דיכאון

מבוא

המילים "אני בדיכאון" הפכו לנפוצות כל כך בפיהם של רבים כתשובה לשאלה מה שלומם, גם כאשר הכוונה היא רק למצב רוח רע או כאשר דבר מה אינו מסתדר כפי שרוצים. אינני מכירה אדם שאינו חש דכדוך או עצבות מדי פעם, אבל קיים פער עצום בין אלו לבין דיכאון. אם כן, מהו דיכאון? היכן עובר הקו? מי קובע ומי מגדיר דיכאון? האם דכדוך, מצב רוח רע או "דיכי" אינם נחשבים?

עם התפתחות הטכנולוגיה והמדע נכנסו לשוק תרופות חדשות לטיפול בבעיה נוראה זו, אשר נדמה כאילו הולכת ותופסת תאוצה עוד ועוד. בעיני, לתרופות יש מקום חשוב מאוד ואין לשלול אותם על הסף מפני שישנם מצבים בהם תרופה יכולה להציל חיים. יחד עם זאת, אצבעם של הרופאים לעתים קלה מידי, לטעמי, על ההדק בכל הקשור לפנקסי המרשמים.

במהלך השנים בהן עבדתי בבית המרקחת הזדמן לי לפגוש במרשמי תרופות פסיכיאטריות רבות מאשר אוכל לספר. התופעה כה רחבת היקף ואיננה פוסחת על צעירים אשר כל חייהם לפניהם.

סקר גיאוקטגורפיה משנת 2004 גילה ש – 65% מרופאי המשפחה בישראל רושמים טיפול תרופתי למטופלים שלהם עם דיכאון קל בלבד! וממצא זה עם הזמן רק הולך וגדל.

דיכאון איננו בעיה שיש להקל בה ראש. מי שחווה אותו (וגם אני ביניהם) יודע עד כמה גדול הסבל. לפני שנים נתקלתי במונח שהגדיר את הדיכאון בתור ה"סרטן של הנשמה" ומאוד התחברתי להגדרה משום שהסבל הנפשי עשוי להגיע להיקפים עצומים ולא פחות גרועים מכל מחלה פיזית נוראית אחרת. יותר מזה, מחלה אשר פוגעת בנפש, תשפיע בקלות רבה גם על הפיזיולוגיה שלנו. הידע אודות הקשר בין גוף לנפש כבר מזמן הפך לנחלת הרבים ולא אחת אנו שומעים כיצד מצבי נפש קשים עשויים לגרום למחלות קשות, לרבות סרטן ואף למוות.

במאמר זה ברצוני להביא סקירה של הגורמים לדיכאון, הטיפול הקונבנציונלי, מתי יש להתערב תרופתית והאם לרפואה הטבעית יש מה להציע בעניין.

הגורמים

• דיכאון עשוי להיות ביטוי לגורמים פסיכולוגיים, מעין תוקפנות המופנית כלפי פנים בשל דחייה בילדות, לחץ, התעללות, אלימות פיזית ונפשית, הצבת רף דרישות גבוה, וכדומה.
• דיכאון עשוי לבוא כתגובה לאירוע קשה, לאובדן אדם, אובדן בעל חיים אהוב, אובדן של חפץ, אובדן מעמד, אובדן משרה, גירושין, מחלה קשה או נכות, הערכה עצמית נמוכה או דפוס של הרגל.
• דיכאון עשוי לבוא כדרך להפעיל מניפולציה ולשלוט באחרים.
• דיכאון עשוי להגרם כתוצאה מחוסר איזון ביוכימי במוח, חוסר איזון עצבי או שינויים הורמונליים ועוד.
• דיכאון עשוי להגרם כתוצאה מגורמים פיזיולוגיים/גופניים כדוגמת מחלות, תת פעילות של בלוטת התריס, תזונה קלוקלת, שתיית אלכוהול מופרזת, מחסורים תזונתיים, לידה ועוד.

הטיפול הקונבנציונלי

הטיפול הקונבנציונלי בדרך כלל משלב טיפול פסיכולוגי עם תרופות. האפקט של תרופות נגד דיכאון הוא בהעלאת רמת הנוירוטרנסמיטורים (מתווכים עצביים כדוגמת אדרנלין, דופמין, סרוטונין, מלטונין ונור-אדרנלין) במנגנונים שונים במוח. לדוגמא, על ידי עיכוב הקליטה בחזרה שלהם אל תוך העצב ובכך הן מעלות את כמות הנוירוטרנסמיטורים במרווח הסינפטי ומאריכות את הגירוי. דרך נוספת הינה עיכוב האנזים מונואמין אוקסודאט אשר מונע את הפירוק של הנוירוטרנסמוטורים וכך גורם לעלייה בכמות הנוראדרנלין והדופמין שבקצה העצב.

