המסע מרגש להרגש

בס"ד

האם כל אדם יכול להגיע להארה רוחנית? התשובה היא כן.
במאמר זה אלווה אתכם צעד אחר צעד בדרך לניקוי רגשי עמוק והארה רוחנית.
כל אחד יכול.

אבל רגע, מה זה בכלל "הארה רוחנית", ואיך מגיעים ל"ניקוי רגשי עמוק"?
זה נשמע כמו ערימה של סיסמאות…
נכון, לכן עלי חובת ההוכחה להראות לך שאלו אינן סיסמאות אלא אמת פשוטה, הדרך פתוחה לפנינו ועלינו לבחור ללכת בה "ובחרת בחיים למען תחיה".

אז כדי להגיע לחוויות האלה של אחדות, שלווה ושלמות עלינו להתחיל בקצה ההפוך שלהן…

סרט מתח – ולא בקולנוע

את נכנסת הביתה אחרי יום ארוך בעבודה. כבר בדלת את מרגישה את הכיווץ. תכל'ס, לא בא לך להיכנס.
איך שאת נכנסת, רעש, בלאגן. ערימות של כלים בכיור. כביסה לקפל. תיקים ונעליים פזורים על הרצפה.
בא לך לצעוק. מישהו ניגש אלייך. אולי בן הזוג שלך. אולי אחד הילדים. כמובן – מבקשים את תשומת הלב שלך. הכלה. אהבה. ליטוף. אוזן קשבת. וכל מה שאת רואה זה את עצמך מנקה את המטבח, אולי מספיקה לחטוף משהו מהמקרר לפני שתתעלפי על הספה. ואין לך אפילו רגע לעצמך. ואין שם מי שיאהב אותך. שידאג לך. שיטפל בך. את חיה בתוך "סרט מתח". הגוף דרוך. מכווץ. נוקשה.
איך יוצאים מזה?

שקוף שאת.ה לבד

אתה כבר תקופה מרגיש שבת הזוג לא שם בשבילך. כשהיא זקוקה לאוזן קשבת, אתה שם. מכיל. תומך. אבל איכשהו, כשזה מגיע למצוקות שלך, היא יכולה לזרוק לך איזו עצה, בכלל בלי להרגיש אותך. מוצף בעלבון וכעס, אתה מרגיש שהיא לא רואה אותך (יכול להיות שאת אומרת לעצמך שזה מצב שרק נשים מתמודדות איתו.. אבל האמת היא שלא מעט גברים גם מרגישים שקופים ומובנים מאליהם בזוגיות).
איך יוצאים מזה?

הכישלון נושך עד זוב דם

עוד שיחת מכירה הסתיימה בדחייה. מחר יתקשרו מהבנק, הרוטינה הרגילה. חריגה בחשבון. העסק שפתחתם בפרץ עצום של תקווה ואופטימיות "אני הולכ.ת לכבוש ת'עולם!" נתקע ולא מתרומם כבר כמה חודשים. לקוחות לא באים, רבים על המחיר, מתחרים לוקחים לכם עסקאות או מחקים אתכם בחוצפה שלא תיאמן. עלויות הפרסום מרקיעות שחקים ונראה שעוד פעם הולכת להיות כאן מלחמה. או מיתון. ואם ציפיתם לתמיכה מהסביבה – וואו כמה טעיתם. בן או בת הזוג זורקים הערות מעליבות. חברים ושכנים מתחילים לייעץ לכם לחשוב על חזרה למשכורת בטוחה במשרד פינתי. טפטופים של תסכול הופכים לצונאמי ואתם הופכים לגוש של מרירות עצובה.
איך יוצאים מזה?

ואם אף אחד מהמצבים האלה לא נגע בכם באופן אישי, בטוח אתם מכירים את זה:
אתם נמצאים מול בנאדם, שיש לכם איתו כבר היסטוריה…
משהו בהתנהגות שלו מטריף אתכם. לוחץ לכם על כפתורי הפעלה רגשיים.
אתם חסרי סבלנות, מתוחים, כועסים.
איך יוצאים מהמצב הזה?

