תרגול יוגה נהיה משמעותי יותר כאשר הוא מבוצע מתוך מודעות, ותוך הקדשת תשומת לב מרבית למתרחש בתוכנו. כאשר אנו מתרגלים באופן מכאני, ללא מחשבה ותשומת לב למתרחש, ניתן להשוות את התרגול לכל אימון גופני אחר (כמו חדר כושר, או שעורי עיצוב). התרגול מועיל לגוף כמובן, אבל אין בו הרבה מעבר לכך. לעומת זאת, כאשר אנחנו מצליחים להתרכז ולהביא את כל הווייתנו אל המזרון, אנו מגיעים לתרגול ברמת מודעות גבוהה יותר, ויכולים לצאת נשכרים פעמיים: גם לשפר את התרגול עצמו, וגם, בעזרת התרגול, לשפר את המודעות הגופנית והעצמית שלנו, ולצאת עם תובנות חדשות לחיים.
מרכיבי המודעות הגופנית
מודעות מבוססת על מספר מרכיבים, כששני החשובים הם הרצון והיכולת. כל אדם שנבקש ממנו לשים לב לגופו, ינסה (לפחות לרגע קטן) לעשות זאת. כלומר, מרכיב הרצון קיים אצלו. אבל, לא כל אחד יוכל לבצע זאת באותה מידה. אנשים רבים יוכלו להבחין בגופם רק מבחוץ, כמו בעת הסתכלות במראה, ויוכלו לחוש את גופם רק כאשר הוא משדר אותות של כאב. אך מעבר למראה החיצוני של הגוף, ולתחושות כאב, יש עוד דברים בגוף רבים שניתן ללמוד להרגיש ולזהות, למשל מנח הגוף או תחושות פנימיות שונות שאינן כאב.
הפניית תשומת הלב לגוף נקראת "קשב סומטי" (somatic attention), או "קשב גופני". מידת הקשב הסומטי שלנו משתנה בכל רגע. למשל, כאשר אתם קוראים על הנושא, יש סיכוי שמידת הקשב הסומטי שלכם גוברת ואתם קצת יותר שמים לב לגוף. לעומת זאת, כאשר אתם עסוקים במשימה חשיבתית (כמו עבודה על המחשב או פתרון תרגילים במתמטיקה) רוב הסיכויים שאינכם נמצאים בקשב סומטי, אלא מפנים את כל המשאבים למשימה המנטאלית העומדת לפניכם. לפעמים אנו מרוכזים כל כך בדברים אחרים, שאנו לא שמים לב לתחושות גופניות בסיסיות כגון רעב, צמא או קור. זו הדוגמא למרכיב היכולת (ייתכן ויש לכם יכולת גבוהה להרגיש את גופכם), אך היעדר מרכיב הרצון (אתם עסוקים במשהו אחר). גם אנשים בעלי מודעות גופנית מפותחת, אינם מפנים את תשומת הלב לגופם בכל רגע ורגע, אך ייתכן ויצליחו להשאר עם מעט יותר קשב סומטי גם כאשר רוב הקשב מופנה למשימה אחרת.
מה נכלל במסגרת המודעות הגופנית?
ברמה הבסיסית – היכולת להרגיש את כל איזורי הגוף, להבחין ולאפיין תחושות גופניות מגוונות כאשר הגוף במצב סטאטי.
ברמה מתקדמת – יכולת להרגיש גם את הפרטים (התחושות הגופניות) וגם את המכלול (התחושה הכללית בגוף), הן במצב סטאטי, והן תוך כדי תנועה. כלומר, מודעות למנח הגוף וליציבה.
ברמה הגבוהה ביותר – יכולת אינטגרציה של התחושות הגופניות עם גורמים נוספים, למשל זיהוי של השפעת גורמים חיצוניים או פנימיים על תחושות גופניות, זיהוי מצבים מנטאליים ורגשיים על בסיס רמזים גופניים עדינים.