תרופות ממשפחת ה – SSRI מבוססות על עיכוב הניצול מחדש של הסרוטונין. התרופה הראשונה והידועה הינה פלואוקסטין (פריזמה, פרוזאק, אפקטין, פלוטין). אורך לה כשלושה שבועות להתחיל להשפיע משום שנדרש זמן להצטברות הסרטונין וליצירת קולטנים נוספים. מצד שני, לתרופות חדשות יותר לוקח הרבה פחות זמן להתחיל להשפיע.

היום הפרוזאק נחשבת כבר לתרופה ישנה, ואת מקומה תופסות תרופות בעלות פעולה דומה, אבל עם פחות תופעות לוואי, למשל אסציטאלופראם (ציפראלקס), ציטאלופראם (רסיטל , ציפראמיל), פארוקסטין (פקסיל, סרוקסאט, פאקסט), סרטראלין (סרטראלין, לוסטראל, זולופט), פלובוקסאמין (פבוקסיל).

משפחה שנייה של תרופות אשר מעכבות קליטה ופירוק גם של סרוטונין וגם של נוראפינפרין שלא נוצלו בסינפסות קוריה SNRI. הנפוצות ביותר הן אפקסור ואיקסל (Milnacipram).

אני מאמינה שככל שהשנים עוברות וככל שיותר מידע חיוני מתגלה במחקרים, אזי עוד תרופות חדשות נכנסות לשוק.

תופעות לוואי

למרות שתופעות הלוואי של התרופות מהדור של SNRI ושל ה – SSRI נחשבות למתונות, הן עדיין עשויות לגרום להפרעות קלות בעיכול, יובש בפה, הפרעות אכילה, עליה במשקל, בחילה, עצירות, שלשולים, סחרחורות, כאבי ראש, עצבנות, רעד, התכווצויות, הזעת יתר, פריחה, נדודי-שינה, אי שקט, הפרעות בקצב לב, קושי במתן שתן, הפרעות בתפקוד המיני, ישנוניות יתר, וטשטוש הראיה.

ישנם אנשים שאינם חווים שום תופעת לוואי והתרופות אכן עושות להן הרבה טוב. ישנם אנשים אשר סובלים מתופעות קלות ביותר ומוכנים לשלם את מחיר זה מפני שלהיות בדיכאון זה גרוע הרבה יותר מבחינתם ויש אנשים אשר מאוד סובלים מתופעות הלוואי, למשל: בעיות באון המיני או תיאבון מוגבר ועלייה במשקל וחוזרים לרופא על מנת לנסות תרופות אחרות. אלי מגיעים גם אנשים שהתרופות לא הצליחו לאזן אותם או שהתרופות עשו עבודה חלקית בלבד.

אז מי פונה לטיפול הטבעי?

• אנשים שבדרך כלל אינם אוהבים ליטול תרופות ובוחרים בדרך הטבעית.
• אנשים אשר אינם מסתדרים עם תופעות הלוואי הכרוכות בתרופות.
• אנשים אשר מאובחנים כסובלים מדיכאון "קל עד בינוני".
• אנשים אשר הטיפול התרופתי אינו עוזר להם.
• נשים מניקות ובהריון.

הטיפול הנטורופתי הטבעי

הנטורופתיה משלבת מספר תחומים כדי להגדיל את הסיכוי של הגוף לשוב למצב מאוזן ולרפא את עצמו. ההתייחסות היא לכל אדם כאינדיבידואל ומותאמת באופן אישית כמו חליפה אשר נתפרת הישר על הגוף. חשוב לי לחבר בחזרה את האדם אל מערכת הריפוי הטבעית אשר טמונה בו ולאפשר ריפוי. כל טיפול (בין אם טבעי ובין אם לא) הוא חיצוני, אבל ריפוי אמיתי יכול להגיע רק מבפנים, כלומר מהגוף עצמו אשר מטפל בבעיה כאשר מאפשרים לו ומתחייבים לקחת אחריות.

פעילות גופנית

פעילות גופנית אירובית, נמרצת, גורמת לגוף לשחרר חומרים אשר מעניקים לנו תחושת רוממות ושמחה. היא מזרימה דם עשיר בחמצן למוח ולכל הגוף, מגבירה את חיוניותהגוף, מסייעת לשיפור הביטחון והערך העצמי, משפיעה על הכימיה שבמוח, מביאה את מערכות הגוף לתפקד באופן טוב יותר, מאוזן יותר ומשפרת את מצב הרוח.