יש אנשים שכבר שנים על גבי שנים תקועים במערכות יחסים מלאות מתח, חוסר שקט, ביקורת, אפילו עוינות.
האם אפשר להשכין שלום? בוודאי שכן.
נעשה עכשיו Rewind ונגלגל את כל הסיטואציה אחורה, בסלואו מושן כדי שנזהה כל פרט ופרט.
בעוד כמה דקות הדרך תהיה ברורה ופתוחה בפניכם – איך לחזור ולהרגיש אהבה וקרבה.

עכשיו, הביטו למעלה

נשמה חסרת שקט

כל סיטואציה צורמת שיש לנו בחיים מתחילה מהנשמה שלנו.
זה משפט שכדאי לחזור עליו: כל סיטואציה צורמת שיש לנו בחיים מתחילה – מהנשמה שלנו.
לא מהשכנה, לא מהבוס, לא מבן הזוג האטום או בת הזוג הביקורתית, גם לא מהילד המרדן. מהנשמה שלנו!

את זה צריך להסביר:
למדנו בפרק "תורת האני" שהנשמה היא החלק הגבוה ביותר באישיות האדם. הנשמה היא יישות רוחנית שגם נמצאת בעולם הזה, בגוף (האזור האנרגטי שלה הוא בקרקפת העליונה ויש המכירים אזור זה בשם "צ'אקרת הכתר"). אולם הנשמה נמצאת גם בעולמות עליונים, גם במהלך היום ולא רק בזמן השינה בלילה.

תכלית הנשמה בעולם הזה היא אחת – להתפתח. הנשמה יורדת לעולם הזה לעבור שיעורים כדי להגיע למדרגות תודעה גבוהות יותר, שאין באפשרותה להגיע אליהם ללא התנסות בעולם הזה, בתוך גוף אנוש.
כדי שתוכל להתפתח, אלוהים מזרים לנשמה שלנו תדרים של חוסר שקט, תדרים צורמים.
מעניין לשים לב שראשי התיבות "נשמה חסרת שקט" מציינים את המילה נחש.

שיחת טלפון מאלוהים

כך כדאי להתבונן על החוויות הצורמות שיש לנו בחיים – בתור שיחת טלפון שקיבלנו מהבורא.
הוא מתקשר כדי לספר לנו על שיעור שאנחנו זקוקים ללמוד אותו, כדי להתפתח למדרגה התודעתית הבאה שלנו.
רוב האנשים, רוב הזמן, מסרבים לענות, או עונים ודי מהר מחפשים סיבה לנתק "שומע אלוהים, יש לי דברים לעשות, נדבר…"

בדרך הניקוי הרוחני אנחנו מחפשים כל הזדמנות לדבר עם אלוהים ולא מעוניינים לנתק את השיחה לפני הזמן.

עכשיו כשיש לנו את ההתבוננות הזו, נמשיך.

הולך נגד הרוח

הנשמה חווה צרימה, או חוסר שקט, ו"מורידה" לרוח (השכל) את התדר הצורם.
הרוח שלנו לא מדברת בשפה של צרימה/הרמוניה, השפה של הרוח היא מחשבות.
לכן הרוח "מתרגמת" את הצרימה הנשמתית לכדי מחשבה. לא סתם מחשבה – מחשבה צורמת, שלרוב היא תהיה מחשבה שיפוטית או ביקורתית – עלינו או על אדם אחר.

ואת המחשבה הצורמת הזאת, הרוח מורידה לנפש.

החיים הם (לא) תותים

הנפש לא מדברת בשפה של מחשבות, ולכן היא "מתרגמת" את המחשבה לשפה שלה – לרגש. ומכיוון שהרוח העבירה לה מחשבה צורמת, ניחשתם נכון, גם הרגש בנפש יהיה, ובכן, צורם.
עד כאן פשוט נכון? הנשמה חווה צרימה, מעבירה לרוח, הרוח ממירה את הצרימה למחשבה צורמת, מעבירה לנפש, הנפש ממירה לרגש צורם.

אולם כאן התמונה מתחילה להיות מורכבת.

כי הרגש הצורם הראשון שעולה בנפש הוא רגש גרעין.
רגש עמוק ששוכן בעומקי הנפש, והחוויה הרגשית שלו מטלטלת את כל המערכת שלנו.
רגשות הגרעין הנפוצים הם:
כאב, פחד, בושה, אשמה, קנאה, אכזבה, זעם, צער, חוסר אונים.
בפרק "תורת האני" בסעיף על הנפש הרחבתי על כל אחד מהרגשות הללו.

