בס"ד
"שלום עדי אני בת 29, ויש לי קושי גדול מאוד עם יכולת הדיבור באופן שוטף. השיח הפשוט לפעמים מאוד קשה עבורי. יש לי הערכה עצמית נמוכה, אני כבר שנים רוצה להחליף עבודה אבל מפחדת. הייתי רוצה להעלות את הביטחון שלי למרות המצב הקיים".
"הייתי מעוניינת שיהיה לי יותר קל בדייטים, מאחר והגמגום שלי מורגש מאוד ואני פשוט מפחדת לדבר. כאשר אני מדברת עם מישהו שאני מכירה והסביבה בטוחה – אני פחות מגמגמת".
וזה בדיוק מה שאני חוויתי, רק שאני במין זכר.
כל פעם הייתי חושב אלף פעמים, האם לדבר או לא לדבר ליד אחרים.
אני זוכר שכאשר יצאתי לדייט הראשון שלי היה לי ממש קשה להתבטא.
כאשר התקבלתי לעבודה הראשונה שלי בהייטק באינטל, היה לי כל כך קשה לדבר מול דמות סמכותית (המראיין): הייתי אמור להסביר לו מהו הפרוייקט הגמר שלי בהנדסת תוכנה, ויחד עם זאת זה היה לי לגמרי קשה.
אמרתי לעצמי: בטח לא עברתי ולא הצלחתי, ופשוט הלקיתי את עצמי על לא כלום. זאת עד שקיבלתי את שיחת הטלפון הגואלת – "התקבלת!"
"מה באמת?" אמרתי לנציגת מחלקת משאבי האנוש "האם את בטוחה?" הרי כל כך גמגמתי ואני זוכר את זה בבירור, למרות שזה היה לפני 15 שנה. מדוע? כי כשיש בתוכך משהו שאתה רוצה לומר ולא אומר זאת, זה משאיר הרבה אכזבה ותסכול.
לאחר ארבע פגישות בלבד עם אותה המטופלת, התרגשתי מאוד לקבל את השיתוף הבא המצורף.
אם אתם רוצים לדבר בחופשיות וביטחון, ואפילו אם ניסיתם בעבר ואתם עדיין ספקנים – אני מזמין אתכם לפגישה… שלחו לי הודעה פה למטה ואצור עמכם קשר.
מדברים אחרת,
עדי
