גינון טיפולי משולב בחשיבה מייצר מייקר בקרב ילדים

מבוא

הודות למחקרים שנעשו בתחום תחום הגינון הטיפולי, התחום הוכר בהשפעתו החיובית על הרווחה הרגשית, הנפשית והפיזית. הוספה של מימד נוסף לשיטה, מימד המכונה מייקר, תורם לתהליך אותו עובר המטופל. תנועת המייקר מיוחסת לתופעה אשר החלה בשנת 2005, שעל פיה קיים ערך לפעולות בנייה ופעולות יצירה של חפצים בידיים לשם ההנאה ולשם ההבנה של כיצד פועלים הדברים. פרט לפעולות, תופעת המייקר כוללת גם מחשבות ותוצרים. המטרה בתחום המייקר הינה לעשות, ללמוד, לתת, לעזור, לשתף, לשחק, להשתמש בכלים ולשנות.

בעצם מדובר בתהליך של למידה יצירתית אשר מותאמת אישית ונתפרת באופן אישי לפי צרכיו, רצונותיו וכישרונותיו של כל מטופל או תלמיד. הלמידה מעודדת את התלמידים ליצור תוצרים פיזיים שונים בעצמם, בהתאמה לצרכים השונים, כאשר במקרה של גינון טיפולי מדובר בצרכי הגינה. החיבור האמור בוחן כיצד שילוב של מייקר בגינון טיפולי משפר ומעצים את היתרונות הטיפוליים, מאפשר ביטוי עצמי, מטפח צמיחה אישית, ואף יוצר חיבור עמוק יותר לטבע.

הרעיון הטבוע במייקר משפיע גם על הלמידה בבתי הספר, ובימינו קיים עניין רב בהעשרתם של התלמידים ובמענה על צרכיהם ועל כישוריהם האישיים באמצעות תכנים אחרים, כאלו שאינם בהכרח עיוניים-אקדמיים, אלא תכנים דווקא מהתחומים האמנותיים, העיצוביים, הטכנולוגיים-מעשיים וכיוצא באלו. שיטה אשר רווחת היום בענף החינוך ידועה בשם: PBLוזוהי למידה מבוססת פרוייקטים, תוצרים או בעיות (קיצור של Project/Product/Problem Based Learning). שיטת PBL זו מאפשרת יצירתיות ופעולות אשר להן תוצרים הנובעים מביטוי עצמי וכך מסייע הדבר גם להגברת הבטחון האישי של התלמידים.

אם נשוב לתחום של הגינון הטיפולי ניתן יהיה לראות כי השילוב המיוחד בין עשייה ויצירה לבין חיבור לצרכים הקיימים (כגון: הכנת ערוגות בהתאם לסוג הצמח או הכנת כלים לשתילה של צמחים) מאפשר מרחב אשר בו כל מטופל מסוגל להשתלב בו על פי הלך רוחו. כך שהמרחב של הגינה ושל המייקר למעשה מעודד מטופלים לעסוק בזריעה ובשתילה, כמו גם להשתתף בניסויים פעילים, בחקירה וביצירת חפצים מוחשיים (חפצים מכלים / עציצים לצמחים הגדלים להם בגינה הטיפולית).

שילוב של יכולת החשיבה האמורה בגינון הטיפולי מאפשר למטופלים (ילדים במקרה דנן) ליישם את היצירתיות ואת כישורי פתרון הבעיות שלהם, על מנת ליצור אלמנטים ייחודיים ומותאמים לצרכי הגינה. המטופלים הם אלו שבוחרים כיצד לעצב את חלל הגינה שלהם. בין אם עסקינן בעיצוב ובבניית ערוגות, מיכלים, אדניות, תמונות או פסלים – בכולם קיים תמהיל של צמחים שונים: צמחי תבלין, צמחי מאכל או פרחים. מדובר בדרך אשר בה התלמידים מסוגלים גם לבטא את היצירתיות שבהם ולהשאיר את חותמם על סביבת הגן וגם ליצור מוצר אשר ישמש כמקור לגאווה לסביבת הבית האישי והפרטי של כל אחד ואחת מהמשתתפים בפעילות. לבסוף, התאמה אישית שכזו בהחלט מטפחת תחושת בעלות, תחושת גאווה והישג ותורמת לרווחה האישית של המטופל.