מה שחשוב לטובת הפרק הזה, "המסע מרגש ל-הרגש", הוא ההפנמה שרוב האנשים, רוב הזמן, לא מסכימים להרגיש את רגש הגרעין. מדוע? מכיוון שרגשות גרעין הם צורמים במיוחד, הם עמוקים מיני ים, הם עשויים לטלטל אותנו ולתת לנו הרגשה שהקרקע נשמטת תחת רגלינו. לפעמים זה מפחיד להרגיש את הפחד… וזה בוודאי מביש להרגיש את הבושה.

אז מה המערכת שלנו מתורגלת לעשות, כשהרוח מורידה מחשבה צורמת שהופכת לרגש גרעין צורם?
כאן נכנס לפעולה מנגנון הגנה שיש לנו בנפש, שיודע להדוף את הרגש העמוק.
מה שקורה זה שרגש הגרעין מותמר, משתנה לרגש קליפה, שזה רגש שקל לנו יותר להרגיש.

רגשות הקליפה הנפוצים הם כעס, עלבון, תסכול ועצב, וגם אודותם הרחבתי את היריעה בפרק "תורת האני".

פה יש מושג מחכמת הקבלה שכדאי להכיר:

התמכרות למסכים

ברגע שמנגנון ההגנה התגייס לפעולה, להדוף את הרגש הקשה, רגש הגרעין, הוא יצר "מסך" שמנע מהאור האלוהי להיכנס למקום שהאור ביקש להיכנס אליו.
המסך הזה הדף את האור אחורה. למצב הזה אנחנו קוראים "חוסר ההסכמה לקבל" ועוד נחזור לביטוי זה בהמשך מכיוון שהוא קריטי לחיים נקיים מרעלים רוחניים.

הויטמינים בקליפה

קשבנו מיקי גורדוס מדווח מהשטח, הנה המצב נכון לרגע זה:
רגש הגרעין, יהיה מה שיהיה, הפך לרגש קליפה.
ועכשיו אנחנו מוצפים בכעס, עלבון, תסכול או עצב. ושם אנחנו עומדים מול עצמנו, או מול אדם אחר, או מול הכשלונות שלנו, מתחממים והולכים מרגע לרגע.

והנה הגענו לנקודת הפתיחה. כעס. עלבון. תסכול. עצב.
ואין נחמה.
אז זהו, הגעתם לכאן ואנחנו בהודיה עצומה כי הנה, יש נחמה, יש דרך לחזור הביתה,
ללב מלא שמחה, אהבה ותשוקה.

בואו נכיר את:

שביל האבנים הצהובות

הנוסחה שאנחנו הולכים לתאר היא יחסית פשוטה להבנה. ייקח לכם כמה דקות לקלוט את העניין.
העניין הוא לעשות אותה בפועל, ולהתמיד בה עד שהיא תהפוך להרגל אוטומטי – זה האתגר.

בואו נתחיל:

להרפות

צעד ראשון הוא להרפות את השרירים, לקחת נשימות עמוקות, לזקוף את החזה.

צעד שני: להסכים להרגיש את הרגש המקורי. את רגש הגרעין.
איך עושים זאת?
פשוט להסכים. באותה תנופה של רפיון שכבר התחלתם, אתם מרפים אל תוך הרגש העמוק, מסכימים להרגיש מה שעולה. מתחת לכעס, מתחת לתסכול, לעלבון ולעצב, יושב לו רגש עמוק יותר. הסכימו להרפות אל תוכו.

חפשו את הרגש בגוף. כוונו את השאלה פנימה "איפה הרגש הזה נמצא, או מורגש הכי חזק, בגוף שלי?"
אם תכוונו את תשומת הלב שלכם לגוף, הגוף יענה.
משקיבלתם תשובה, שימו יד אוהבת על אותו איבר בו הרגש הגרעיני מורגש הכי חזק, לטפו ועסו את המקום תוך כדי נשימות עמוקות. מומלץ לעבור לשכיבה כדי שהגוף יהיה רפוי ולא מוחזק.