כבר ברמה הבסיסית, מודעות גופנית יכולה לסייע לנו בחיי היום-יום. ברמה הגבוהה ביותר, כאשר אנו לומדים להסתייע במודעות הגופנית במצבים שונים, היא יכולה לתרום לחיינו בתחומים רבים ומגוונים, החל משיפור הבריאות הגופנית ועד שיפור תהליכי קבלת החלטות ותקשורת בין-אישית.
ניתן לשאול, כיצד קשורה המודעות הגופנית לתהליכים נפשיים, מחשבתיים (כמו קבלת החלטות) או חברתיים (כמו תקשורת בין אישית), והתשובה היא פשוטה, ומעוגנת במחקר המדעי. כיום ידוע, כי התהליכים המורכבים המתרחשים במוח, כמו תהליכי עיבוד המידע וקבלת ההחלטות, מבוססים גם על התחושות שמתקבלות מהגוף. תחושות אלו משדרות לנו, ברמה העמוקה ביותר, מה אנו מרגישים כ"נכון" או "לא נכון". אנשים שחסרים תחושות אלו, לוקים בקבלת החלטות ובתקשורת שלהם עם הסביבה. המשמעות של כל זה היא, שככל שאנו פועלים יותר בתאום ובהקשבה לגוף, מתוך מודעות גופנית, אנו יכולים לשפר את היכולות שלנו בתחומים רבים, ולא רק בתחומים הקשורים ישירות לגוף.
איך משפרים את המודעות הגופנית?
על ידי תרגול, כמובן. הדבר החשוב ביותר והקשה ביותר בתרגול, הוא הפניית הקשב והתבוננות בתחושות. בתחילה ייתכן שנצליח להרגיש רק תחושות חזקות או לא-נעימות כמו כאב או מתח. אלו התחושות שהכי קל להרגיש, מפני שהן חשובות להישרדות. אך עם הפניית הקשב ואימון בהתבוננות בתחושות, נוכל לפתח את היכולת להרגיש גם תחושות נעימות ונייטרליות, וגם תחושות עדינות המופיעות בעוצמה חלשה.
אני רוצה לשפר את המודעות הגופנית שלי, מה לעשות?
אני ממליצה לך לפנות למטפלת מומחית בתחום היוגה תרפיה ו/או בתחום טיפולי המגע.
תרגול של יוגה, יוגה תרפיה, וכן טיפולי מגע שונים, יכולים לעזור לפתח את המודעות הגופנית. בעיקר עם המורה/מטפלת יודעת להפנות את תשומת הלב לכך.
רוצה להתחיל לתרגל איתי ממש עכשיו?
איזה כיף! אשמח להתחיל לתרגל איתך. ואפשר לעשות זאת כבר עכשיו, בכל מקום ובכל עת.
השלב הראשון ראשון בתרגול, הוא הרפיה ושחרור. ניתן להבחין בתחושות עדינות בצורה קלה יותר במצב של הרפיה. אבל לרובנו קשה מאד להרפות. נתקלתי פעמים רבות באימרה "אני חייב/חייבת להיות בשליטה, ולכן אני לא יכול/ה לשחרר". אך מסקנה זו בטעות יסודה, שכן "להיות בשליטה" פירושו להיות מסוגל/ת להחליט בכל רגע נתון על כיווץ, כמו גם על שחרור של שריר מסוים, או של כל הגוף. אנחנו לומדים מגיל צעיר ובאימוני ספורט, כיצד להפעיל ולהזיז את השרירים, ולא איך להניח לשרירים או "לא לעשות כלום".
אז איך אפשר ללמוד להרפות? יש דרכים רבות. למשל, תוכלו להתנסות בהדרכת הרפיה בסיסית פשוטה ונעימה בקישור הזה: https://www.michall.co.il/movies (הסרט הראשון, הרפיית שרירים הדרגתית). בקישור יש סרטים נוספים שיכולים לעזור לשיפור מודעות גופנית ושחרור.
רוצה לספר לי על התרגול, להתייעץ או לקבוע פגישה? אשמח לשמוע ממך!
האתר שלי: www.michall.co.il