זוהי "תרופה" עוצמתית מאד, לא צריך עבורה מרשם רופא והיא זמינה לרוב האנשים.

מחקרים גילו שהשתתפות מוגברת בפעילות גופנית קשורה לירידה בסימפטומים של חרדה, דיכאון, תשישות, חוסר מנוחה ונדודי שינה.

תזונה

במידה רבה מה שאנו אוכלים קובע את איך שאנחנו מרגישים ואיך שאנחנו מתנהגים. התזונה משפיעה על הכימיה שבגופינו ועל כל מערכות הגוף. באופן משמעותי וישיר התזונה שלנו קובעת גם את מצב רוחנו.

גם מצב מערכת העיכול הינו קריטי לשמירת מצב נפשי מאוזן, לדוגמא, אנשים בעלי נטייה לעצירות פשוט עצבניים יותר ואף נוטים למצבי רוח.

הגישה הנטורופתית מכוונת לתזונה אשר מעלה את רמות הסרוטונין במוח. סרוטונין אינו מגיע מהתזונה, אלא נוצר בגוף ולפיכך חשוב לקבל מהתזונה את חומרי הגלם מהם נוצר הסרוטונין. עוד נקודה: רמת הסרוטונין במערכת העצבים המרכזית תלויה ברמת הטריפטופן בדם. טריפטופן הינה חומצה אמינית אשר מגיעה מהתזונה או מתוספים וחשוב לאכול אותה בשילוב עם גלוקוזה (פחמימות) כדי לאפשר לה לחדור למוח.

תזונה שמכילה ויטמינים כדוגמת ויטמינים מקבוצת B(לרבות 12B) וחומצה פולית אשר מזינים את מערכת העצבים ושותפים ביצירת מלטונין, סרוטונין, אדרנלין, דופמין ונורואדרנלין. מזונות הכוללים ויטמין C אשר מחזק את הגוף במצבי מתח ומאזן את בלוטת האדרנל.

תזונה המכילה חומצות שומן מסוג אומגה 3: חומצות שומן הינן חיוניות וחשיבותן במצבים של דיכאון ומצבים נפשיים נוספים נחקר רבות.

סילוק מזונות אלרגניים מהתפריט.

הפחתת חומרים ממריצים מהתפריט (כגון קפאין).

המנעות מעישון ואלכוהול.

הורדת ממתיקים מלאכותיים (כגון, אספרטיים).

הורדת סוכרים פשוטים – תזונה אשר תשמור על רמות סוכר תקינות בדם ותמנע מצבים של היפוגליקמיה. לצערנו, התזונה המערבית מאופיינת בצריכה מופרזת של סוכר פשוט (משקאות, ממתקים, שוקולד ועוד), אלו מעלים ברגע אחד את רמות הסוכר בדם וגורמים להפרשה מוגברת של אינסולין אשר מכניס את הסוכר לתאים ובכך גורם לצניחה דרסטית בסוכר שבדם – מצב שיכול להוביל להיפוגליקמיה. במצב של היפוגליקמיה אין אספקה של גלוקוזה לתאי המוח, דבר המוביל לחוסר יציבות רגשית ולסימפטומים נפשיים, לרבות דיכאון.

הערה: מחקרים אשר דיווחו על שוקולד כגורם מפחית דיכאון התכוונו למוצקי הקקאו המכילים חומצת אמינו חיונית בשם פנילאלנין, חומצה בעלת השפעה נוגדת דיכאון ומרגיעה אשר נמצאת בכמות גדולה יותר בשוקולד המריר (עם מעל 70% מוצקי קקאו).

ניקוי רעלים

ידוע שבין הגורמים לדיכאון מופיעים סטרס חיצוני, אלרגיות סביבתיות, זיהום אוויר, קנדידה והרעלת מתכות כבדות בגוף. לכן, ניקוי טוב של הגוף, של מערכת העיכול, הדם והכבד מסוגלים לחולל פלאות!

טיפול גוף-נפש

רפואת גופנפש משתמשת בכלים המאפשרים התבוננות והסתכלות מנקודות מבט אחרות, תובנות, התמודדות טובה יותר, פתיחות והקשבה, יצירת פתח לשינוי מהותי, מודעות ונוכחות, חמלה וקבלה. רפואת גוף-נפש מתמקדת ביחס בין הנפש לגוף ובהשפעה ההדדית שביניהם. חשיבות גדולה יש להשפעה של העולם הפנימי שלנו על מצבנו הגופני ולהפך.