יתרונות טיפוליים

• הפחתת לחצים, מתחים וחרדות: עיסוק בפעילויות מעשיות בגינה משולב ביצירת יצירות אומנות בגינה או בבניית מוצרים מטפח ומקדם מיומנויות חברתיות, פתרון בעיות רגשיות ומביא להעצמה אישית. המיקוד הנדרש כדי ליצור דבר מה משמעותי מסיח את דעתו של המטופל מגורמי לחץ יומיומיים, ומאפשר לטפח תחושת נינוחות ורוגע. גינון ויצירה עשויים לסייע להפחית את החרדה ולשפר את הרווחה הרגשית הכללית.
• ביטוי עצמי ושחרור רגשי: נאמר כי הלך הרוח של המטופל מעודד ביטוי עצמי דרך יצירתיות. גינון טיפולי, אשר בו מעורבים בפעולות ייחודיות בקרב מרחב הגינה, משמש אמצעי תיווך שבעזרתו המטופל מסוגל לבטא רגשות, מחשבות וחוויות. אפשרות שכזאת לביטוי עצמי הינה משמעותית במיוחד בכל הקשור לעיבוד רגשות, וגם מספקת שחרור וריפוי רגשי.
• תחושת הישג והעצמה: אציין כי יצירת חפצים מוחשיים בסביבת הגן מביאה לתחושת הישג והעצמה. כשהמטופל מביט בתוצאה הסופית, בין אם זו אדנית בעבודת יד ובין אם אלו פסלים דקורטיביים, הוא חש תחושת גאווה ובטחון ביכולותיו. תחושת הישג זו תורמת לשיפור הערכתו העצמית וההסתכלות החיובית על החיים.
• חיבור עם הטבע: הפעילות בגינה מייצרת קשר מעמיק בין אינדיבידואלים לבין עולם הטבע. באמצעות מעורבות פעילה בגן דרך פרויקטים של יצירה, המטופלים מפתחים הבנה והערכה רבה יותר לאדמה, לצמחים ולמערכת האקולוגית. חיבור זה אל הטבע לא רק מקדם שמירה על איכות הסביבה ותחושת חיבור הדדי, אלא גם מטפח גישה הוליסטית לרווחה.

תיאור מקרה

ע. בן 10 הוא בן יחיד, הוריו גרושים, ומערכת היחסים ביניהם איננה טובה. האב חי בחוץ לארץ והקשר ביניהם רופף. ע. חי עם אימו ועם סבתו ויש לו גם אח למחצה, אח אשר מבוגר ממנו בכעשר שנים. התקשורת של ע. עם האח דלילה ביותר והוא חש בודד מאד בבית, מאחר ואין בבית דמות תומכת שעליה יכול הוא להישען. אימו של ע. עובדת שעות רבות מחוץ לבית, ומי שנמצא עימו בבית היא הסבתא, מה שמייצר בבית הרבה מריבות, הרבה כעסים ותסכול רב.
עם האם נפגשתי פעם אחת בלבד, בעוד שאר המפגשים היו בטלפון. המפגשים עם ע. התקיימו אחת לשבוע ביום מסוים ובשעה קבועה.

סיבת הפנייה:

• קשיים התנהגותיים בבית ובבית הספר ובבית.
• דימוי עצמי שלילי, קיומם של קונפליקטים רגשיים ושל אי שקט פנימי, כאלו המובילים לחוסר יכולת לפתח מיומנויות חברתיות כלשהן.
• לקויות למידה והפרעת קשב וריכוז.
• פחדים וחרדות.

