אנחנו נושמים באופן אוטונומי כדי להזין את הגוף באנרגיה ולספק חמצן לתאים כי החמצן לא נספג דרך העור שלנו כמו במקרה של שלשול שסופג חמצן דרך העור או אמבה שהיא חד תאית וסופגת חמצן ופולטת פחמן דו חמצני (CO2) דרך הממברנה שלה.
האוויר שאנחנו שואפים מכיל: 78% חנקן (nitrogen), 21% חמצן, פד"ח (CO2) 0.04%, 0.96% גזים אחרים (בעיקר ארגון). האוויר שאנחנו נושפים מכיל: כ-76% חנקן, 15% חמצן, 4% CO2, כ-5% אדי מים. כדי שהחמצן יגיע אל רקמות הגוף וייספג בהן, דרושה לנו מערכתל נשימה שתדע לקלוט אותו, להעביר אותו לכל איבר ולפרוק או לפנות את תוצר הלוואי, הפחמן הדו-חמצני – לא בגלל שהוא "לא טוב", אלא בגלל שעודף שלו בגוף הוא לא טוב לנו. אבל רוב בני האדם לא שמים לב לנשימה ולא מקפידים לנשום דרך האף וכך למצות למקסימום את החמצן שנכנס לגוף.
אז מה כוללת מערכת הנשימה שלנו?
דרכי האוויר/הנשימה העליונות כוללות את האף, הלוע ותחילת קנה הנשימה.
- האף: מחמם ומנקה את האוויר שמגיע לריאות.
- כששואפים דרך האף חנקן חמצני (Nitric Oxide) משתחרר בחלל האף – זאת מולקולה קטנה וחשובה ביותר, השומרת על תפקוד תקין של מערכת הלב וכלי הדם, המערכת הנוירולוגית והמערכת החיסונית. זה לא קורה בנשימה דרך הפה! חנקן חמצני, נוצר בשאיפה דרך האף והוא נישא עם זרם האוויר אל הריאות ואל דרכי הנשימה התחתונות, מרפה ומרחיב את מעברי האוויר בריאות ובכלי הדם בכל הגוף ובמוח. בין היתר יש לו תפקיד גם בתקשורת בין תאי המוח, ובמערכת הלב וכלי הדם.
- הלוע, משמש אותנו במגוון דרכים, גם לנשימה בין היתר.
- קנה הנשימה מתפצל לשתי סמפּונות – אחת לכל ריאה
דרכי הנשימה התחתונות כוללות את המשך קנה הנשימה, הסימפונות והריאות.
- סמפּונות הם שני צינורות דרכם עובר האוויר בין קנה הנשימה לריאות – אחד לריאה שמאל ואחד לריאה ימין. הסמפּונות הראשיים הם העבים ביותר והם מתפצלים שוב ושוב בתוך הריאות, עד שהם נעשים דקים כמו שערה (ראו איור).
- הריאות יושבות בבית החזה בתוך כלוב הצלעות, בין כל צלע יש וריד, עורק, עצב והשרירים הבין-צלעיים. הריאות הן כמו שני בלונים – אין להן שרירים משלהן.
- הריאות מכילות מספר עצום של נאדיות ריאה שמעבירות את החמצן למחזור הדם ובמקביל הן משחררות את הפחמן הדו חמצני שמגיע אליהן, באמצעות נשיפה החוצה.
- כדי שהן יתרחבו ויתכווצו צריך שרירים שיפעילו אותם – הסרעפת שיושבת מעל הכבד ומפרידה בין בית החזה לחלל הבטן היא השריר העיקרי, והשרירים הבין-צלעיים מניעים את הצלעות ומאפשרים לבית החזה לגדול.
- שימו לב שהנשימה שלנו היא לא רק בקדמת הגוף. אפשר לנפח את הריאות ולהרגיש התרחבות בגב ובצידי הגוף. אותו הדבר כשנושמים נשימת בטן או "נשימה סרעפתית", אפשר להרגיש שהנשימה שלנו היא תלת ממדית.
- אתם יכולים לבדוק ממש עכשיו אם אתם נושמים עמוק ונעזרים בסרעפת.
תניחו יד על הבטן וקחו נשימה רגילה מהאף. אם הבטן התנפחה קצת כשהכנסתם אוויר, והתכווצה קצת כשהוצאתם אוויר, נשמתם נשימה סרעפתית.
איור: LadyofHats, Public domain, via Wikimedia Commons. קישור למקור: https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=3925509
השלב הראשון אם כך לשיפור משמעותי של זרימת הדם וספיגת החמצן ברקמות הוא לנשום דרך האף – וכמה שיותר.
למעשה, הזמן היחיד לנשום מהפה הוא בזמן דיבור, בביצוע פעולות ספורטיביות/מאומצות מסוימות וכשפותחים את הפה לקחת ביס מהאוכל.
זכרו, מי שנושם דרך האף נהנה מספיגת חמצן גבוהה יותר מאשר מי שנושם דרך הפה.
רוצים לגלות עוד ולשפר את איכות חייכם? צרו קשר.