חלק זה הינו חלק קריטי ועוצמתי בטיפול בדיכאון משום שפה יש נגיעה בגורמים עצמם ופה ניתנת האפשרות להתבונן מקרוב בסוגיות שאינן פשוטות, וזאת כאשר האדם מרגיש מספיק מוכן לכך.

טיפולי גוף-נפש כדוגמת דמיון מודרך, שיחות, הרפייה, נשימות, מדיטציה וכדומה מאפשרים השלמה חשובה לטיפול מקיף ושלם בדיכאון גם כמקורו הוא פיזיולוגי, ביוכימי, וגם כאשר הגורם הינו פסיכולוגי או טראומטי.

חשיפה יומית לשמש-בייחוד בחורף

חשיפה לשמש מביאה את הגוף לייצור חומרים רבים, בין חומרים אלו חומרים המשפיעים על מצב רוחנו. רוב האנשים שמעו על המונח "דיכאון חורף" וניתן להבין למה החשיפה לאור היום חשובה בזמני דיכאון. דיכאון מתרחש במדינות בהן קיים חורף עם חושך מלא הנמשך מספר חודשים. האוכלוסייה אינה רואה אור שמש במשך תקופה ארוכה, דבר הגורם לירידה בחומרים מסויימים בגוף.

בארץ אין לנו בעיית שמש ואף בשיא החורף אנחנו יכולים להנות מימי שמש רבים.

מים

70% מגוף האדם ומעולמנו מורכב ממים. מים מקושרים עם רגש, ולא בכדי, שתיית מים מקלה מאוד בזמני מצוקה נפשית.

חשוב לשתות הרבה ו"לשטוף" החוצה את כל הרגשות השליליים.

אמבטיות שמנים

שוב אנו שבים לנושא המים והפעם חיצונית – שהו בתוך מים. השהות במים מרגיעה ומאזנת אותנו. לכו לשחות בים או עשו אמבטיות עם שמן כגון מליסה, קוריאנדר, יסמין, ברגמוט, לבנדר, קלארי סייג' ועוד.

צמחי מרפא

השימוש בצמחי מרפא, במיוחד אם נעשה במקביל לתרופות, חייב שיהיה בהתאמה אישית על ידי נטורופת מוסמך. קיימים צמחים, חלקם מפורסמים יותר וחלקם פחות, אשר מסייעים במצבים של דיכאון בדרכים שונות לפי תכונותיהם. פירוט ניתן למצוא במאמר המלא (ראו קישור למאמר המלא בתחתית מאמר זה).

סיכום

רבים דיווחו לי על כך ש"קיבלו את חייהם בחזרה" לאחר השימוש בתרופה, ויחד עם זאת, קשה לי להישאר אובייקטיבית כאשר אני מסתכלת על התמונה הרחבה יותר וגם מתוך היכרות מקרוב עם ההשפעות שיש לתרופות הפסיכיאטריות בטווח הרחוק.

אדם הסובל מדיכאון אינו מסוגל לראות למרחק, הסבל הוא כה גדול שכל מה שמשנה הוא הרגע הנוכחי. וברגע הנוכחי כל מה שחשוב הוא שהדיכאון יעלם ושהחיים ישובו למסלולם הרגיל, שהסבל הזה יסתיים ומהר.

אין כאן כל שיפוט, מאד אנושי לרצות להפסיק דבר מה שמכאיב לנו בכל דרך אפשרית. בהחלט ניתן ואף רצוי להגיע לטיפול נטורופתי גם במקביל לנטילת כדורים נוגדי דיכאון. חשוב להבין כי טיפול נטורופתי יכול לייעל את פעילות התרופות, לעזור לגוף לשמר את האיזון המאד עדין, למנוע את תופעות הלוואי, ואולי אף לאפשר ירידה במינון התרופות.

כמובן שרצוי לאפשר לגוף את האפשרות לטפל בבעיה באופן טבעי. לדאבוני, אנשים אשר נוטלים כבר תרופות, מגיעים אליי רק כאשר מתחילות בעיות כמו ירידה בהשפעת התרופה יחד עם צורך להעלות מינון או להוסיף עוד תרופה, בעוד תופעות הלוואי של התרופות מצילות על היתרונות שלהן, או כאשר אף תרופה כבר לא עוזרת.

יש הרבה מה לעשות, הרבה דרכים לכוון את הגוף לרפא את עצמו ולחזור לאיזון. חשוב להבין כי דיכאון הוא רק הסימפטום, הוא סימן שמשהו יצא מאיזון, זוהי דרכו של הגוף לומר לנו שהוא מתמודד עם משהו.

איה

לקריאת המאמר השלם והמקיף באתר של איה הוד, אנא הקליקו על הקישור הזה.