ע. הינו ילד נבון מאד ושולט היטב במיומנויות המחשב, אך אינו מצליח להתמיד במשימות אחרות. הצורך הטיפולי ב-ע. בפעילות בגינה מקורו ברצון למצוא עבור ע. מקום מכיל, מקום שבו יוכל הוא לבטא את הקשיים אשר עימם הוא מתמודד בחיי היומיום. מטרות נוספות לטיפול האמור היו חיזוק תחושת המסוגלות וחיזוק האמונה שלו ביכולותיו, עידודו לגמישות מחשבתית דרך מציאת פתרונות מותאמים, הבעת רגשות וכן צבירת חוויות של הצלחה. כל זאת יבוצע על ידי שימוש באמצעי עבודה כאלו ואחרים ובחומרים מן הטבע, תוך כדי שילוב מייקר וגינון טיפולי.

בתחילת השנה ע. היה מאד מסויג והתקשה לעבוד באותה משימה לאורך זמן. לא כל שכן, הוא היה עוקר והורס צמחים ששתל בעצמו. לכל אורך המפגש ניסה לנווט בדרכו שלו, התקשה לקבל חוקים וגבולות, והתגובות שלו לנעשה לא תאמו את גילו: מידי פעם רקע ברגליו, מצמץ בעיניו, איים שיחזור לכיתה ואף פרץ בבכי. לכל אורך המפגש ניסה הוא לכוון לעשייה במחשב. היה צורך רב לדרבן אותו בכל הקשור לעמידה בגבולות ברורים לכל הנעשה במפגש.
עם הזמן הפך ע. לעצמאי יותר ויותר. בתחילת הטיפול התקשה ע. להגיע בצורה עקבית למפגשים, אך לאורך זמן יותר ויותר שמח לבוא והקשר בינינו הלך והשתפר. ההטבה ביחסו אל הטיפול התרחשה באופן הדרגתי. בתחילה נהג הוא בחשדנות, אך במשך הזמן למד לתת בי אמון, ונהנה לבטא את עולמו הפנימי בגינה בצורה ספונטאנית על ידי סיפורים ויצירה. קשר טוב נוצר בינינו והייתה תחושה של פתיחות בעת הטיפול. ע. הרגיש בטוח יותר ותיפקד טוב יותר. גם כיום בתחילת כל מפגש ע. עדיין מבקש לעבוד במחשב, אך תגובותיו מתונות יותר.

תהליך העבודה עם ע:

במהלך הטיפול ע. מצא דרכים כיצד לבטא את עצמו על ידי פעולות שונות, כאלו הקשורות בעשייה הן במרחב של הגינה והן במרחב הביצועי בחדר הטיפולי. תוך כדי תהליך ההדרגתי חשף הוא את המצוקה הגדולה שחווה. באחד המפגשים שלנו בעת סיור בגינה שאלתי אותו מה התחדש בגינה לדעתו. מתשובתו ניתן היה להבין את שהוא חווה, שכן הוא אמר שהוא רואה צמחים נבולים, חיטה שלא נבטה ובעצם לא ציין שום דבר חיובי או דבר יפה שהתחדש בגינה.
מבחינה חברתית ע. גם התקשה ליצור קשרים חברתיים, היה מנותק מהנעשה סביבו וגם היה ילד מאד מניפולטיבי. הוא היה בודד לא רק בחברה אלא גם בבית. הפעילויות השונות בגינה שכללו זריעה ושתילה בכלל לא עניינו את ע. לכן החלטנו כי במקום זה נתמקד ביצירה של המיכלים אשר בהם נזרע ונשתול צמחים.