ומה עכשיו?

נוכחות

עכשיו פשוט להמשיך לנשום וללטף, להרפות ולהתמסר לרגש הגרעיני, אם זה בושה, כאב, פחד וכיוצא באלה. תנו לרגש אף להתפשט לחלקים נוספים בגוף. קבלו אותו פנימה ממש לתוך תאי הגוף. צעד זה יכול להעצים את אפקט הריפוי פי כמה וכמה.

ברכות! ניתצתם את מסך ההתנגדות של "חוסר ההסכמה לקבל". הסכמתם לקבל את הרגש השורשי. פתחתם את הסתימה, וכעת האור האלוהי יכול שוב להיכנס לגוף שלכם.

ומה עכשיו?

פשוט להיות

כעת מתחילה תקופה של המתנה, אפשר לומר. רק שאתם לא מחכים באופן פסיבי. אתם מתרגלים להוויה חדשה של נוכחות עם הנפש והגוף, אתם מתנסים ברפיון שהוא לא פסיבי, הוא אותו רפיון דרוך של מאסטרים באמנויות לחימה. עמידה זקופה אל מול המציאות, ללא כיווץ ומתוך יראת כבוד לרגע הזה, להווה המתהווה בכל רגע ורגע.

ככל שתשהו יותר במצב זה, הטוב שמצפה לכם יילך ויגדל.
אתם פתוחים להוויה, מסכימים לקבל.
ומתישהו, רק אלוהים יודע מתי, יגיע אור חדש שזכיתם ואתם ראויים לו.

והאור הזה נקרא בשפת החסידות:

הרגש

"הרגש" הוא מצב של הארה רוחנית.

כשאתם חווים את "הרגש", הבריאה מעלה אתכם ב"מעלית" מהמרתף של הנפש והגוף, שם הסכמתם להרפות אל תוך רגשות עמוקים מתדר נמוך (אליהם הגעתם בעקבות חוויה צורמת שספגה הנשמה, כזכור). המעלית עולה מקומת המרתף גבוה גבוה אל הנשמה, ובבת אחת (או בהדרגה) מציפה אתכם שלווה מתוקה ממעמקים.
יורד השיפוט, מתפוגגת הביקורת – על עצמכם ועל כל אחד אחר.

ולא רק שלווה מציפה אתכם. גם תבונה. אתם פשוט מבינים.
מה אתם מבינים? כל דבר חשוב בנוגע לסיטואציה הצורמת איתה התמודדתם.

למה זה קרה.
למה עכשיו.
למה דווקא עם הבנאדם הזה.
מה השיעור שלי?

הנשמה מתענגת כי היא למדה את השיעור, לא כתיאוריה רוחנית, אלא מבחינה מעשית, בגוף אליו היא קשורה!
והנשמה יודעת שזו התפתחות מרגשת במיוחד.
הנשמה למדה את השיעור, נפתח לה שער והיא צועדת דרכו אל עבר היכל חדש של תודעה.
העונג הוא כזה שאי אפשר לתאר במילים, מי שעובר את זה פעם אחת, יודע את טעם החוויה לנצח.

עברתם על בשרכם את המסע מרגש ל"הרגש". הצרימה בנשמה הפכה להיות הרמוניה. החושך הפך לאור.
עשיתם את זה!

כותב המאמר: אופק אשכנזי
מרצה, מנחה קבוצות ומכשיר מנחים, אופק פיתח את שיטת "הניצוץ" לחיבור פנימי מדויק בין ארבעת חלקי אישיות האדם, גוף-נפש-רוח-נשמה, להביא את האדם להתמלא מבפנים באהבה, שמחה ושלווה, ולהגיע לכדי ביטוי עצמי עוצמתי של כשרונות האדם ומתנותיו לחלוק עם העולם.
6,500 ישראלים עברו בהנחיית אופק תהליך "ניקוי רעלים רוחני" בקבוצה, והוא ליווה מאות אנשים ב – 1:1. שיטת הניצוץ היא חיבור ייחודי בין תיאוריית ההיקשרות בפסיכולוגיה לבין תורת הנפש של הבעל שם טוב, מחולל החסידות.