבד. באתר העמותה הישראלית ל – EMDR ניתן למצוא רשימת אנשי מקצוע שעברו הכשרה מלאה ומפוקחת, כדי להבטיח טיפול בטוח, מקצועי ויעיל.
לפעמים הצעד הראשון לקראת החופש הוא פשוט לפנות לעזרה מקצועית.
הנפש שלך ראויה לריפוי. הלב שלך ראוי לשלווה.
נורית רוזנגרטן
מייסדת, מנהלת ומרצה במכללת "כלים שלובים" להכשרת מטפלים בפסיכותרפיה אנתרופוסופית
לדף העסקי של נורית
לאתר המכללה
ביבליוגרפיה
- Bisson, J. I., Roberts, N. P., Andrew, M., Cooper, R., & Lewis, C. (2013). Psychological therapies for chronic PTSD in adults. Cochrane Database of Systematic Reviews, (12), CD003388.
- Cusack, K., Jonas, D. E., Forneris, C. A., et al. (2016). Psychological treatments for adults with PTSD: A systematic review and meta-analysis. Clinical Psychology Review, 43, 128-141.
- Shapiro, F. (1989). Eye movement desensitization: A new treatment for post-traumatic stress disorder. Journal of Behavior Therapy and Experimental Psychiatry, 20(3), 211-217.
- World Health Organization. (2013). Guidelines for the management of conditions specifically related to stress. WHO.
- American Psychological Association. (2017). Clinical practice guideline for the treatment of PTSD.