פעילות המייקר, אשר כללה יצירה ותכנון של המוצר, הייתה נפלאה עבור ע. למעשה, דרך היצירה היה ניתן להבחין בעולמו הפנימי והדימיוני. ניתן היה להבחין בחוסר ההבנה שלו את המציאות וכן את האופן שבו הוא עסוק בלהסתיר אובייקטים. למשל, הוא השתמש בשכבות רבות של צבע, עשה שינויים בתכנון המוצר ולקח לו זמן רב להגיע להחלטה ולהיות עקבי. אבל יחד עם זאת, על ידי השילוב של מייקר עם גינון התחזקה תחושת המסוגלות שלו ובכך צבר הוא חוויות של הצלחה.

בטיפול היה ניתן להבחין בפער שבין תוכן קשה ועוצמתי, לבין אופן ביטוי מילולי שקט, שקול, ואסוף. אופן הביטוי מרמז על כך בהקשר של ע. כלומר, קיים חשש מלבטא את עולמו הפנימי בעוצמות גבוהות, וגם קיים ניסיון להציג את התכנים באופן מעודן (על מנת לפגוש בהדרגה את המטען הרגשי שהוא נושא).
התכנים ההשלכתיים שעלו בטיפול הצביעו על מצוקה רגשית. במפגשים האחרונים הוא חשף את המצוקה שלו (תחושת הבדידות) סביב העבודה ותיאר את מצוקותיו באמצעות ה"עציץ" שהוא מכין. בנוסף, התקשורת שלו עימי השתפרה, התנגדותו פחתה והקשר הטיפולי הפך להיות משמעותי מאד. ע. דיווח שהוא מצפה בכיליון עיניים למפגש, שטוב לו והוא גם גילה רצון לספר בכיתה מה עושה הוא במפגשים עימי.

לאורך המפגשים היה ע. חוזר מספר פעמים על דימויים, שבהם הסובייקט נתפס כ"ילד רע", כזה אשר צריך להיענש. יתרה מזאת, בשיחותינו הוא שיתף אותי פעמים רבות בפחדים שהטרידו אותו. מהטיפול עלה כי קיימת אצלו תפיסה עצמית שלילית, יחד עם חוויה משמעותית של אשמה אשר מלווה בתחושת כישלון לנוכח התנהגויות אשר נתפסות על ידו כשליליות ומזיקות. אלמנטים אלה, יחד עם קושי לימודי (היה חשד ללקויות למידה והפרעת קשב וריכוז), עשויים היו להסביר תסכולים והתנהגות סוערת בכיתה ובבית.

באחת הפעמים הכין ע. מיכל מעץ והוסיף את המילה "עקביות" באבני פסיפס. הוא הצליח להתמיד ולכן היה מאד גאה. כסיים ליצור נהנה הוא מאד להציג את היצירה שלו לכיתה ולמשפחתו. זה היה חשוב ביותר לדימוי הערך העצמי שלו. ללא ספק, השילוב בין גינון טיפולי, מייקר ותכנון מוצר היו עבורו שילוב מנצח.

סיכום

טיפול המשלב גם חשיבה וגם יצירה דרך גינון טיפולי הינו מוצלח וייחודי וקיימים לו יתרונות רבים. באמצעות עידוד ביטוי עצמי וטיפוח גישת "אני מאמין", הגינה משמשת ככלי יעיל להתמודדות רגשית וחברתית ולהעמקת הקשר עם הטבע. זאת ועוד, יצירת אלמנטים בגינה בהתאמה אישית משפרת את החוויה הטיפולית הכוללת. ניתן לומר שהשילוב של יצירתיות מעשית והחוזק המרפא של הטבע מספקים למטופלים אמצעי ייחודי לביטוי עצמי, ריפוי רגשי וצמיחה אישית. בסופו של יום, שילוב של יצירה עם גינון טיפולי מרחיב את הפוטנציאל לחוויות חיוביות ולהערכה עמוקה יותר לכוחו המרפא של הטבע.

ורד שמשון
גינון טיפולי לגיל השלישי ולילדים
לאתר של ורד