האם גם אתם חושבים לפעמים: "אני צריך….." "אני צריכה….." אני מנחשת שכן.
האם המחשבה הזו מתקשרת בתודעתכם לשלווה או למתח? אני מנחשת שהיא כרוכה בלחץ, במתח, בצורך להספיק עוד, להשיג עוד, לשפר משהו, להשפיע על משהו או על מישהו, ועוד פעלים שאומרים לנו בדרכים רבות: מה שיש כרגע אינו מספק לי את האושר והרגיעה, ואילו אם יקרה מה שאני צריכה שיקרה הכל יסתדר. התודעה שלנו כל-כך מתוחכמת שהיא יודעת להפעיל במקביל כמה מחשבות "אני צריכ/ה", מהצרכים הפעוטים ביותר (אני צריכה כרית כדי לשבת יותר נוח) ועד למחשבות קיומיות (אני צריכה לדעת מה משמעות הקיום שלי בעולם), והלחץ למעשה לא מסתיים. הנה כמה דוגמאות ואתם מוזמנים להצטרף, לזהות אותן אצלכם ולהוסיף את מחשבות ה"אני צריך/ה" שלכם:
אני צריכה עוד זמן; אני צריכה לענות למיילים; אני צריכה שהם יעריכו את ההשקעה שלי; אני צריכה לטפל בענייני מינהלה בבית; אני צריכה בן-זוג; אני צריכה לעשות ספורט; אני צריכה לרדת במשקל; אני צריכה להקדיש יותר לחברים/לילדים; אני צריכה לחשוב יותר על עצמי; אני צריכה למצוא עבודה מספקת; אני צריכה שהיא תבין את מצבי; אני צריכה לקרוא יותר ספרים; אני צריכה לצפות פחות בטלוויזיה; אני צריכה משהו מתוק אחרי ארוחה; אני צריכה להיות יותר אמפטית; אני צריכה למצוא את הייעוד שלי; אני צריכה שהוא יתקשר; אני צריכה יותר כסף;
וזו רק ההתחלה…….
החדשות הטובות הן שאין מחשבות מלחיצות חדשות. יש סל אוניברסאלי אחד ואין מחשבה מלחיצה, ולו אחת, שעברה בראשי ולא נחשבה בעבר ע"י מיליארדי אנשים. אפשר בהחלט להתנחם בעובדה שאנחנו חולקים את "מתנת המתח" עם משפחת האדם אבל אפשר גם אחרת… כש"אני צריכה" משהו שאיננו כרגע בהישג ידי וחשה במתח, אני פשוט מזהה את המחשבה, כותבת אותה כדי שלא תחמוק, ומעבירה אותה חקירה פשוטה של 4 שאלות וההיפוכים בדרך The Work:
"אני צריכה עבודה יותר מספקת": 1. האם זו האמת? התשובה: כן 2. האם אני יכולה לדעת בוודאות שאני צריכה עבודה יותר מספקת? התשובה: לא אם אני רוצה לחוש מסופקת יש אלף דרכים אחרות ונוספות ולא בהכרח שינוי העבודה. (וייתכן גם שהתשובה תהיה: כן, בוודאות! וגם זה בסדר). 3. איך אני מגיבה, מה קורה כשאני מאמינה למחשבה שאני צריכה עבודה יותר מספקת? תשובה מתוך התבוננות פנימה: אני במתח, אני מרגישה שכבר אינני שייכת רגשית למקום הנוכחי, אני מוצאת פגם בכל אדם ובכל מהלך בעבודה הנוכחית, אני קמה ללא חשק, אני לא מסוגלת לראות את ההזדמנויות והמרחב בתוך העבודה הנוכחית, אני מפנה קורות חיים ללא שיקול דעת עמוק ובלבד שאצא למקום אחר, אני מרגישה מכווצת, אני מוציאה את המתח בבית על אנשים שאינם קשורים לעבודה…. 4. מי אהיה בלי המחשבה שאני צריכה עבודה יותר מספקת? המחשבה הראשונה של כולנו כפי שאומרת Byron Katie היא: "טוב, אם אקבל את המציאות אשב בכיסא ואזיל ריר מזווית הפה במבט אטום, אם משהו יפריע לי לא אעשה כלום כי המציאות היא טובה…" האמת היא, שכשאני לא בלחץ המחשבה וחושבת צלול ורגוע אני פשוט חוגגת כל רגע בעבודה ונותנת למחשבות לבוא ולעזוב ולהוביל אותי לדבר הנכון במקום הנכון.
הדברים הטובים באמת קורים כשאני יוצאת מהקופסה ומזמינה לרגע מחשבה מנוגדת:
"אני לא צריכה עבודה יותר מספקת" – למה? כי כרגע אין לי. אולי מחר או בעוד שבוע תהיה, אבל לבחון עבודה חדשה או את סיכויי בעבודה הזו מתוך תסכול ולחץ, אינו תהליך רצוי.
כנ"ל, "אני לא צריכה להוריד במשקל?" – למה? כי אני שוקלת כרגע מה שאני שוקלת. אולי בקרוב יהיה אחרת, אבל האם לא המחשבה שאני צריכה משהו שלא קורה, היא זו ששולחת אותי למקרר שוב ושוב? כנ"ל, איך אפגוש בן-זוג מיועד באופן יותר משוחרר ונינוח, תחת המחשבה שלא נחקרה "אני צריכה בן זוג" או עם ההיפוך: "אני לא צריכה בן-זוג". נסו בעדינות את החקירה כשמגיעה אליכם המחשבה "אני צריך" …..