'אני לא רוצה להיות תלויה באחרים!' האם המחשבה הזו, בהיבט מעורר המתח שלה, מוכרת לך? בוודאי. אין מחשבות מלחיצות חדשות ומה שמתחדש הוא רק הסיפור שלנו סביבן. אותה מחשבה בדיוק עשויה להיות גם נטולת מתח. אם אני רוצה להקים עסק ומאמינה שאוכל לנהל אותו ברווחיות ללא שותפויות והתחשבויות באחרים ואני שלמה עם עצמי, אין במחשבה הזו כל מתח. רק כאשר היא מתנגדת ומתנגשת עם המציאות או עם המחשבה שלי על המציאות, היא מייצרת מתח, אז הנה דוגמה לכל מיני סיפורים ששמעתי מאחרים וחשבתי בעצמי סביב אותה מחשבה בדיוק:
• אני פוחדת להזדקן ולהיות תלויה באחרים (ילדים, בן-זוג, מטפלים, אנשים זרים…)
• אני פוחדת לחלות או להיות נכה ולהיות תלויה באחרים (כנ"ל…)
• אין לי מספיק כסף ואצטרך להיות תלויה באחרים (בהורים, בחברים, בבנק….)
• שללו את רישיוני ואני לא רוצה להיות תלויה בתחבורה ציבורית
עפ"י 'שיטת העבודה' (The Work) של ביירון קייטי התשובות לארבע השאלות והיפוך המחשבה יראו לנו את המציאות בכל 360 המעלות והמחשבה הצרה תתמוסס אל מול המציאות הנדיבה.
הפעם אדגים כיצד חקרה אישה כבדת ראייה את המחשבה:
אני כבדת ראייה שנעזרת בחיי באנשים אחרים ו….אני לא רוצה להיות תלויה באחרים…..
שאלה ראשונה: האם זו האמת שאת לא רוצה להיות תלויה באנשים? (כן/לא): כן
שאלה שנייה: האם את יכולה לדעת בוודאות שאת לא רוצה להיות תלויה באחרים? (כשהמציאות היא שאת כבדת-ראיה ונעזרת באנשים): כן… במחשבה שנייה: לא בוודאות.
שאלה שלישית: איך את מגיבה, מה קורה בחייך כשאת מאמינה למחשבה שאינך רוצה להיות תלויה באחרים? אני חשה תסכול, חוסר אונים, הרגשה שאינני יכולה לממש את עצמי, משהו תוקע אותי. לא יכולה להגשים את החלומות שלי, אני משווה השוואות כואבות לאנשים רואים: אם הם רוצים הם יכולים ואני לא יכולה גם אם רוצה לנהוג למשל… אני מכירה את המחשבה הזו מגיל בי"ס יסודי כמלחמה. כשנתקלת באנשים שלא רגישים לצרכי אני כועסת, אומרת שהם חסרי-רגישות, שיפוטית לאנשים שמתלוננים על החיים ובהשוואה כואבת אלי – אלה שטויות. אני לא סובלנית לאחרים ורוצה "להכניס אותם לפרופורציה" לעתים רק בראש ולעתים בקול רם. זה מלווה בתסכול ובכעס. כפות הידיים שלי מתכווצות וכך גם האגרופים, הכתפיים והבטן. בדרך-כלל אני לא מוציאה את הכעס על אותו אדם והמתח מצטבר אצלי. יש עלבונות מאנשים שאני סופגת ונושאת שנים. נראה שהרווח שלי מהמחשבה הוא תחושת דרבון להיות עצמאית. כשאני מאמינה למחשבה הזו אני לא מסוגלת לראות שזה לא מקדם ולא מועיל לשום דבר. אני לא מסוגלת לחיות בשלום עם המציאות שלי שהולכת יד ביד עם תלות באנשים….
שאלה רביעית: מי את באותה מציאות רק ללא המחשבה שאינך רוצה להיות תלויה באחרים? אני אדם יותר פרקטי, חושבת איך לפתור קשיים בעצמי או בדרך של עזרה מאנשים אחרים, לא כועסת, לא נעלבת, הגוף משוחרר, רפוי, אני חיה עם זה בשלום, פחות נוקשה ויותר פתוחה.
ועתה נעבור להיפוכים שפותחים את שדה-הראייה לחקירת המחשבה בספקטרום המלא. לגבי כל היפוך נשאל: למה גם הוא נכון כמו או אף יותר מהמחשבה המקורית? ניתן 3 סיבות אמיתיות:
היפוך פשוט: אני כן רוצה להיות תלויה באנשים
א. כדי לחיות את החיים במנעד רחב
ב. כי זו האפשרות הטובה יותר מבין האפשרויות להתייחסות אל התלות שהיא המציאות שלי
ג. כי זה נותן לי ביטחון שאם אצטרך – אוכל להיעזר
ד. כי יש בזה רווחים של היכרות, קשרים, תשומת-לב
ה. כי כך אני עוזרת לאנשים להרגיש טוב עם עצמם ועם הנתינה שלהם
היפוך אל עצמי: החשיבה שלי לא רוצה להיות תלויה באחרים: אני כן רוצה לחיות במנעד המרבי, לחוות חוויות ולהגשים חלומות ומי שחוסם אותי זו החשיבה שמתעלמת מהמציאות ואומרת לי שזה מכעיס או משפיל או מקטין או מפחיד…אז טיפול בחשיבה שלי בשיטת 'העבודה' מאפשר לי להתבונן בזוויות חדשות ונוספות שיאפשרו לי לבקש את העזרה הנחוצה ממקום מאוזן, בוחר ורגוע.