רגישות לדחייה הינה נטייה קוגניטיבית אשר עשויה לבוא לידי ביטוי בכל גיל ולגרום לתחושות של ערך עצמי נמוך, בעיות חברתיות, מחסור במיומנויות חברתיות תקינות, לכעסים אשר מופנים כלפי העצמי וכלפי הסביבה ואף לירידה כללית באיכות החיים של אלו הסובלים ממנה.
מחקר אשר נעשה בשנת 1996 על ידי חוקרי מדעי החברה פלדמן ודאוני, שופך אור על התופעה ויותר מזה, מצמיד אליה תופעה נוספת של רומינציה חברתית. מהי רומינציה חברתית? ובכן, זהו תהליך בו האדם חווה דחייה ולאחר מכן בינו לבין עצמו מעצים את הסיטואציה במחשבות חזרתיות עוינות, במחשבות אוטומטיות המעיקות לגבי מה שהתרחש ולגבי הדרך בה הוא חושב כיצד אחרים תופסים אותו.
ממה נובע הכעס?
על פי רוב, מקורה של רגישות לדחייה טמון בסיטואציות שהתרחשו בילדות, סיטואציות אשר משפיעות על הפרט באופן מודע ובאופן בלתי מודע.
לאנשים שחווים דחייה בשלבים מוקדמים מאוד של חייהם ואפילו בינקות, יש סיכוי גבוה יותר לפתח את המנגנון הקוגניטיבי ההרסני של רגישות לדחייה. בדרך כלל מדובר על דחייה מצד ההורים שהן הדמויות המשמעותיות ביותר בחיי הילד והן אלו המשמשים עבורו ראי למערכות יחסים נוספות שהוא יצור במהלך חייו. זהו מעגל קסמים אכזרי שמזין את עצמו: הרגישות לדחייה (גם אם היא סובייקטיבית לחלוטין) מובילה לתחושות של כעס כלפי הסביבה. הכעס הזה גורם לאנשים להתרחק ולהירתע וכך תחושת הדחייה הופכת לאובייקטיבית ומזינה את התפיסה הסובייקטיבית בסיטואציות נוספות, הגורמות לכעס מוגבר, וחוזר חלילה.
כיצד ניתן לטפל בבעיה?
כאשר מדובר בחרדות וכעסים אשר נובעים מתוך חרדה חברתית ומתוך חוויות דחייה, אפשר לטפל באמצעות ״תיקון המחשבה״ של אותן המחשבות האוטומטיות אשר אינן מועילות ופועל יוצא של כך הוא להרגיש אחרת ולהגיב באופן יותר מודע לסיטואציה ולארוע המדובר. זאת ניתן לעשות באמצעות טיפול רגשי/נפשי קצר מועד הקרוי טיפול קוגניטיבי – התנהגותי (ובאנגלית: CBT).
אביא דוגמא:
תיאור הארוע:
גדי מביע חוסר ענין במשחק יחד עם גלית. בעקבות כך גלית מתרחקת ומסתגרת בתוך עצמה.
איתור המחשבה החזרתית האוטומטית של גלית:
גדי איננו מעוניין לשחק עימי. אף אחד לא רוצה לשחק עימי.
רגש העולה עקב המחשבה:
כעס.
תגובה / התנהגות מצידה של גלית:
הימנעות.
גלית יושבת בצד.
ואז בגין מצבים חוזרים והמנעויות מתקשורת עם הסביבה מצידה של גלית, הילדים בגן עשויים להימנע מקירבה או ניסיון ליצירת קשר איתה.
הצעה לתיקון המחשבה החזרתית האוטומטית:
גדי עצוב היום מפני שציפה לכך שאמא שלו תסיע אותו לגן ולבסוף אחיו הוא שהביא אותו לגן במקומה.
גדי עצוב ולכן מביע חוסר עניין במשחק משותף.
רגש העולה אצל גלית הודות לתיקון המחשבה:
אהבה המלווה בתחושה של אמפתיה
תגובה והתנהגות מצד גלית:
הקשבה לגדי בעת הצורך. וכעת, גלית חשה שקטה יותר.
דרך נוספת שבה אפשר לטפל בתחושת כעס מתמשך הינה להיעזר באיש מקצוע אשר המתמחה ביצירת שיח פנימי חדש , שיח אשר מתקן את המחשבות המובנות השליליות, אותם המחשבות אשר נלוות להתמודדויות חברתיות שונות.
דרך טיפול הולם ניתן ואפשר לעבור ממצבים של המנעות ומצבים של חוסר בטחון וכעס, למחשבות ותחושות חיוביות ומחזקות. תוך כדי הטיפול רוכשים כלים, כלים המיועדים לביסוס שיח פנימי מחודש וביטוי מילולי טוב יותר, אשר מועילים בבניית הבטחון העצמי והערך העצמי של כל מטופל בכל גיל.
חשוב שוב לציין שחרדה חברתית ותחושות של כעס ותסכול אינן גזרות לדראון עולם. התחושות הקשות הללו אשר פוגעות באיכות החיים, הן לגמרי ברות טיפול וניתנות לשיפור.
ישנן דרכים לעזור לך והן כאן.
שלכם,
רותם ארבסט
מטפלת רגשית, יועצת זוגית ומשפחתית מוסמכת
"המסע הפנימי אליך"
אתר: www.masa-pnimi.com
דף עסקי: www.facebook.com/regashotrotem